מועדון המצביעים
מצביעים למפלגת העבודה? כנראה שאתם רואים בחזרה לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים כחיונית לביטחון ישראל, מתנגדים לחוק "נאמנות בתרבות" ותומכים בנישואים אזרחיים. אם אתם מצביעים לכחול לבן, סביר להניח שתתמכו בתיקון חוק הלאום כך שיהיה שוויוני יותר, תתנגדו למינוי יועצים משפטיים משיקולים פוליטיים ותרצו לראות תחבורה ציבורית בשבת. מה בדבר בוחרי הליכוד ומרצ? כל הפרטים בסקר עמדות מיוחד של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות
בנושא זה נשאלו הנסקרים שאלות לגבי עמדותיהם בסוגיות שונות שעלו על סדר היום בשנים האחרונות. להלן ממוצע התשובות של תומכי כל רשימה. ככל שהממוצע גבוה יותר, הוא משקף תמיכה בערכים דמוקרטיים – התנגדות לפסקת ההתגברות (כלומר לסמכות הכנסת לחוקק מחדש ללא שינוי חוק שנפסל בבג"ץ), תמיכה בתיקון חוק הלאום לצורך הבטחת מעמד המיעוטים, תמיכה במינוי מקצועי וא-פוליטי של יועצים משפטיים, התנגדות להמשך כהונת נבחר ציבור שהוגש נגדו כתב אישום והתנגדות לחוק "נאמנות בתרבות".
יש הבחנה ברורה בין התומכים ברשימות אשר נמצאות בגוש השמאל-מרכז, אשר תומכים במובהק בערכים דמוקרטיים – לבין התומכים ברשימות אשר נמצאות בגוש הימין ובמפלגות החרדיות, אשר מסתייגים מכך. בהיבט זה, תומכי כחול-לבן וגשר משתייכים בבירור לגוש השמאל-מרכז. תומכי רשימות כולנו, זהות וישראל ביתנו נמצאים במרכז המפה הפוליטית. הרשימות הדתיות-חרדיות המובהקות – ש"ס, יהדות התורה ואיחוד מפלגות הימין (הרשימה המשותפת של הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית) – בולטות במיוחד בהסתייגותן מערכים דמוקרטיים, יותר מאשר תומכי הליכוד והימין החדש. בצד השני, תומכי מרצ והעובדה הם התומכים הנלהבים ביותר בהגנה על הערכים הדמוקרטיים.
עמדות בנושא ערכים דמוקרטיים:
בנושא זה נשאלו שאלות לגבי תמיכה בתחבורה ציבורית בשבת, נישואים אזרחיים לכל אזרח, ביטול המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות ו"מתווה הכותל", שיאפשר לנשים ולזרמים לא-אורתודוקסים להתפלל ברחבה נפרדת. בסך הכול, החלוקה לגוש שמאל-מרכז וגוש ימין-חרדים נשמרה גם בנושא זה – תומכי גוש המרכז-שמאל הביעו תמיכה בעמדות ליברליות (דווקא המפלגות הערביות הביעו פחות תמיכה בכך מהיהודיות), ואילו תומכי גוש הימין-חרדים דגלו בעמדות שמרניות, המתנגדות לפגיעה במעמד הדת והממסד האורתודוקסי במדינה.
בנושא זה, עוד יותר מאשר בכל הנוגע לערכים דמוקרטיים, תומכי כולנו, זהות וישראל ביתנו קרובים יותר לגוש המרכז-שמאל מאשר לגוש הימין-חרדים. בנושא זה גם בולטת עוד יותר ההבחנה בין תומכי הרשימות הדתיות-חרדיות המובהקות, שהביעו עמדות שמרניות קיצוניות, לבין הליכוד והימין החדש – שגם הם הביעו עמדות שמרניות, אך מתונות יותר.
עמדות בנושא דת ומדינה:
עמדה ליברלית שזוכה לתמיכה גם בקרב חלקים גדולים מהימין היא תמיכה בנישואים אזרחיים לכל ישראלי. כך, רובם המכריע של תומכי ישראל ביתנו, זהות וכולנו תומכים בנישואים אזרחיים, וגם כמחצית מתומכי הליכוד והימין החדש (וגם המפלגות הערביות). רק תומכי המפלגות הדתיות-חרדיות המובהקות מתנגדים בבירור לכך.
מסכימים כי יש לאפשר נישואים אזרחיים לכל ישראלי/ת שרוצה בכך (%):
בנושא זה נשאלו שלוש שאלות – בעניין חשיבות החזרה לשולחן המו"מ עם הפלסטינים, תמיכה בהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון ותמיכה בהוצאה להורג של טרוריסטים פלסטינים שהורשעו ברצח יהודים.
החלוקה המפלגתית והגושית בישראל מוגדרת באופן מסורתי לפי עמדות בנושאי חוץ וביטחון – ואכן, בנושא זה אין בסקר הפתעות מרעישות. שלושה ממצאים מעניינים, שדומים לממצאים הקודמים שהוצגו, הם: ראשית, גם כאן בוחרי כולנו וישראל ביתנו, שתי רשימות שמגדירות את עצמן כרשימות ימין, נמצאות ממש במרכז המפה הפוליטית (אם כי תומכי זהות נמצאים בבירור בימין). שנית, תומכי המפלגות הדתיות-החרדיות המובהקות הם הימניים היותר, אף יותר מתומכי הליכוד והימין החדש. ושלישית, בצד השני תומכי מרצ והעבודה הביעו את העמדות ה"יוניות" ביותר.
עמדות בנושא חוץ וביטחון:
אחת העמדות שזכו לבולטות תקשורתית ופוליטית בשנים האחרונות היא תמיכה בהחלת ריבונות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון. מסתבר שעמדה זו, שזוהתה בעבר רק עם הימין הקיצוני (ועדיין זוכה שם לתמיכה הגדולה ביותר), "התפשטה" ואומצה גם בקרב רוב תומכי רשימות הימין האחרות, לרבות הליכוד, והמפלגות החרדיות. כמו בנושאים אחרים, גם כאן בוחרי כולנו וישראל ביתנו נמצאים במרכז המפה הפוליטית, וחצויים בתמיכתם בהחלת הריבונות, ואליהם מצטרפים בוחרי גשר (בוחרי זהות שוב ממוקמים בימין).
מסכימים כי יש להחיל בהקדם האפשרי את הריבונות הישראלית על שטחי יהודה ושומרון (%):
מזה שנים רבות, חלק ניכר מהמצביעים ומהמפלגות לא אוחזים בעמדות ברורות ומובחנות בנושאי חברה וכלכלה. תופעה זו ניכרת גם בממצאים: יש פערים לא-גדולים בין תומכי הרשימות השונות בנושאי חברה וכלכלה, ביחס לנושאים אחרים. הדבר בולט במיוחד על רקע העובדה שנושאי חברה וכלכלה דווקא מהווים מרכיב מרכזי בשיקולי ההצבעה של תומכי רבות מהרשימות, כפי שיצוין בהמשך.
בנושא זה נשאלו שתי שאלות – האם יש להעלות מיסים על מנת שהמדינה תספק יותר שירותים חברתיים? והאם המדינה צריכה להתערב בפעילות במשק כדי לצמצם את הפערים החברתיים-כלכליים? באופן כללי, תומכי רשימות השמאל-מרכז דוגלים בעמדות המזוהות עם כלכלה סוציאל-דמוקרטית ומדינת רווחה, בעוד תומכי גוש הימין-חרדים דוגלים בקפיטליזם ושוק חופשי. עם זאת, חלוקת הגושים הרבה פחות ברורה מאשר בסוגיות אחרות: תומכי הליכוד והימין החדש נמצאים במרכז המפה הפוליטית, בעוד תומכי ישראל ביתנו ובמיוחד זהות קרובות יותר לקצה הקפיטליסטי של הסקאלה. לגבי שתיהן אין זה מפתיע: יש להניח שרבים מתומכי ישראל ביתנו הם עולים מברה"מ-לשעבר, ובשל כך מסתייגים מתפיסות סוציאליסטיות; ואילו זהות מגדירה את עצמה כמפלגה ליברלית או ניאו-ליברלית בתחום הכלכלי.
עמדות בנושא חברה וכלכלה:
באופן כללי, העמדות שהביעו תומכי הרשימות השונות תואמות את מפת הגושים הפוליטיים המקובלת: גוש ימין-חרדים מול גוש שמאל-מרכז. עם זאת, מהסקר עולות כמה מסקנות מעניינות:
- בתוך גוש הימין-חרדים, תומכי המפלגות הדתיות-חרדיות המובהקות – ש"ס, יהדות התורה, איחוד מפלגות הימין – מציגות עמדות קיצוניות יותר מאשר תומכי הליכוד והימין החדש, כמעט בכל התחומים. עמדותיהם של תומכי המפלגות החרדיות חשובות במיוחד: מהסקר עולה שלפחות מבחינת תומכיהן מדובר במפלגות ימין לכל דבר, אפילו ימין קיצוני, והדבר משליך על האפשרות לצרפן לקואליציה שאינה קואליציית ימין מובהקת.
- תומכי כחול-לבן וגשר משתייכים לגוש המרכז-שמאל. ברוב הנושאים הם קרובים יותר לתומכי העבודה ומרצ מאשר לתומכי הימין (אם כי הם אכן "שמאלנים" פחות מהם).
- לעומת זאת, תומכי ישראל ביתנו וכולנו, מפלגות שמציגות עצמן כמפלגות ימין, נמצאים במרכז המפה הפוליטית. בחלק מהסוגיות הם קרובים יותר לתומכי המרכז-שמאל (בעיקר דת ומדינה) ובאחרות – לתומכי הימין-חרדים (בעיקר חברה וכלכלה). יש לשאול אם וכיצד הדבר ישפיע על האפשרות לצרף את המפלגות האלה לקואליציה שאינה ימנית. גם תומכי מפלגת זהות נמצאים במרכז המפה בחלק מהסוגיות (ובנושאי דת ומדינה אף קרובים יותר לגוש המרכז-שמאל), אבל מציגים עמדות ימניות מובהקות בנושאי חוץ וביטחון ובנושאי חברה וכלכלה.
- כמעט בכל הנושאים, תומכי העבודה ועוד יותר מכך מרצ הם ה"שמאלנים" ביותר, אף יותר מתומכי המפלגות הערביות.
בדקנו גם מה הנושא העיקרי שישפיע על שיקולי ההצבעה של הציבור הישראלי בבחירות לכנסת. בדומה לממצאי סקר קודם שנערך במסגרת מכון גוטמן, מצאנו שהנושא הראשון במעלה שמנחה את תומכי חלק ניכר מהמפלגות בבואם להצביע – הוא הנושא החברתי-כלכלי.
לא מפתיע שהנושא החברתי-כלכלי עומד בראש סדר העדיפויות של תומכי מפלגות "חברתיות" כמו כולנו וגשר; של מפלגת זהות, שאחד מדגליה הוא צמצום מעורבות המדינה בחברה ובכלכלה; ואולי גם של חד"ש-תע"ל – שכן חד"ש מייצגת גם את מק"י, המפלגה הקומוניסטית. מפתיע יותר שנושא זה תופס את המקום הראשון גם בשיקוליהם של מצביעי רשימות שמזוהות יותר עם נושאים אחרים – העבודה, כחול-לבן, ישראל ביתנו, מרצ, וכן רע"מ-בל"ד (יחד עם חיזוק הדמוקרטיה). המקום המרכזי ששיקולים חברתיים-כלכליים תופסים מפתיע עוד יותר לאור העובדה שהפערים בנושא זה בעמדותיהם של תומכי הרשימות השונות דווקא קטנים יחסית, כפי שצוין קודם לכן.
תומכי שאר הרשימות ממשיכים להעדיף את השיקולים ה"קלאסיים": תומכי הימין – הליכוד, הימין החדש ואיחוד מפלגות הימין – מעדיפים שיקולים של חוץ וביטחון; ואילו תומכי הרשימות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה – שיקולים של דת ומדינה.
נושאים הקשורים לחיזוק הדמוקרטיה, שעומדים במרכז סדר היום הפוליטי והתקשורתי בשנים האחרונות – החל מפסקת ההתגברות, דרך חוק "נאמנות בתרבות" ועד שחיתות שלטונית – נתפסים כחשובים רק בקרב מצביעי רשימות השמאל, אם כי פחות מאשר שיקולי חברה וכלכלה. רק מצביעי רע"מ-בל"ד דירגו אותם במקום הראשון (יחד עם חברה וכלכלה) ואילו מצביעי העבודה ומרצ – במקום השני.
איזה נושא הכי חשוב לך כאשר את/ה בוחר/ת עבור איזו מפלגה להצביע בבחירות הקרובות לכנסת?:
הסקר נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. נערך סקר מקוון באמצעות מכון הסקרים Panels LTD בתאריכים 26-28/2/2019. במדגם לקחו חלק 1,418 מרואיינים המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם – 2.6%± ברמת בטחון של 95%.
לקובץ הנתונים המלא ראו: www.dataisrael.idi.org.il
