מגדר ודעה קדומה
האם קיים קשר בין ההחלטה להוריד בדרגה את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, להחלטה שהתקבלה לפני מספר חודשים שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, למרות הפיילוט המוצלח? אין זה מקרי ששתי ההחלטות התקבלו בסיפוק בקרב חוגים דתיים, שמנהלים בשנים האחרונות מאבק נגד הרחבת שירות הנשים בצה"ל
Flash 90
לפני כשבועיים דווח כי בצה"ל החליטו להוריד את דרגתה של שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (היוהל"ם) מתת-אלוף, לאלוף-משנה. גם אם נכונה הטענה שההחלטה התקבלה משיקולים של התייעלות תקציבית, יהיה זה תמים לא לקשור את הפרשה לסוגיה הנפיצה המעסיקה את צה"ל כבר כמה שנים, סביב הרחבת שירות הנשים ליחידות לוחמות נוכח התנגדותם של גורמים דתיים.
היו אלה נציגים מתוך הציונות הדתית שלאורך כל תקופת עדכון פקודת השירות המשותף שנועדה להסדיר שירות נשים לצד דתיים, שוב ושוב ביקשו להציג את היוהל"ם כמי שמבקשת להטמיע אג'נדות שמאל ליברליות קיצוניות בצבא, וכמי שלא מהססת לפגוע בצה"ל ובביטחון המדינה כחלק מתפיסת מגדר פמיניסטית רדיקלית.
לא במקרה בארגונים המזוהים עם אותם גורמים מיהרו לברך את הרמטכ"ל אביב כוכבי על "היכולת להיות קשוב לקולות מהציבור ועל הפעולה הברורה שתכליתה אחת: התרכזות צה"ל במשימתו להגן על מדינת ישראל ולנצח במלחמה".
החלשת היוהל"ם הייתה אחת ממטרותיהם המוצהרות, ובצה"ל אולי לא התכוונו שכך יקרה, אך ההחלטה האמורה מסומנת כניצחון בקרב אותם גורמים, שרק כמה חודשים קודם, למדו יחד עם הציבור כולו, שעל אף הפיילוט המוצלח, נשים לא תשרתנה כלוחמות בחיל השריון בגלל, ניחשתם נכון, שיקולי תקציב.
אסור לטעות, לא מדובר בניצחון נקודתי בקרב זניח. מדובר בניצחון תודעתי. גם אם יש מי שמבקשים למסגר את המאבק כמאבק על זכויותיהם של החיילים הדתיים בלבד, מספיק רפרוף מהיר בכרוניקה שאפיינה את תהליך עדכון פקודת השירות המשותף
מדובר במאבק על צה"ל כבבואת החברה הישראלית, כמקום שבו מתקבעות נורמות אידיאולוגיות. ובמלחמה הזו על דמותו של צה"ל, החלטות כמו שתי ההחלטות האחרונות שהתקבלו, הן דלק ביד מי שמבקש למצב את הצבא כצבא שמרני הנעדר מחויבות לשוויון מהותי. צביעתן של ההחלטות בצבעים פרגמטיים ניטרליים כביכול, אינה עוברת מסך.
גם אם הדברים מייצגים נאמנה את פני המציאות, וקיימים מספיק טעמים לחשוד שהדברים אינם כה תמימים, הם נתפסים על ידי הצדדים כנקיטת צד במאבק וכאימוץ נרטיב שמרני הרואה במחויבות לשוויון מגדרי מותרות שהצבא לא צריך להתעסק בהן.
ביום שבו דווח כי לפי הערכות ראש אכ"א כי מספר הבנות הדתיות המתגייסות לצה"ל צפוי להכפיל את עצמו בתוך חמש שנים, כדאי לזכור שיש מי שדיווחים כאלה מדירים שינה מעיניהם ומקימים עליהם חשש מאיבוד דמותה של האישה שהם רואים בחזונם. חשש זה אינו מנותק ממאבקם בשירות הנשים בצה"ל בכלל. ההחלטה להוריד את דרגת היוהל"ם, כמו גם ההחלטה שלא לשבץ נשים בשריון למרות הפיילוט המוצלח, הן החלטות מצערות, המעלות חשש כי במקום לקדם את השוויון המגדרי בהמשך לצעדים אמיצים קודמים, הולך צה"ל לאחור ומקבע נורמות שמרניות בחסות טיעוני יעילות, שפעם נוספת, מופנים נגד נשים בלבד.
פורסם לראשונה בגלובס.