הגברת האמון וטיוב עבודת הממשל

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל.

במכון בירכו היום על החלטת הממשלה, בהובלת האגף לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה, שמטרתה אימוץ והסדרת המנגנונים המוסדיים וכן הגדרת תהליכים של הערכת ההשפעה המשקית של הצעות חוק ממשלתיות ונהלים שקובעים משרדי הממשלה השונים (RIA = Regulatory Impact Assessment). החלטה זו הינה בעלת חשיבות, מאחר והיא ממסדת בקרב הרגולטורים השונים צורת חשיבה חדשה בבואם לקבוע רגולציה חדשה, שאמורה לשקף לא רק את "שנאת הסיכון" של הרגולטור, אלא להביא בחשבון גם את ההשפעה המשקית של כל רגולציה חדשה. בנוסף, יישום ההחלטה יתרום להגברת האמון בין הרגולטורים, החברות העסקיות והציבור. החלטה זו, אשר תואמת את המלצות ארגון ה-OECD, תצעיד את ישראל צעד משמעותי נוסף בטיוב עבודת הממשל, ויישומה יוביל לאימוץ סטנדרטים בינלאומיים בכל הנוגע להערכת ההשפעה המשקית של הצעות חוק ממשלתיות, בדומה למתקיים במדינות ה- OECD.

מומחי המכון בנושא טיוב עבודת הממשל פרופ' יובל פלדמן, ד"ר אסף כהן, דפנה אבירם-ניצן ועומר זליבנסקי שליוו את התהליך מציינים, כי משמעות ההחלטה היא שכאשר משרדי הממשלה יבקשו לגבש חוקים או נהלים שיש להם פוטנציאל השפעה על האזרחים והמגזר העסקי, הם יידרשו לבחון את המשמעות הכלכלית והמשקית של ההחלטה, לרבות התייעצות עם בעלי העניין ומומחים חיצוניים בתחום. משרדי הממשלה יצטרכו גם לבחון אלטרנטיבות שונות שיקדמו את המטרה ויערכו תהליך של ניהול סיכונים בדגש על עלות-תועלת של המהלך המוצע. כך, למשל, אם במשרד הכלכלה יוחלט לחייב כל עסק להקצות שטח של חניה לכל עובד, יהיה על המשרד להציג את המשמעות הכלכלית של הדבר עבור המגזר העסקי אל מול התועלת או ההיגיון הכלכלי שהוביל לגיבוש הצעת החוק או הנוהל.

החידוש המרכזי בהחלטה הוא יצירת מנגנון ברור ומוסדר לניהול התהליך של הערכת השפעה משקית (RIA) וחלוקת סמכויות ברורה יותר בין המשרדים השונים וכן מול האגף לטיוב רגולציה במשרד ראש הממשלה. המהלך גם מסדיר את מעמדם של גופים אלו בתהליך ושל מובילי הרגולציה במשרדים השונים. חידוש חשוב נוסף, הוא הרחבת תחולת חובת RIA גם לנהלים ולא רק להצעות חוק ממשלתיות.

עם זאת, מציעים פלדמן, כהן, אבירם-ניצן וזליבנסקי, להוסיף לתהליך החדש גם בחינה בדיעבד של רגולציה, שתאמוד את אפקטיביות ההחלטה. כלומר האם רגולציה חדשה שהתקבלה אכן עמדה במטרותיה, והאם התנאים בשוק השתנו כך שהיא אינה נחוצה עוד. מנגנון זה הינו חלק מהמלצות ארגון ה-OECD, כפי שהוגשו לממשלת ישראל, שעל בסיסן גיבשה החלטת ממשלה זו. עוד מציעים חוקרי המכון, לשקול להחיל את הכללים החדשים גם על רפורמות משמעותיות שעוברות במסגרת הליכי חקיקה בחוק ההסדרים, ללא הערכת השפעתן המשקית בהליך מוסדר של RIA, וללא דיון מעמיק מספיק של חברי הכנסת בוועדות השונות, כפי שמתקיים לגבי חקיקה ממשלתית רגילה. ולבסוף, יש להקפיד כי התהליך המוצע לא ייצור רובד בירוקרטי נוסף, אשר יעכב או יימנע את יישומן של רגולציות חשובות.