סקר מיוחד: שומרי הכשרות לא מתפשרים על חותמת הרבנות

רוב שומרי הכשרות לא מסתפקים בהשגחה פרטית ומעוניינים בתעודת הכשר של הרבנות או בד"ץ; רוב מהיהודים בישראל תומכים בהרחבת חופש הפעולה של הזרמים הלא אורתודוקסיים ורק 38% מהיהודים בישראל מקפידים על כשרות מחוץ לבית.

Flash 90

מסקר שנערך לקראת הכנס השנתי של שירותי הדת בישראל של המרכז לדת, לאום ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה בקרב האוכלוסייה היהודית, עולה כי קרוב למחצית מהיהודים בישראל אינם שומרים כלל על כשרות, אך מקרב שומרי הכשרות הרוב אינם מסתפקים בתעודת הכשר של השגחה פרטית, צוהר או בהצהרה של בעל העסק כי הוא מקפיד על כשרות. עוד עולה, כי בעוד רוב היהודים בארץ סבורים כי יש לתקצב את הזרמים הלא אורתודוקסיים ולתמוך בהם, לא צריכה להיות להם השפעה על עיצוב המדיניות כלפי נושאי הדת במדינה.

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר על רקע הסקר: "מערכת היחסים בין מדינת ישראל לבין יהדות התפוצות לוקה בסתירה פנימית: מצד אחד, במישור ההצהרתי, חוק הלאום החדש קובע מחויבות של המדינה ליהדות התפוצות; מצד שני, במישור הביצועי בתחום שירותי הדת, המדינה מתנכרת לחלק המרכזי של יהדות התפוצות, שנמנה על הזרמים הלא אורתודוקסיים. אי ההכרה באמונותיהם משדרת זלזול והדרה שמעמיקים את הקרע בין חלקי העם. בסקר הנוכחי מתברר כי רוב הציבור הישראלי סבור שיש לאפשר לזרמים הללו להציע שירותי דת משלהם בישראל וכמחציתו תומך בתקצובם בהתאם לחלקם היחסי באוכלוסייה. בשלה העת למהלך מקדם שוויון בין הזרמים הדתיים בארץ הן מצד האינטרס הפוליטי, הן מצד החובה לקיים חופש דת והן מצד ההכרח לשמר סולידריות בין יהודים, בארץ ובתפוצות".

להלן עיקרי הממצאים:

כשרות- כמעט מחצית מהציבור היהודי בישראל (45%) אינו מקפיד על אכילת מזון כשר כלל, 38% מקפידים על כשרות ו-16% מקפידים על כשרות רק בביתם אך יאכלו אוכל לא כשר מחוץ לבית. עוד נמצא כי 43% אינם מרוצים מאיכות הפיקוח על הכשרות של הרבנות הראשית לעומת 33% בלבד הסבורים שהיא טובה. בהקשר זה, בעוד שבקרב החרדים רק 23% סבורים שאיכות הכשרות שמעניקה הרבנות הראשית טובה, בקרב הדתיים 60% סבורים כך.

בד"ץ או השגחה פרטית- בקרב המצהירים כי הם שומרים על כשרות 33% ציינו כי הם צורכים רק כשרות בד"ץ או מהדרין, בעוד ש-46.5% מסתפקים בתעודת כשרות רגילה מהרבנות הראשית. רק 20% משומרי הכשרות בישראל מסתפקים בהצהרה של בעל העסק כי הוא מקפיד על כשרות או בפיקוח של רבנות צוהר וארגון השגחה פרטית. יש לציין, כי אפילו בקרב החילונים המקפידים על כשרות רק 38% יסתפקו בהצהרה או פיקוח כזה.

שירותי הדת - בקרב הציבור הדתי, ניכר הבדל משמעותי בתפיסת שירותי הדת של הרבנות הראשית והמועצות הדתיות בין צעירים מתחת לגיל 40 לבין אלה שמעל גיל 40. באופן כללי- ניכר שהצעירים פחות מרוצים מהכשרות שמעניקה הרבנות הראשית ומשירותי הקבורה, המקוואות ורישום הנישואין:  49% מהצעירים נותנים ציון טוב לאיכות הפיקוח של הרבנות הראשית על הכשרות לעומת 65% מהמבוגרים, 64% מהצעירים מרוצים משירותי המקוואות שמעניקות המועצות הדתיות, לעומת 86% מהמבוגרים, ורק 33% מהצעירים הדתיים נותנים ציון חיובי לשירותי הקבורה שמעניקות המועצות הדתיות לעומת 64% מהמבוגרים.

ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז לדת, לאום ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה אמר, כי: "בסקר הנוכחי וגם במחקרים קודמים שערכנו, מצאנו שרוב היהודים בישראל אינם נותנים אמון ברבנות הראשית, חושבים שהיא מושחתת ואינם חושבים שהכשרות שהיא מספקת טובה. מצד שני, הציבור שצורך את שירותי הדת עדיין רוצה לצרוך את שירותי הדת הממלכתיים. רוב הציבור גם סבור שהגיעה העת להפסיק את מונופול הרבנות הראשית על שירותי הדת, ולאפשר גם לזרמים אחרים להעניק שירותים דומים. אם מצרפים לכך את העובדה, שהציבור סבור שיש להעניק תקצוב גם לזרמים הלא אורתודוכסים- נוצרת כאן הזדמנות. מצב זה מצביע על הצורך לאפשר יותר פלורליזם בשירותי הדת לצד שיפור שירותי הדת הממלכתיים"

ישראל והתפוצות- מעט יותר ממחצית בציבור היהודי (57%) סבורים כי יש לאפשר גם לזרמים הלא אורתודוקסיים (רפורמים וקונסרבטיביים) להעניק  שירותי דת משלהם בישראל לעומת 33% בלבד שמתנגדים לכך. מחצית מהנסקרים (50%) תומכים בתקצוב הזרמים הלא אורתודוכסים בהתאם לחלקם באוכלוסייה לעומת 37% שמתנגדים. עם זאת, בכל הנוגע לעיצוב המדיניות כלפי נושאי דת בישראל, 50% מהציבור הישראלי חושב שמדינת ישראל לא צריכה להתחשב ביהדות התפוצות לעומת 38% בלבד שסבורים שיש להתחשב בהם.

*הסקר נערך על ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בראשות פרופ' תמר הרמן, על ידי מכון הסקרים Panels LTD, בין התאריכים 13-16 בדצמבר 2018. בסקר השתתפו 502 מרואיינים יהודים המהווים מדגם ארצי מייצג של אוכלוסייה זו.