הגיע הזמן לומר לנציגי הציונות הדתית: עד כאן

דרישת מפלגת איחוד מפלגות הימין לקיים מסלול ייחודי עבור חיילים בני הציונות הדתית, שיהיה נפרד לחלוטין מנשים, היא דרישה אחת יותר מדי. הגיע הזמן שבצה״ל יאזרו אומץ ויגידו לנציגי הציונות הדתית: עד כאן

Flash 90

בשבוע שעבר פורסם כי במסגרת המשא ומתן הקואליציוני, דורשת סיעת איחוד מפלגות הימין לבחון מחדש את שירות הנשים במערך הלוחם ולהקים מסלול ייחודי עבור חיילים בני הציונות הדתית, שיהיה נפרד לחלוטין מנשים. נוסף על כך, דרשו בסיעה בין היתר, למנוע מגורמים שאינם תומכים ב"ערכי הניצחון והדבקות במטרה" לעסוק בחינוך חיילי צה"ל.

דרישות אלו אינן מפתיעות. לאורך השנים היו אלה נציגי הציונות הדתית שהתנגדו רבתי להרחבת שירות הנשים תוך שהם נאחזים בכל טיעון אפשרי לכך - החל בחשש מפני פגיעה במבצעיות צה"ל, דרך דאגה לרווחתם של החיילים הדתיים, וכלה בחרדה לרחמן הצונח של הנשים המשרתות. אותו נציג המחנה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ׳, היה גם זה שהציע "להראות לצה״ל מה זה" ולדלג על מחזור גיוס אחד כדי שיזכרו שם בצה"ל שהם בעצם לא יכולים בלעדיהם. הוא הדין גם לגבי ההתנגדות להתערבות מכונים וגופים חיצוניים שאינם מזוהים עם סולם ערכים שמרני בפעילויות חינוך בצה"ל או במוקדי השפעה אחרים: גורמים המזוהים עם הציונות הדתית הם אלה שתבעו את הפסקת שיתוף הפעולה בין צה"ל למי שהעזו לדבר עם חיילים על הומניזם וערכי מוסר אוניברסליים.

ולמרות שאולי כבר התרגלנו לשרירי המגזר שמכיר את הנתונים על 40% משורותיו שמסיימים קורס קצינים, ואת הכוח הטמון באלה, ואולי דווקא בגלל זה - הגיעה העת שבצה״ל יאזרו אומץ ויגידו לנציגי הציונות הדתית: ״תודה חברים. עד כאן".
נכון. למגזר הדתי-לאומי מקום משמעותי שהרוויח ביושר ביחידות הליבה והקצונה בצבא. זו אחת הסיבות שבגללה צה"ל השקיע משאבים אדירים בניסוחה של פקודת השירות המשותף שנועדה להסדיר את שירותם של חיילים לצד חיילות שגם הן יכולות לתרום תרומה אדירה לצבא - כשרק מאפשרים להן. לא פחות משבע פגישות עם נציגים רבניים רק בנושא זה הוקדשו במטכ"ל לדיון בסוגיה, ולאחר שלא היו שבעי רצון מנוסחה הראשון של הפקודה, עדכנו בצה"ל שוב ושוב את נוסחה, עד שיצא עשן לבן בחדרי הרבנים בדמות הודאה: "אפשר לחיות עם זה". לכן, דרישת מפלגת איחוד מפלגות הימין לקיים מסלול נוסף ונפרד, היא דרישה אחת יותר מדי.

בצה״ל קיימים כידוע מסלולים ייעודיים בהם רגל נשית אינה דורכת. אלו הם המסלולים המיועדים לשירות חרדים. אם יש מי מבני הציונות הדתית שרגשותיו הדתיים נפגעים מנוכחות נשית, יתכבד החייל ויפנה למסלולים אלה. איך היו מגיבים במפלגת הבית המגזרית, לדרישה לקיים מסלול מיוחד לחילונים, נפרד לחלוטין מדתיים? כזה שבו אפשר להתאמן בשבת, מותר להביא כריך מהבית בפסח, ואף אחד לא מרביץ בחיילות תורה על הצורך ״להתחשב״? ניתן לנחש במידה רבה של ביטחון כי הקמתו של מסלול כזה הייתה נתפסת כאפליה פסולה, התנכלות לדתיים או: מה שהפך למנטרה קבועה: "הטעמת אג'נדות ליבראליות קיצוניות בצבא העם".

אסור להתבלבל, העובדה שבכל זאת הרגישו באיחוד מפלגות הימין נוח להציב דרישה שכזו איננה מנותקת מדרישתם להוציא מהצבא מי שמתנגד ל"ערכי הניצחון והדבקות במשימה". מקורה איננה בדאגה לרווחתם של החיילי הדתיים, אלא במאבק על דמותו של צה"ל וברצון לעצב אותו על פי תפיסות עולם שמרניות נטולות מגבלות משפטיות, מוסריות או דמוקרטיות.

אפשר אם כן לקרוא בביטול את פירוט דרישותיה של מפלגת הבית של הציונות הדתית, ולהפטיר שדינן ממילא הוא כדין אותה העז שנועדה מלכתחילה להיות מוצאת מהחדר. אבל כדאי יותר לשים לב לאג'נדה שהן משקפות ולשיכרון הכח שמאפשר להציב אותן, ובבוא היום - ליישמן.

פורסם לראשונה בהארץ.