בצה"ל מתמודדים עם אתגר לא פשוט בהשארת קצינים מצויינים בשירות קבע, אך בעת המשבר הנוכחי, המהלך מתקבל בביקורת ציבורית נוקבת. בקרב על הפנסיות, מפסיד צה"ל את המערכה על אמון הציבור
לנשים שביננו - חשבתן פעם כמה שנים יישאר לכן אחרי גיל הפרישה? ובכן, לא פחות מ-20 שנה! במצב הזה, שבו תוחלת החיים של כולנו עולה, אין ברירה אלא לעלות את גיל הפרישה, בוודאי לנשים. כל מדינות ה-OECD ביצעו כבר את ההתאמה הזו, אבל כאן בישראל מסיבות כלכליות ופוליטיות, שום דבר עדיין לא נעשה. האזינו לפודקאסט שלנו, האינטרס הכלכלי, בהנחיית רועי כץ והעיתונאי אדריאן פילוט.
הצעת משרד האוצר לאפשר משיכת כספים מהחיסכון הפנסיוני ללא מס בעת הזו היא נכונה, אבל בעייתית. כדי להשיג את המטרה ולאפשר לעצמאים למשוך את הכספים, יש לתת לכלל העצמאים פטור ממס למשיכת שליש מכספי הפנסיה, ולהתנות את משיכתם היום בחיסכון מוגדל בעתיד
נוכח משבר הקורונה, הפורשים בחודש הקרוב לפנסיה, יקבלו קצבה שתהיה נמוכה ב-10% לעומת הקצבה שהיו מקבלים אילו היו פורשים לפני חודשיים
להארכת תוחלת החיים יתרונות רבים, אך יש גם לתת את הדעת על השלכותיה. הדבר מגדיל את פרק הזמן שלאחר הפרישה, ובכך פורס את החיסכון הפנסיוני על פני תקופה ארוכה יותר. הדרך לחיזוק מצבם הפיננסי של האזרחים הוותיקים בישראל עוברת דרך העלאת גיל הפרישה ועידוד תעסוקה גם לאחר הפרישה
הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי
מאת: פרופ' איתן ששינסקי
מדינת ישראל הובילה בעשורים האחרונים שינויים שהיטיבו עם האזרחים, ובהם חוק פנסיה חובה, ביטול הפנסיה התקציבית והקמת קרנות ברירת מחדל. למרות זאת, הביטוח הלאומי נמצא היום בדרך הבטוחה למשבר אקטוארי שישפיע עמוקות על תקציב המדינה ועל כולנו בעתיד הקרוב. כיצד אנחנו האזרחים צריכים לדאוג לעתיד שלנו?
לפי דו"ח העוני האחרון שפרסם ביטוח לאומי, מצבם של הקשישים בישראל השתפר - אך שיעור העוני שלהם עודנו גבוה יחסית למדינות ה-OECD ועומד על 16.7%. במדד הדמוקרטיה שהתפרסם בשבוע שעבר נמצא, בין היתר, כי 56% מהציבור חוששים שלא יוכלו להתקיים בכבוד בגילאי הזקנה. יש לשנות את הקצאת הסבסוד המדינתי, בדמות אגרות החוב המיועדות ואופן חלוקתן, ולפתח מודל דינמי לקביעת גיל הפרישה
מאת: פרופ' איתן ששינסקי
לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, ננסה להבין מפרופ' איתן ששינסקי כיצד משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערכת הפנסיה של כולנו ועד כמה משפיעים השינויים בשוק התעסוקה על מערך הפנסיות
האם ראוי שהמדינה תציג את עמדתה בקול אחד או שבמקרים מיוחדים גופים המומחים בנושא יוכלו להציג את עמדתם בנפרד?
מאת: טליה לבני
שוויון לנשים בשוק העבודה הוא עקרון המשמש גם את התומכים בהעלאת גיל הפרישה לנשים וגם במתנגדים לשינוי זה. יו"ר נעמ"ת טליה לבני טוענת כי השימוש בשוויון בצד התומך בהצעה הוא עלה תאנה לחסכון תקציבי, כי האפליה המגדרית מובנית בשוק העבודה, וכי העלאת גיל הפרישה תפגע פגיעה קשה בציבור הנשים המוחלש.
מאת: פרופ' מומי דהן
אין עוררין על כך שקיימת אפליה בשוק העבודה בין נשים לגברים. אך האם הדרך להיאבק באפליה זו הינה על ידי יצירת עיוות נוסף בתנאים הפנסיוניים ובגיל הפרישה? קראו את מאמרו של מומי דהן.
במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, אמרה קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל: "היעד שלנו צריך להיות חברה אחת וכלכלה אחת. המצב של שתי כלכלות (שהוא המצב כיום) לא מוביל אותנו לחברה אחת, אם נרצה לצמצם פערים צריך לעבור לכלכה אחת שבה כל חלקי המשק נהנים מצמיחה, עושים שימוש בחדשנות ומתאפיינים בפריון גבוהה ועובדים מיומנים - לא רק בהיי-טק"
מאת: פרופ' איתן ששינסקי
החלטת האוצר לשנות את תמהיל האג"ח המיועדות בקרנות הפנסיה אמנם מצמצמת את הסיכון של פורשים לפנסיה, אך באה על חשבון הצעירים ומיטיבה בעיקר עם בעלי שכר גבוה