בלימת מתווה הגיוס הנוכחי הוא צעד נכון

המניעים האמתיים לתיקון המתווה צריכים להתבסס על שיקולים ביטחוניים, כלכליים וערכיים ולא על ניסיונות להשפעה על מועד הבחירות.

Flash 90

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ומי שעמד בראש הוועדה לשוויון בנטל בכנסת ה-18 הגיב להצהרתם של חברי הכנסת ליברמן ולפיד כי מפלגותיהם לא יתמכו בחוק הגיוס הנוכחי: "חוק הגיוס הוא בראש ובראשונה סוגיה בעלת השלכות ביטחוניות, ערכיות וכלכליות, וטוב עשו ראשי ישראל ביתנו ויש עתיד שבלמו את המתווה הנוכחי, שממשיך את המגמה שתוביל לקריסת מודל צבא העם ואיננו מספק תמריצים מספקים לשילוב הגברים החרדים בשוק העבודה. הנתונים המדאיגים שהוצגו אתמול על ידי הרמטכ"ל בדבר הירידה במוטיבציה לשירות בקרבי וחתימה על קבע מבהירים כי לא ניתן לקבל כמובנת מאליה את המציאות שבה הנוער הישראלי נושא בנטל גם בתנאים של היעדר שוויון מובהק."

מנתונים שנחשפו לאחרונה בשנתון החברה החרדית של המכון, עולה כי חרף עליה מתונה במספר המתגייסים החרדים בשנים האחרונות, זינק ב-20% מספר תלמידי הישיבות והאברכים בתוך שלוש שנים. כמו כן, בשנים אלו נבלמה מגמת הכניסה של גברים חרדים לשוק העבודה ולאקדמיה.

על רקע זה, מציעם במכון לתקן את מתווה גיוס החרדים על פי העקרונות הבאים: הגדלה משמעותית של התמלוגים לכלל המשרתים; הורדת גיל חובת הגיוס ל-22 לכל היותר כדי לאפשר ליותר חרדים השתלבות באקדמיה ובשוק התעסוקה; הטלת מגבלות תקציביות על ישיבות שלומדים בהן חרדים בגילאי הגיוס שלא מימשו את חובתם; גיוס של לפחות מחצית מהבחורים החרדים למסלולי שירות משמעותי בתוך חמש שנים; ולבסוף הגבלת חקיקת המתווה לחמש שנים במהלכן יבוצע תהליך של בחינת השלכות ותוצאות המהלך במציאות.

מניתוח שנערך במכון, עולים מספר כשלים מרכזיים בחוק המוצע:

• יעדי הגיוס נמוכים- כך שגם בעוד חמש שנים, לא יגיע שיעור הגברים החרדים המתגייסים ל-50%. המתווה עוסק בקצב גידול של 8% בלבד בשנים הראשונות, ו-6.5% בלבד בשלוש השנים שלאחריהן.
• התמריצים הכלכליים- יחולו רק לאחר שנתיים של אי עמידה ביעדים, וסכום הקנס הצפוי לישיבות נמוך ביותר וכמעט זניח.
• גיל הפטור- עומד על 24, כך שפוטנציאל הגיוס גדל, אך תיבלם יציאתם של חרדים לשוק התעסוקה וצה"ל יצטרך לגייס יותר חרדים מבוגרים, חלקם נשואים, שעלות שירותם גבוהה בשל תשלומי התשמ"ש, והתועלת לצבא מהם מוגבלת יחסית בשל הצורך שלהם לשרת ביחידות עורפיות בלבד.
• הגדרת "מיהו חרדי"- כוללת גם חרדים שלמדו רק שנתיים במסגרות חרדיות בשנות התיכון, כך שחלק ניכר מהמתגייסים עשויים להיות נוער נושר וחוזרים בשאלה, ללא כל הגבלה.
• החוק קבוע וקשיח- למרות שנכון היה להעבירו כהוראת שעה לחמש שנים, בכדי שבתום תקופה משמעותית, תוכל המדינה לעשות בדק בית ולראות האם החוק מימש את יעדיו והאם נכון להמשיך באותה המגמה או לשנות.
• השפעה על כלל המשרתים- היעדים הנמוכים יחסית, לא יאפשרו את הקלת הנטל בדמות קיצור השירות לשאר המתגייסים. כמו כן, הוועדה אמנם ממליצה על מתן הטבות לכלל המשרתים, אך אינה מפרט דיו מהן אותן ההטבות שחייבות לבוא כמקשה אחת, בכדי לתמרץ את המשרתים החרדים והלא חרדים.