מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית 2019
בישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית. על פי המדד, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות. זאת ועוד, אין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפייני המפלגה: נטייה פוליטית; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ותיקות לצד חדשות
מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית ערב בחירות 2019
מהתוצאות אפשר ללמוד שבישראל פועלות מפלגות המתנהלות באופן דמוקרטי מאוד, לצד מפלגות הנעדרות כמעט כל דמוקרטיה פנים-מפלגתית.
עוד אפשר ללמוד שאין קשר הכרחי בין רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית למאפיינים שונים של המפלגה: בקרב המפלגות שמתנהלות באופן דמוקרטי אפשר למצוא מפלגות מגושים שונים – שמאל, ימין, ערבים; מפלגות גדולות לצד מפלגות קטנות; ומפלגות ותיקות לצד מפלגות חדשות. עם זאת, וכפי שנמצא גם בבחירות 2013 ו-2015, מפלגות מרכז ובמיוחד מפלגות חרדיות נוטות להתנהל באופן פחות דמוקרטי מאחרות.
רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית במפלגות בישראל נבדקה באמצעות שאלון, ובהסתמך עליו הוענקו לכל מפלגה בין 0 נקודות, כלומר היעדר כל ביטוי לדמוקרטיה פנים-מפלגתית, ל-100 נקודות, כלומר דמוקרטיה פנים-מפלגתית מרבית (ר' תרשים 1). במקרים גבוליים או במקרים של ספק גילינו נדיבות, וכשלא יכולנו להכריע בין שתי תשובות, נתנו למפלגה ניקוד שמשקף את הממוצע בין שתיהן.
המדד בוחן מפלגות; לא רשימות. הסיבה לכך היא שהמפלגות הן אלו שבוחרות את מנהיגיהן ואת נציגיהן לכנסת, ולא הרשימות, ורק להן יש חברים ומוסדות חוץ-פרלמנטריים. לכן ברשימות המורכבות מכמה מפלגות ("רשימות משותפות") בדקנו כל מפלגה בנפרד, לדוגמה – בחנו בנפרד את רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית בכל אחת משלוש המפלגות המרכיבות את רשימת "כחול לבן" – יש עתיד, חוסן לישראל ותל"מ. כמובן, הרשימות המשותפות חשובות מאוד – הן אלו שמתחרות על קולותיהם של הבוחרים – ולא נכון להתעלם מהן, ולכן אנו מציגים גם את נתוניהן, בהסתמך על ממוצע משוקלל של הניקוד שקיבלו המפלגות המרכיבות אותן (ר' תרשים 2).
במדד 2019 נבחנה כל מפלגה שנבחרה לכנסת היוצאת (ה-19) ואשר מתמודדת בבחירות לכנסת ה-20, לבדה או ברשימה משותפת: הליכוד, העבודה, מרצ, חד"ש, תע"ל, רע"מ, בל"ד, אגודת ישראל, יהדות התורה, הבית היהודי, האיחוד הלאומי, כולנו, ישראל ביתנו, יש עתיד, ש"ס. כמו כן נבחנו שש מפלגות שלא נבחרו לכנסת היוצאת, אך לפחות לפי חלק מהסקרים הן צפויות לעבור את אחוז החסימה: חוסן לישראל, תל"מ, זהות, גשר, הימין החדש ועוצמה יהודית.
השאלון מבקש לשקף את התפיסה שהדמוקרטיה בתוך המפלגה חשובה, הן למפלגה והן לדמוקרטיה ברמת המדינה. יחד עם זאת, לדמוקרטיה פנים רבות, ומפלגות, שהן ארגונים שיש להם מאפיינים וולונטריים, יכולות לבחור לעשות את האיזון בין ממדי הדמוקרטיה השונים על פי השקפת עולמן. המדד מתמקד בחמישה ממדים עיקריים כאלה: השתתפות, ייצוגיות, תחרות, היענות ושקיפות.
השאלות הנוגעות לממד ההשתתפות בוחנות עד כמה המפלגה משתפת קהלים רחבים בבחירת מנהיג המפלגה ומועמדי המפלגה לכנסת ובעיצוב קווי היסוד של מדיניותה. הן מבקשות לאזן בין שתי תפיסות: האחת – דיכוטומית – גורסת שיש להבחין בין גופים דמוקרטיים לגופים לא דמוקרטיים (תפיסה המעוגנת בספר החוקים של דמוקרטיות כגרמניה וניו זילנד); לפי התפיסה השנייה, רמת ההשתתפות הדמוקרטית נמדדת על פני רצף והיא גבוהה יותר ככל שהקבוצה השותפה בקביעת ההחלטות גדולה יותר.
השאלות הנוגעות לייצוגיות בוחנות, קודם כול, את ייצוג הנשים בכנסת המכהנת וברשימת המועמדים לכנסת הבאה. ברשימת המועמדים מעניין לא רק מספר הנשים המוצבות במקומות ריאליים, אלא גם מיקומן היחסי ברשימה. עוד נבחנת השאלה אם המפלגות מעגנות בחוקותיהן או בתקנוניהן הבטחות לייצוגן של קבוצות חברתיות נוספות ברשימה.
השאלות שעוסקות בתחרות בודקות אם התקיימה התמודדות על משרת יושב ראש המפלגה ואם נערכו בחירות למוסדות המפלגה בשנים האחרונות. הממד הזה בודק אפוא שאכן מתבצעת תחרות בפועל, והיא לא נשארת רק "על הנייר"
השאלות שעניינן היענות בוחנות אם מוסדות המפלגה הנבחרים מוסמכים להשתתף בהחלטות מרכזיות של המפלגה – מינוי שרים, הצטרפות לקואליציה ועזיבתה ודיונים בנושאי מדיניות – ואם מוסדות אלו כונסו במהלך השנתיים האחרונות.
השאלות המתמקדות בשקיפות בוחנות עד כמה קשה, או קל, למצוא ו/או לקבל את חוקת/תקנון המפלגה – אותו מסמך הקובע את דרכי התנהלותה הבסיסיות. עוד נבדק אילו פרטים על המפלגה מופיעים באתר האינטרנט/דף הפייסבוק שלה.
השתתפות ותחרות הן ממדים בסיסיים בכל הגדרה של דמוקרטיה. גם ייצוגיות, במובן של שיקוף קהל הבוחרים ודעותיו, היא כמובן רכיב חיוני בדמוקרטיה הייצוגית המודרנית. וכדי שהשלטון הנבחר יהיה דמוקרטי נדרשת שקיפות, המאפשרת לעקוב אחר מעשיו, ונדרשת גם מידה של היענות, בהקשר הזה היענות למוסדות המייצגים של הארגון המפלגתי.
דמוקרטיה פנים-מפלגתית ברשימות
אף שעניינו המרכזי של המדד הוא המפלגות, הוא בודק גם את רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית ברשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-20. מדובר בשני סוגי רשימות:
- רשימות המתבססות רק על מפלגה אחת: העבודה, מרצ, זהות, הליכוד, ישראל ביתנו, הימין החדש, גשר, כולנו, ש"ס. הציון שקיבלה רשימה כזו זהה לציון שקיבלה המפלגה.
- רשימות משותפות, המורכבות משתי מפלגות או יותר: כחול-לבן (חוסן לישראל, יש עתיד, תל"מ), איחוד מפלגות הימין (הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית), יהדות התורה (אגודת ישראל ודגל התורה), חד"ש-תע"ל, רע"מ-בל"ד.
הניקוד שקיבלה כל רשימה משותפת מתבסס על ממוצע משוקלל של הניקוד שקיבלו המפלגות שמרכיבות אותה, לפי שיעור הנציגים של כל אחת מן המפלגות במקומות הריאליים ברשימה. בהקשר זה מעניין לציין שלמרות שבאופן טבעי, המפלגות שחברו לאותה רשימה משותפת קרובות זו לזו מבחינה אידיאולוגית, הרי שבחלק מהמקרים הן אינן קרובות כלל בכל הנוגע לרמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית שלהן: חלק מהרשימות המשותפות כוללות מפלגות שקיבלו ניקוד גבוה לצד מפלגות שקיבלו ניקוד נמוך (חד"ש לעומת תע"ל, בל"ד לעומת רע"מ, הבית היהודי לעומת האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית). ברשימות המשותפות "כחול לבן" ויהדות התורה, כל המפלגות הפגינו רמה דומה – ונמוכה – של דמוקרטיה פנים-מפלגתית.
במקרים של רשימות שכל המפלגות המרכיבות אותן נבחרו לכנסת הקודמת, מספר המקומות הריאליים הוא חיבור של מספר המנדטים שכל מפלגה זכתה בהם בבחירות הקודמות. כך, למשל, חד"ש זכתה ב-5 מנדטים בבחירות הקודמות ותע"ל ב-2 מנדטים, ולכן מספר המקומות הריאליים של רשימת חד"ש-תע"ל הוא 7. מתוך 7 המועמדים הראשונים ברשימה זו, 4 מייצגים את חד"ש ו-3 את תע"ל. לפיכך הממוצע המשוקלל של רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית ברשימת חד"ש-תע"ל מתבסס על יחס של 4 לחד"ש ו-3 לתע"ל.
במקרים של רשימות שרק חלק מהמפלגות המרכיבות אותן נבחרו לכנסת הקודמת, מספר המקומות הריאליים מתבסס על ממוצע שלושת הסקרים האחרונים שהתפרסמו לפני מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית ב-21.2.2019 (בשיטה זהה חושב מספר המקומות הריאליים של מפלגות שלא נבחרו לכנסת הקודמת). לדוגמה: ממוצע שלושת הסקרים האלה הצביעה על כך שרשימת כחול-לבן צפויה לזכות ב-36 מנדטים. מתוך 36 המקומות הראשונים ברשימה 15 מייצגים את חוסן לישראל, 15 את יש עתיד ו-6 את תל"מ – ובהתאם לכך חושב הממוצע המשוקלל של רמת הדמוקרטיה הפנים-מפלגת ברשימה זו. לגבי רשימת איחוד מפלגות הימין: התייחסנו להרכב הרשימה כפי שהוגש לוועדת הבחירות המרכזית, כלומר ההרכב שבו מוצב במקום ה-5 המועמד מיכאל בן-ארי, שבהמשך נפסלה התמודדותו בבחירות.
מדד הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית 2019 - רשימות