הסיפור המוזר של ד"ר פורמן והביקורת על התביעה

האם מרשה לעצמה הפרקליטות להטעות את הציבור בהסתמך על כך שהוא אינו נחשף לעובדות לאשורן?

אחד המרכיבים העובדתיים ששימש להרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה זכרונה לברכה, הוא סוג הסכין שזדורוב הודה בחקירתו כי עשה בו שימוש. בית המשפט דחה בעניין זה את עדות המומחה של ד"ר רזניק פורמן, וכתב דברים קשים על עדותה. לאחר מכן, בשלב החזרת התיק לדיון במחוזי, התנגדה התביעה לבקשת ההגנה,לזמן לעדות את ד"ר חן קוגל, שדעתו כדעתה של ד"ר רזניק פורמן. זאת למרות שבסיבוב הראשון יצרה התביעה מצג- בתום לב – לפיו ד"ר קוגל סובר אחרת מד"ר פורמן. בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, עדותו של קוגל לא נשמעה, והרשעתו של זדורוב אושרה בשנית. בו בעת, בזמן שההליך בעניינו של זדורוב תלוי ועומד בבית המשפט העליון, ביקשה הפרקליטות למנוע את מינויה של ד"ר רזניק פורמן לתפקיד מנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית. בין השאר, דרשה הפרקליטות מד"ר קוגל להשמיט קטעים מתצהיר עליו חתם, לפי הוראת בית הדין לעבודה שאליו פנתה ד"ר רזניק פורמן נגד ניסיונה של המדינה למנוע את מינויה.

בדו"ח שפרסמה נציבת הביקורת על מערך התביעה, הילה גרסטל, לפני ימים אחדים, נקבע כי הופנתה דרישה על ידי הפרקליטות אל ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, להכניס תיקונים לתצהיר חתום ומאושר שנשלח על ידו. עוד נקבע כי זוהי התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד המהווה פגם בהתנהלותה של מנהלת המחלקה הרלוונטית בפרקליטות המדינה. קביעותיה של הנציבה נענו בביקורת קשה מטעם הפרקליטות. בין היתר, חזרה הפרקליטות וטענה כי הקטעים שד"ר קוגל התבקש להשמיט היו בגדר חוות דעת משפטית, ולכן לא היה להם מקום בתצהיר. בחינה של הטענה מגלה שאין בה ממש: הפרקליטות ביקשה להוציא מן התצהיר את הערכתו של קוגל כמנהל המכון על משמעות הדרישה, לפיה ד"ר פורמן-רזניק תימנע מפעילות שעשויה להוביל להגשת חוות דעת לבתי משפט. הערכתו של קוגל הייתה שאם תתקבל הדרישה, תנוטרל עבודתה של רזניק פורמן. כלומר- הפרקליטות ביקשה להוציא מן התצהיר את הערכתו המקצועית של קוגל ביחס לחוות הדעת שמסרה רזניק פורמן במשפט זדורוב. הערכתו של קוגל, בשונה מהערכתו של בית המשפט שהרשיע את זדורוב, הייתה שמדובר בחוות דעת מקצועית, אמינה, הגונה ועשויה על פי מיטב הסטנדרטים המקובלים. עולה תמיהה: האם מרשה לעצמה הפרקליטות להטעות את הציבור בהסתמך על כך שהוא אינו נחשף לעובדות לאשורן? הקטעים האמורים בתצהירו של קוגל נועדו לסייע לבית הדין לעבודה להגיע להחלטה שקולה וצודקת. יותר מזה, הם היו חיוניים להשגת תכלית זו והדרישה כלפיו לא נועדה לשרת את עשיית הצדק אלא את היפוכה. חן קוגל שירת את הצדק בסרבו להיענות לדרישות הפרקליטות.

בהסתכלות רחבה יותר על הפרשה, המהלך כולו של הפרקליטות לסכל את מינויה של רזניק-פורמן למנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית אחרי שנבחרה כדין לתפקיד על ידי ועדת מכרזים הוא שערוריה שאינה לכבודם של מחולליה.. לכן, ההשתלחות עכשיו של הפרקליטים בנציבה על דו"ח מוצדק ומאופק היא עזות מצח שלא תאמן. גם הניסיון להסתתר מאחורי גבו של היועץ המשפטי לממשלה שלפי שעה אינו נתון לביקורת הנציבות הוא מביך. פרקליטים בכירים אינם טוראים בצה"ל הרשאים לפטור עצמם מאחריות לכשלים מובהקים בטענה של ציות להוראות הממונה עליהם.
ביסוד ההתקפה משולחת הרסן נגד הנציבה, עומד הסירוב העיקש של ועד הפרקליטים שנקט עיצומים נגד הנציבות והורה שוב, לאחרונה, שלא לשתף פעולה עמה ולא לאפשר ביקורת. התנהלות שתכליתה סיכול ביקורת פוגעת קשות באמון הציבור בסרבני הביקורת. למעשה, הציבור מתבונן בחיזיון המתרחש לנגד עיניו, משפשף אותן ושואל את עצמו- כיצד יתכן שמי שמדברים השכם וערב בשם נורמות ציבוריות ראויות, פועלים לסיכול ביקורת מקצועית עליהם? מן הבחינה הזו, יש לקבוע בצער שראשי הפרקליטות פוגעים בהתנהגותם במוסד החשוב שבראשו הם עומדים.

זו שעת מבחן לנושאי התפקידים שהקימו את הנציבות- שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. מצופה מהם, שיעניקו לנציבות גיבוי, שיבלמו את ההשתלחות המופקרת כלפיה, ושיקדמו בזריזות וללא מורא את עיגון הנציבות בחוק. כך מתחייב לנהוג במדינה מתוקנת. כך מתחייב לפעול לטובת הפרקליטות עצמה- תפקודה הנאות ואמון הציבור בה.

המאמר פורסם ב"מקור ראשון"