מבחן בוזגלו, במהופך
בעוד מועד ההכרעה בעניין תיקי נתניהו קרב, חשוב לוודא כי התהליך מתבצע באופן אחראי, שקול ונקי מלחצים. קמפיין מימון ההמונים שנועד לעזור לנתניהו עם מימון הוצאות המשפט אינו סותר זאת, להיפך – הוא מאפשר הליך משפטי איכותי, תקין וראוי, ודווקא סירוב המדינה לכך מעוות את שלטון החוק
Flash 90
ההתנהלות בתיקי נתניהו - ראש ממשלה נבחר, שזוכה לאמון הציבור גם בעת הזו - מחייבת מחשבה זהירה, הן מצדו והן מצד הרשויות.
על ראש הממשלה מוטלת החובה להעמיד את האינטרס הלאומי לפני האינטרס הפרטי ולהימנע מלתקוף את הלגיטימיות של דרך פעולתן של רשויות החוק. הוא זכאי, כמובן, לחזקת החפות, ורשאי לפעול בכל דרך חוקית שתוכיח את חפותו. אבל עליו לעשות זאת בדרך ממלכתית שלא תפגע באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. זהו אתגר גדול עבור אדם שחש נרדף זה שנות דור. אבל, מי שרוצה לכהן כראש ממשלה חייב לעמוד באתגר הזה – ההיסטוריה מתבוננת בו.
על היועץ המשפטי לממשלה מוטלת האחריות לברר עד דק את משקל הראיות נגד ראש הממשלה. ואכן, בניגוד לרצון הפופוליסטי של המפגינים נגדו להזדרז בהסקת מסקנות, היועץ התעקש שלא להיחפז ובחר לברר את העובדות לעומקן. כך הושג שיתוף הפעולה של שלושה עדי מדינה, נערכו חיקורים מקיפים ובימים אלו היועץ וצוותו מגיעים למסקנות שיפורסמו בזמן קרוב.
מהלך הבירור המשפטי של התנהגותו של ראש הממשלה חייב להיעשות בדרך הוגנת. זו חובה דמוקרטית הן כלפי החשוד והן כלפי הציבור, שבוחן בשבע עיניים את אמינות מערכת אכיפת החוק.
ההחלטה של היועץ להתקדם בתהליך בלי לעצור אותו ערב הבחירות, עומדת במבחן ההוגנות: על הציבור להיות חשוף למידע רב ככל האפשר ביום הבוחר. כמובן, על היועץ להבהיר שכתב האישום עשוי להשתנות כתוצאה מהשימוע, והציבור בוודאי יפנים זאת.
מנגד, קשה לקבל את סירוב המדינה לאפשר לראש הממשלה להיעזר באחרים על מנת לממן את הגנתו המשפטית. המדינה משקיעה – בצדק רב – מאמצים גדולים בבירור העובדות. ההוגנות מחייבת שגם החשוד יוכל לעשות כל דבר חוקי כדי להוכיח את חפותו. לשם כך לא רק מותר, אלא ממש מתבקש, שצוות ההגנה שיתמודד עם ההאשמות יהיה ברמה גבוהה ככל האפשר. זהו לא רק האינטרס של נתניהו, אלא גם האינטרס הציבורי.
אכן, רוב הנאשמים אינם יכולים לממן לעצמם צוות הגנה יקר, אבל מי שיכול לעשות זאת, בין אם הדבר מגיע מכיסו הפרטי ובין אם מכיסם של תורמים, מדוע יימנע ממנו הדבר? מי שמבקש לחזק את שלטון החוק חייב לחפוץ בכך שההליך המשפטי, שעלול להוביל לביטול תוצאות הבחירה הדמוקרטית, ייערך בצורה מיטבית לשם בירורה האיכותי ביותר של האשמה.
נטען כי מימון ההגנה על ידי תורמים נוגד את חוק המתנות. ואולם, היועץ המשפטי לממשלה קבע כי בנסיבות העניין האיסור לא חל משום שבהינתן הקשרים האישיים בין ראש הממשלה לתורמים – בן דודו וחבר קרוב – "אין מקום לקבוע כי הטעם היחיד בגינו מוצעת המתנה לראש הממשלה היא היותו עובד הציבור". לפיכך, נראה כי גם בטל החשש מפני מראית עין של "גביר המשלם כספים לנושא משרה ציבורית" (כלשונו של היועמ"ש רובינשטיין בעניין עזר ויצמן).
נותרה, אם כן, עילת סירוב אחת: החשש מפני מחויבותו של ראש הממשלה כלפי המממנים, שעלולים לעשות שימוש לרעה בכוחם. על פניו, בנסיבות העניין, טענה זו של חשש לניגוד עניינים, חלשה: השקיפות של התרומה – שני התורמים מזוהים וידועים ויימצאו מתחת לזכוכית מגדלת מכאן ועד עולם. יתר על כן, הובהר שאין להם אינטרסים כלכליים בארץ וממילא לא קיים מצע לניגוד עניינים כלשהו.
"מבחן בוזגלו" הוא תיוג לא מוצלח של רעיון חשוב: הכול שווים בפני החוק. בדרך כלל החשש הוא שמא המוחלש יקבל יחס בלתי הוגן ומבחן בוזגלו נועד למנוע זאת. אבל לפעמים היוצרות מתהפכות, ונדרש מבחן בוזגלו במהופך: יש להגן על החזק מפני פגיעה לא הוגנת בו דווקא משום שהוא חזק.
פורסם לראשונה בידיעות אחרונות.