שתי ההצלחות הגדולות של הממשלה היוצאת - בזכות שיתוף פעולה בין-משרדי
שיפור הסביבה העסקית בתוך שנה וחצי בלבד התאפשר הודות לעבודה רוחבית ושיתוף פעולה בין-משרדי. יש לאמץ מודל זה כדי להתמודד עם אתגרים נוספים הדורשים שיתוף פעולה בין גורמי ממשל, נציגים מהמגזר העסקי והמגזר השלישי ומכוני מחקר רלוונטיים, וכך לבנות אסטרטגיות אפקטיביות, מקיפות וארוכות טווח.
Shutterstock
לפני כחודשיים פרסם הבנק העולמי את דו"ח ה-Doing-Business לשנת 2018, לפיו עלתה ישראל 5 מקומות בדירוג הבינלאומי, והגיעה למקום ה-49 מתוך 190 מדינות ברחבי העולם. מדובר בהישג מבורך, שכן שיפור זה חל לאחר שבע שנים של הידרדרות, במהלכן נפלה ישראל ב-25 מקומות, מהמקום ה-29 בשנת 2010 למקום ה-54 בשנת 2017.
היפוך המגמה שהחל השנה חשוב לא רק כי בגלל שיפור המצב לבעלי עסקים, אלא גם משום שהמדד משפיע על האטרקטיביות של ישראל בעיני משקיעים, כאשר הוא משמש אותם לבחירת יעדים מועדפים להשקעה ולהקמת עסקים.
אולם, עבודה רבה עודנה ניצבת בפני העוסקים בתחום: ב-6 מתוך 10 התחומים מדורגת ישראל במקום ה-60 ומטה, ובשלושה תחומים ישראל עדיין נמצאת סביב המקום ה-90. המיקום הנמוך משקף את גודל ההזדמנות להמשך מגמת השיפור וכפועל יוצא מכך - לעלייה נוספת בדירוג הבינלאומי.
לפני כשנה וחצי הקים החשב הכללי באוצר ועדה בין-משרדית לשיפור הסביבה העסקית בישראל, אשר שמה לה שתי מטרות מרכזיות: האחת, שיפור קלות עשיית העסקים בישראל והקטנת הנטל הבירוקרטי והשנייה, שיפור הדירוג של ישראל במדד ה-Doing Business של הבנק העולמי. בוועדת ההיגוי לקחו חלק נציגי אגף התקציבים באוצר, רשות המיסים, משרד הכלכלה, משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה. הוועדה פעלה בסיוע נציגי הבנק העולמי ובשיתוף והתייעצות עם נציגי המגזר העסקי ומכוני מחקר (גילוי נאות - הח"מ גם הופיעה בפני הוועדה).
התוצאות, שהגיעו מהר מאוד, ממחישות עד כמה חשוב שיש גורם שלוקח אחריות מקיפה על תחום, ומוביל מהלך חוצה משרדים ורב שנתי.
חשוב לציין, שתוצאות אלו התאפשרו גם על רקע הפעילויות שמוביל בשנים האחרונות האגף לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה, בהן החלטת הממשלה מאוקטובר 2014, להקטנת הנטל הרגולטורי ב-25% וההחלטה החשובה לאימוץ כללי "RIA" ( (REGULATORY IMPACT ASSESSMENTהמחייבת בחינת ההשלכות המשקיות של הצעות חוק ממשלתיות חדשות. החלטה זו קיבלה משנה תוקף בישיבה האחרונה של הממשלה ה-34, כאשר אושרה החלטת ממשלה להסדרת המנגנונים המוסדיים בנוגע ל-RIA, זאת בהתאם להמלצות ארגון ה-OECD.
גם קבינט הדיור הוא דוגמה טובה להובלה של נושא רוחבי, המחייב שיתוף פעולה בין משרדי, ולכן מחייב הובלה על-ידי גוף מתכלל או ועדה בין-משרדית, בה שותפים נציגי כל המשרדים הרלוונטיים. יש ללמוד מדוגמאות מוצלחות אלו ולאמץ מודל פעולה דומה גם לתחומים נוספים, כגון הקמת מועצה ציבורית או ועדה בין-משרדית להיערכות מערכות החינוך, ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות – תחום זה לוקה בחוסר ראייה אסטרטגית, בהעדר שיתוף פעולה בין הגורמים, בזבוז משאבים וכפועל יוצא מחוסר בכוח אדם מקצועי במשק, המהווה חסם לצמיחה ומגדיל את הפערים הכלכליים-חברתיים במשק. תחום נוסף בו יש מקום לשים את האגו בצד ולהקים ועדה בין-משרדית הנו אתגר ההתמודדות עם התחממות האקלים. גם כאן, כדי להשיג תוצאות, נדרשת חשיבה מתואמת ושיתוף פעולה בין המשרדים השונים, בהם המשרד להגנת הסביבה, התחבורה, האנרגיה, האוצר ועוד.
הובלה מוצלחת של מדיניות כלכלית-אסטרטגית, מחייבת ראייה ארוכת טווח ושיתוף פעולה הדוק בין גורמי הממשל השונים, תוך התייעצות עם נציגי מגזר עסקי, מגזר שלישי ומכוני מחקר. על הממשלה החדשה, שתקום לקראת קיץ 2019, ללמוד מניסיון העבר ומהניסיון הבינלאומי ולאמץ את המודלים שזוהו כמוצלחים לטיפול בסוגיות הרוחביות.
פורסם לראשונה בדה מרקר.