סקירה

ינהרו לקלפיות? ניתוח הקול הערבי

| מאת:

בחירות אפריל 2019 עמדו בסימן שפל היסטורי בשיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים. על פי נתוני ועדת הבחירות המרכזית, רק 49.2% מבעלי זכות הבחירה ביישובים הערביים והדרוזיים הצביעו. במשך 20 שנה ירד שיעור ההצבעה של החברה הערבית בישראל ביותר מ-25%. שיעור ההצבעה הכלל-ארצי ירד גם הוא בפרק זמן זה, אך רק ב-10%. העלייה בשיעור ההצבעה בקרב האוכלוסייה הערבית בבחירות 2015 היא אפוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

מקור: נתוני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת.

ניתוח של התפלגות ההצבעה ביישובים הערביים מלמד כי שתי הבריתות הערביות – חד"ש-תע"ל ורע"מ-בל"ד – נהנו מתמיכת רוב המצביעים וכי המפלגות היהודיות מרצ וכחול לבן קיבלו מן הבוחרים הערבים כל אחת מנדט אחד. מפלגות יהודיות אחרות כמו העבודה, הליכוד וש"ס נחלשו אצל המצביעים הערבים במידה ניכרת בהשוואה למערכות בחירות קודמות.

בבחירות של אפריל 2019 נחלקו קולות המצביעים הערבים כך ש-72% מהם נתנו את קולם למפלגות ערביות ו-28% למפלגות יהודיות. יש בכך שינוי מסוים בהתפלגות ההצבעה של האוכלוסייה הערבית בעשור האחרון – 80% למפלגות ערביות ו-20% למפלגות יהודיות. יוצא שהמפלגות היהודיות התחזקו בציבור הערבי, אך רק לכאורה. יש לזכור שרבים מהאזרחים הערבים שלא הצביעו בבחירות האלה מזדהים עם המפלגות הערביות, ולכן אי-אפשר לקבוע חד-משמעית שהרחוב הערבי חוזר לבחור במפלגות יהודיות.

ההצבעה ביישובים הערביים, אפריל 2019

מקור: נתוני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21.

ואולם הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם".

כמחצית מן הציבור הערבי (51%) לא הצביעו ביום הבחירות.
• כ-10% החרימו את הבחירות משיקולים אידאולוגיים;
• 10% לא השתתפו מתוך אדישות פוליטית או משום שלא יכלו פיזית להגיע לקלפי;
• רוב הלא-מצביעים – כ-30% – פשוט נמנעו במכוון מהצבעה.

מה היו נימוקיהם? במישור הכללי, זה הנוגע לפוליטיקה הישראלית, נשמעו טענות כגון "אם זו הדמוקרטיה של המדינה היהודית, אנחנו לא רוצים דמוקרטיה היררכית"; וגם: "גם אם אחוז ההצבעה בציבור הערבי יהיה 75% והמפלגות הערביות יקבלו 15 או 16 מנדטים, הח"כים הערבים לא לגיטימיים – לא רק בעיני הימין הקיצוני אלא גם בעיני כחול לבן".

הביקורת הופנתה גם כלפי המפלגות הערביות: "המפלגות הערביות שוות היום 10 מנדטים. כדי להביא 10 מנדטים נוספים צריך מנגנון חדש, משהו עם תוכן חדש"; וגם: "המפלגות הערביות הן מבנה פוליטי סגור ולא נגיש לציבור. החרמה תגרום למפלגות ליפול, ואז יקומו ארגונים פוליטיים חדשים – יותר פתוחים, יותר דמוקרטיים ויותר בידי הציבור ולא בידי עסקנים".

היכן נמצא המפתח לשינוי בבחירות הבאות?

הברומטר הפוליטי של החברה הערבית נמצא בידי קבוצת הצעירות והצעירים הבוגרים, גילאי 34-25. בנות ובני קבוצה זו מעורבים היטב במציאות הישראלית, דעותיהם מגובשות, ושיעור המתלבטים בקרבם אם להצביע או לא להצביע ביום הבחירות הוא הנמוך ביותר בהשוואה לשאר קבוצות הגיל, מה שמלמד על מודעות פוליטית בשלה ומגובשת. אנשי קבוצה זו גם רוצים לראות "תוצאות בשטח", והם מתנים את תמיכתם בפוליטיקאים במילוי הבטחותיהם לבוחרים.

השוואת הנתונים משני סקרים שנערכו לפני בחירות אפריל 2019 – בחודש ינואר (לאחר הפרישה של תע"ל מן הרשימה המשותפת) ובחודש מרץ (לאחר הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות) – מראה בבירור את השינוי הדרמטי בעמדותיהם של הצעירות והצעירים הבוגרים הערבים: כל עוד לא אפסו הסיכויים לאיחוי הקרע ברשימה המשותפת, הם שקלו בחיוב להשתתף בבחירות. אבל משעה שנסתם הגולל על מגעי האיחוד, התהפכה הקערה על פיה. עמדת ההחרמה של הצעירים הבוגרים הצטרפה לעמדתם של הצעירים עד גיל 24, שכבר מלכתחילה התכוונו להחרים את הבחירות במחאה על הפרישה של תע"ל מן הרשימה המשותפת. קבוצת הצעירות והצעירים בחברה הערבית מילאה, אם כן, תפקיד מכריע בקמפיין העממי להחרמת הבחירות. סביר בהחלט להעריך כי החרמת הבחירות בידי הצעירים עד גיל 35, שהם כ-45% מבעלי זכות הבחירה בציבור הערבי, הורידה את שיעור ההשתתפות בבחירות ב-8% עד 9%, שהם כשני מנדטים.

האם תצביעו בבחירות?

מקור: סקר מכון יאפא, עבור קרן קונרד אדנאואר.

האם תצביעו בבחירות?

מקור:
נתוני 2015 ומרץ 2019: סקר מכון יאפא, עבור קרן קונרד אדנאואר.
נתוני ינואר 2019: סקר מכון יאפא, עבור יוזמות אברהם.

לא לעיתים קרובות פוליטיקאי מקבל הזדמנות שנייה. נדירים עוד יותר המקרים שבהם זוכה פוליטיקאי כלשהו להזדמנות שנייה פעם נוספת. הפוליטיקה הערבית בישראל נערכת כעת לבחירות נוספות ב-17 בספטמבר 2019, חודשים ספורים בלבד אחרי הבחירות הקודמות. הרשימה המשותפת תשתתף בהן כנראה שוב במסגרת מאוחדת של ארבע המפלגות שמרכיבות אותה, אלא שהפעם מדובר במשחק אחר לגמרי. שחקנים חדשים המתיימרים לבטא את "רצון העם" נכנסים למשחק הפוליטי. כעת נותר רק להמתין ולראות אם הציבור הערבי יגיב בהתאם ואם שיעור ההצבעה שלו יעלה.