כמחצית מהיהודים תומכים בסיפוח שטחי הגדה המערבית ויו"ש

כמחצית (48.5%) מהציבור היהודי תומך בסיפוח שטחי C; אם השטחים הללו אכן יסופחו, 36.5% מהיהודים סבורים שיש להעביר את הפלסטינים החיים שם לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית; 40.5% מהיהודים גם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית בשטחים שלא יסופחו​

תקציר

• החודש נרשמה ירידה באופטימיות של הציבור הן לגבי עתיד הדמוקרטיה בישראל הן לגבי עתיד הביטחון של ישראל. בשני התחומים מדובר כיום בפחות ממחצית הציבור שמסתכלים אל העתיד בתקווה.
• בדיווח עצמי, שיעור העוקבים אחרי בחירות ספטמבר נופל משיעור מי שעקבו אחריהן אפריל. בקרב מי שהצביעו למפלגות הימין שיעור העוקבים כיום אחרי בחירות ספטמבר עולה על שיעורם בקרב מפלגות המרכז והשמאל.
• פחות ממחצית המרואיינים מאמינים מאוד או די מאמינים בטוהר הבחירות בישראל, ירידה חדה בהשוואה לשיעורם לפני בחירות אפריל ומיד לאחריהן. הפער שבין ההצבעה האמיתית לתוצאות הבחירות המדווחות מיוחס בעיקר להצבעות כפולות ולמניפולציות של וועדות הבחירות המקומיות.
• השיעור הגבוה ביותר (אך לא רוב) בקרב היהודים מעדיפים שלאחר הבחירות תקום ממשלת אחדות בראשות נתניהו או גנץ, ולאחר מכן ישנה העדפה לממשלת ימין בראשות נתניהו. בקרב הערבים ההעדפה המובילה היא לממשלת מרכז-שמאל בראשות גנץ.
• רוב הציבור, במיוחד מצביעי ישראל ביתנו, ממקמים את אביגדור ליברמן בימין, ואינו מאמין להצהרתו החוזרת של ליברמן כי לא יצטרף לממשלה שאינה ממשלת אחדות לאומית. בקרב מצביעי ישראל ביתנו הרוב כן מאמינים לדברי מנהיג מפלגתם.
• הקבוצה בציבור היהודי שתעדיף לספח את שטחי C, והיה והנשיא טראמפ ייתן לכך "אור ירוק", עולה בגודלה על הקבוצה שתתנגד לכך. הציבור היהודי חצוי בשאלה האם הוא תומך או מתנגד להקמת מדינה פלסטינית בשטחים שבשליטת הפלסטינים, והיה ושטחי C יסופחו לישראל.
• הפתרון המועדף על הציבור היהודי לגבי הפלסטינים המתגוררים בשטחי C במקרה שאלה יסופחו הוא העברה לשטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית. הפתרון המועדף על הערבים הוא מתן זכויות אזרח מלאות לפלסטינים המתגוררים בשטחי C וירצו להישאר שם במקרה של סיפוח.
• רוב המרואיינים היהודים חושבים שההחלטה למנוע את כניסתן של חברות הקונגרס האמריקניות הדמוקרטיות הייתה נכונה שכן ביקורן היה גורם יותר נזק ליחסי ישראל והמפלגה הדמוקרטית מאשר גרמה מניעת כניסתן. רוב המרואיינים הערבים סבורים ההיפך.

"מצב הרוח" הלאומי

מגמת הירידה באופטימיות באשר לעתיד הדמוקרטיה בישראל ממשיכה זה החודש החמישי. רק 43% מכלל המדגם (45% מהיהודים ו-31% מהערבים) מסתכלים לעתיד בתקווה במובן זה. פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי מצביע על רוב לא גדול (58%) של אופטימיים בימין, ומיעוט של אופטימיים במרכז (31%) ובשמאל (17%).

כשמדובר בעתיד הביטחון הלאומי של ישראל שיעור האופטימיים בכלל המדגם ירד החודש לראשונה מתחת למחצית (48%), מן הסתם בהשפעת המתיחות הגוברת בצפון והמתיחות המתמשכת בדרום. בקרב היהודים מחצית הם אופטימיים ובקרב הערבים – כשליש. פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי מעלה גם כאן רוב של אופטימיים בימין (59%) ומיעוט של בעלי תקווה במרכז ובשמאל (מרכז – 37%, שמאל -39.5%). בשלושת המחנות שיעור האופטימיים לגבי הביטחון גבוה במעט משיעורם בנוגע לעתיד הדמוקרטיה בישראל.

"איך את/ה מרגיש לגבי מצב השלטון הדמוקרטי בישראל/ מצב הביטחון של ישראל בעתיד הנראה לעין?" (%, כלל המדגם)

לקראת בחירות ספטמבר

התעניינות בבחירות – בכלל המדגם השיעור הגבוה ביותר של הנשאלים (39%) ענו שהם עוקבים אחרי בחירות ספטמבר פחות משעקבו אחר בחירות אפריל, 36% ענו שהם עוקבים אחרי שתי מערכות הבחירות באותה מידה, ו-17% בלבד ענו שהם עוקבים יותר אחרי הבחירות הקרובות מאשר אחרי הבחירות הקודמות.

מעקב אחרי בחירות ספטמבר 2019 בהשוואה למעקב אחרי בחירות אפריל (%, כלל המדגם)

אולי בשל חזרתה לבמה של הרשימה המשותפת, שיעור המרואיינים הערבים שהעידו על עצמם שהם מתעניינים בבחירות הבאות יותר מאשר בקודמות עולה על שיעור היהודים שהעידו כך על עצמם (ערבים – 23%, יהודים – 16%). ואולם בשני הציבורים השיעור הגבוה ביותר העידו על עניין פחוּת בבחירות הקרבות.

פילוח לפי הצבעה לכנסת בבחירות אפריל מעלה כי בימין שיעור גבוה יותר עוקבים יותר אחרי בחירות ספטמבר מאשר במרכז ובשמאל, המגלים אדישות (או ייאוש?) כלפי העומד להתרחש.

טוהר הבחירות - כמו לפני הבחירות באפריל ומיד לאחריהן חזרנו ושאלנו גם הפעם: "באיזו מידה יש לך או אין לך אמון בטוהר הבחירות לכנסת, כלומר שהתוצאות שיתפרסמו ישקפו בדיוק את הצבעת הציבור?" מתברר כי חלה ירידה ניכרת בשיעור המאמינים בטוהר הבחירות בישראל – משני שלישים במרץ, לפני הבחירות, ל- 60% באפריל – מיד לאחריהן – ועד לפחות ממחצית (48%) באוגוסט! הפער בין יהודים לערבים בעניין זה הוא גדול מאוד: 51% מהיהודים מאמינים בטוהר הבחירות לעומת 30% בלבד מהערבים. פילוח של המדגם היהודי לפי מחנה פוליטי העלה הבדלים לא גדולים בין המחנות: 49% מאמינים בטוהר הבחירות בשמאל, 50% במרכז ו-55% בימין.

באיזו מידה יש לך או אין לך אמון בטוהר הבחירות לכנסת, כלומר שהתוצאות שיתפרסמו ישקפו בדיוק את הצבעת הציבור? מרץ ואוגוסט 2019 (%, כלל המדגם)

בתשובה לשאלה היכן נופל הפגם היוצר את הפער בין הצבעת האמת לתוצאות הרשמיות, השיעור הגבוה ביותר איתרו אותו בהצבעות כפולות או מזויפות (30.5%), במקום השני – בספירה מוטה בוועדות הקלפי המקומיות (27%), במקום השלישי – איום על מצביעים (14%), במקום הרביעי ספירה מוטעה בוועדת הבחירות המרכזית (12%) ובמקום החמישי והאחרון – התערבות של גורמים מחוץ לישראל (11.5%). דירוג זה של הסיבות לפגיעה בטוהר הבחירות דומה לזה שהתקבל במרץ ובאפריל, עם עליה מסוימת בשיעור מי שמאתרים את הבעיות בקלפיות המקומיות.

הממשלה המועדפת לאחר הבחירות - בקרב היהודים יש העדפה לממשלת אחדות בראשות גנץ (22%) או בראשות נתניהו (17%), ולאחר מכן ישנה העדפה לממשלת ימין בראשות נתניהו. בקרב הערבים – לממשלת מרכז-שמאל בראשות גנץ. יש לציין כי ההעדפות הללו דומות לאלה שראינו ערב הבחירות באפריל. יש לשים לב לשיעור הגבוה מאוד – מעל רבע – מהמרואיינים הערבים שבחרו באפשרות "לא יודעים" כתשובה לשאלה זו. צירופם לאלה שבחרו בתשובה "אף לא אחת מאלה" (41.5%!) מעיד על מצב של ניכור עמוק בציבור הערבי מן הבחירות הממשמשות ובאות.

איזו ממשלה היית רוצה שתקום לאחר הבחירות? (%, יהודים וערבים)  

חידת ליברמן - ביקשנו לדעת באיזו מידה חלחלה לדעת הקהל טענת גורמים שונים בימין כי אביגדור ליברמן עבר מהימין לשמאל. לשם כך המרואיינים התבקשו למקם אותו על סולם שבו 1=שמאל, 3=מרכז ו- 5=ימין. מתברר שכחמישית מהמשיבים (19%) ממקמים אותו כיום בשמאל (ציונים1+2), וכשיעור הזה במרכז (ציון 3). השיעור הגבוה ביותר (חוץ מאלה שאינם יודעים) ממקמים אותו בימין (ציונים 4+5).

מיקומו של אביגדור ליברמן על הרצף שמאל-ימין (%, כלל המדגם)

פילוח של תשובות המדגם היהודי לפי מחנות פוליטיים מעלה תמונה מעניינת. בקרב מי שמתכוונים להצביע עבור ליברמן בבחירות הקרובות הרוב הגדול (83%) ממקמים את ליברמן בימין (17% במרכז ואיש אינו ממקם אותו בשמאל). בשיעורים שונים כך הדבר בכל שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) מה שמרמז כי הניסיון לדחוק אותו לשם בעיני בוחרים פוטנציאליים ממחנה זה הצליח במידה מוגבלת בלבד.

	ליברמן בימין	ליברמן במרכז	ליברמן בשמאל
מרואיינים מהימין	51	18	23
מרואיינים מהמרכז	45	39	7
מרואיינים מהשמאל	72	7	18.5

אביגדור ליברמן חוזר ואומר שמפלגתו תצטרף רק לממשלת אחדות שתתבסס על מפלגות הליכוד וכחול לבן. רצינו לדעת האם הציבור מאמין לו או לא מאמין לו. מתברר שהרוב (54%) אינם מאמינים לדבריו אלה של מי שלאחרונה מוצג תדיר כמי שגורל תוצאות הבחירות בידיו.

אביגדור ליברמן חוזר ואומר שמפלגתו תצטרף רק לממשלת אחדות שתתבסס על מפלגות הליכוד וכחול לבן האם אתה מאמין לו או לא מאמין לו? (%, כלל המדגם)

במילים אחרות, בכלל הציבור אין אמון רב בהבטחתו שלא להצטרף לממשלה שאיננה ממשלת אחדות. ואולם, בקרב מי שהצביעו עבור "ישראל ביתנו" בבחירות אפריל כשלושה רבעים כן מאמינים לליברמן כי יצטרף רק לממשלה כזו. בקרב מצביעי הליכוד פחות מרבע מאמינים לדבריו אלה אבל בקרב מצביעי כחול לבן מאמינים לו רוב ברור (58%).                                 

לספח או לא?

בעקבות השמועות כי נשיא ארה"ב טראמפ יעניק לראש הממשלה נתניהו "מתנה" לקראת הבחירות בדמות מתן "אור ירוק" כזה או אחר לסיפוח שטחי C, שאלנו: "אם ממשל טראמפ יודיע על תמיכה בהצהרות נתניהו שיש לספח את שטחי C, האם תתמוך או תתנגד לסיפוח כזה?" 48% מהמדגם היהודי ענו כי יתמכו בסיפוח במצב כזה לעומת 28% שאמרו שיתנגדו. שיעור גבוה במיוחד – כרבע – אמרו שאינם יודעים מה תהיה עמדתם במצב זה. במדגם הערבי שיעור הלא יודעים היה גבוה עוד יותר – כשליש. רק 11% מהמשיבים הערבים אמרו שיתמכו בסיפוח במצב כזה.

אם ממשל טראמפ יודיע על תמיכה בהצהרות נתניהו שיש לספח את שטחי C האם תתמוך או תתנגד לסיפוח כזה? (%, יהודים וערבים)

פילוח של היהודים לפי מחנה פוליטי הניב את התוצאות הצפויות למדי: בשמאל 79% אמרו שיתנגדו לסיפוח שטחי C, במרכז - 34% יתנגדו ו- 38% יתמכו. בימין 63% יתמכו ו-15% יתנגדו.

הוספנו ושאלנו: "לפי ההערכות חיים כיום בשטחי C כ- 200,000 פלסטינים אם ישראל אכן תספח שטחים אלו, מה לדעתך יש לעשות בנוגע לאותם פלסטינים?" שוב שיעורים גבוהים במיוחד של יהודים וערבים בחרו באפשרות התשובה "לא יודעים". מעבר לכך –בקרב היהודים השיעור הגבוה ביותר (36%) מעוניינים להעביר את הפלסטינים משטחי C לשטחים שבשליטת הרשות (בימין שיעור זה מגיע ל- 46%). בקרב הערבים ההעדפה היא לתת לפלסטינים שירצו להישאר בשטחים שיסופחו זכויות אזרח מלאות (46%).

אם ישראל אכן תספח את שטחי C, מה יש לעשות עם הפלסטינים המתגוררים שם? (%, יהודים וערבים)

היות שמצאנו שיעור גבוה בקרב היהודים שמעוניינים בסיפוח של שטחי C ותמיכה ניכרת גם בהעברת הפלסטינים משטחים אלו לתחומי השליטה של הרשות שאלנו: "אם ישראל תספח את שטחי C, האם תתמוך או תתנגד להקמת מדינה פלסטינית בשאר שטחי הגדה המערבית/יהודה ושומרון?" מתברר כי הציבור היהודי חצוי בשאלה זו: 37% אומרים שיתמכו ו-40.5% שיתנגדו להקמת מדינה פלסטינית בשטחים שלא יסופחו. כצפוי, בשמאל מצאנו רוב למי שמוכנים להקמת מדינה פלסטינית, במרכז מעט פחות ממחצית תומכים בכך וכרבע מתנגדים ואילו בימין מעט למעלה ממחצית מתנגדים. יש לציין כי בימין ובמרכז שיעור הלא ידעים הוא גבוה במידה ניכרת מאשר בשמאל.

אם ישראל תספח את שטחי C, האם תתמוך או תתנגד להקמת מדינה פלסטינית בשאר שטחי הגדה המערבית/ יהודה ושומרון? לפי מחנה פוליטי (%, יהודים)

מניעת הכניסה לישראל של חברות הקונגרס הדמוקרטיות מארה"ב           

אמנם האירוע כבר חלף עבר, ואולם עדיין לא ידוע מה הייתה השפעתו והאם לא יחזור על עצמו בעתיד. לכן שאלנו: "יש טענה כי החלטת ישראל למנוע את כניסתן לארץ של שתי חברות הקונגרס האמריקאי מטעם המפלגה הדמוקרטית לא הייתה נכונה שכן היא תיפגע קשה ביחסי ישראל עם מפלגה זו, שעבורה מצביעים רוב יהודי ארצות הברית לעומת זאת יש טענה הפוכה כי מניעת הכניסה הייתה נכונה שכן ביקורן היה גורם נזק גדול יותר לישראל" בקרב המרואיינים היהודים הייתה הסכמה רבה יותר עם הטענה השנייה, שהביקור היה גורם יותר נזק (47%). מיעוט (25%) צידדו בטענה הראשונה שהמניעה גרמה יותר נזק. במדגם הערבי התפלגות התשובות הייתה הפוכה: יותר חשבו שהנזק שנגרם במניעת הכניסה גבוה מהנזק שהביקור היה יכול לגרום (41% לעומת 12%). שיעור הלא יודעים היה גבוה, במיוחד בקרב המרואיינים הערבים (יהודים – 28%, ערבים - 47%).      

פילוח לפי מחנה פוליטי של המדגם היהודי מראה כי בשמאל הרוב (63%) תומך יותר בטענה שההחלטה הייתה לא נכונה ומניעת הכניסה תגרום נזק חמור יותר ליחסים עם המפלגה הדמוקרטית, לעומת זאת במרכז ובימין יש עדיפות למי שסבורים כי המניעה הייתה מוצדקת שכן הביקור היה גורם נזק גדול יותר, אם כי במרכז הפער בין שיעורי המחזיקים בשתי הדעות קטן בהרבה מאשר בימין (מרכז 40% לעומת 33% ימין – 58% לעומת 15%).

מדד הקול הישראלי נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 25-29/8, רואיינו 608 איש ואשה בשפה העברית ו-161 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il