התחזית לבחירות הקרובות: מונופול החרדים בדת ומדינה ינצח גם הפעם

בעוד שרוב בוחרי המפלגות החרדיות אומרים שסוגיות דת ומדינה הן החשובות לו ביותר, מצביעי שאר המפלגות - חילונים ודתיים לאומיים כאחד - כמעט ואינם מייחסים לנושא חשיבות בבואם לקלפי. כדי להביא לשינוי במונופול החרדים בנושאי דת ומדינה, על הציבור לדרוש מנבחריו לשים את נושאי הדת והמדינה בראש מעייניהם, כבר במערכת הבחירות הנוכחית

Flash 90

מערכת הבחירות הכאוטית המתחוללת לנגד עיננו בעיצומה, אבל דומה כי נושא מרכזי אחד שוב עומד במרכז ההוויה והמחלוקת הציבורית, אבל לא במוקד ההכרעה: סוגיות דת ומדינה. סקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה שהיחידים שאכפת להם מסוגיות דת ומדינה הם החרדים. המשמעות של הנתון הזה היא משוואה פשוטה: בעוד שהנציגים החרדים בכנסת יודעים שהציבור שלהם מתעניין בזהותה היהודית של המדינה, שאר הנבחרים הפוטנציאליים יודעים שהבייס שלהם פחות מוטרד מזה כשהוא הולך לקלפי. התוצאה הבלתי נמנעת היא המשך השליטה החרדית בכמה מהנושאים המרכזיים בחיינו.

יחסי דת ומדינה נשמעים אולי עניין מרוחק, אבל הם מכתיבים את החיים של כל אחד מאתנו, בכמה תחומים מרכזיים. במדינת ישראל של 2019 הדת קובעת איך נתחתן, איך נתגרש; אם נוכל לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת (לרוב לא) וכיצד נבלה את יום המנוחה שלנו; איזו כשרות נצרוך, אם נרצה; האם נעמוד בפקקים בגלל עבודות תשתית ביום חול ועוד.

בשל המתח החברתי הקיים סביב הסוגיות הללו, נדמה כי קיים עימות מתמשך בישראל בין דתיים וחילוניים. עימות שמדי כמה חודשים ניצת, ומאיים להבעיר את הזירה הציבורית. המחלוקת בסוגיות הללו היא גם מחלוקת פוליטית שמייצרת חוסר יציבות מתמשך כמעט בכל ממשלה בעשורים האחרונים, ואף הביא לנפילתה של הממשלה היוצאת.

בסקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה עולים נתונים לא מפתיעים, אבל מתסכלים. בשאלות העוסקות בהסדרים הרצויים בסוגיות דת ומדינה המרכזיות, יש תמיכה גורפת של רוב מצביעי המפלגות בפתרונות ליברליים יותר מאלו הקיימים, המבטיחים יותר חופש בחירה ופלורליזם דתי לאזרחי ישראל. היחידים שמתנגדים באופן גורף לפתרונות הללו הם החרדים. כך למשל מצביעי רוב המפלגות, מלבד אלו הדתיות והחרדיות, תומכים ברוב גורף בנישואים אזרחיים או בתחבורה ציבורית בערים חילוניות. הבעיה היא שיש יחס הפוך בין התמיכה בהסדרים הללו, לנכונות להצביע עבורם. בעוד שבמפלגות החרדיות, רוב משמעותי אומר שסוגיות דת ומדינה הן החשובות לו ביותר, בקרב מצביעי שאר המפלגות, החשיבות של הסוגיות הללו כאשר הם ניצבים בקלפי, קטנה הרבה יותר.

המשמעות של הנתונים הללו היא שלמרות שברוב סוגיות דת ומדינה, רוב הציבור מסכים על הפתרון, נמשיך לחיות במצב משברי מתמיד. הרבנות תמשיך לשלוט בנישואין ובגירושין, מונופול הרבנות בכשרות יונצח, בשבת לא תהיה תחבורה ציבורית, והעימות המדמם עם יהדות התפוצות שהולכת ומתרחקת מישראל גם בגלל הסוגיות הללו, ימשיך לאיים על שלמותו של העם היהודי. הדרך היחידה לשנות את המגמה הזו היא לומר לפוליטיקאים שמייצגים את הרוב הדומם מדי, שהגיע הזמן לשנות כיוון. אם מעכשיו ועד הבחירות, בכל חוג בית או עצרת בחירות סוגיות דת ומדינה יהיו במרכז הבמה, או לפחות על השולחן, יש סיכוי לשינוי, לא בעוד 100 שנים, אלא בבחירות הקרובות!