כל מה שצריך לדעת על החברה החרדית בישראל

שנתון החברה החרדית 2018 של המכון הישראלי לדמוקרטיה: עלייה של 21% בלומדים בישיבות בתוך 3 שנים; האטה בכניסת החרדים לתעסוקה ולאקדמיה; החרדים קונים דירות להשקעה ושוכרים דירות באזורי הביקוש החרדיים

שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 המפורסם זו הפעם השלישית היום (ד'), סוקר את השינויים המשמעותיים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים ובהם: החינוך, התעסוקה, הפנאי, הגיוס והבריאות. מטרת השנתון לסייע למקבלי ההחלטות להתוות מדיניות מתאימה לחברה החרדית שתסייע בהשתלבות החרדים בחברה הישראלית, בהתאם לרצונם ומאפייניהם כחברה בעלת אורח חיים ייחודי.

עורכי המחקר, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה משרטטים מגמות מעניינות הקשורות בין היתר, לבלימה בכניסת החרדים לתעסוקה ולאקדמיה, לצד נתונים מעודדים בנוגע לעלייה בהכנסותיהם וירידה בשיעורי העונייצויין כי נתוני השנתון החרדי מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ממשלה, צה"ל והביטוח הלאומי.

להלן עיקרי הממצאים:

גידול באוכלוסייה החרדית- שיעור הגידול הטבעי של האוכלוסייה החרדית עומד באופן קבוע על 4.2% בעשור האחרון, לעומת 1.4% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. מתוך למעלה ממיליון חרדים, 58% הם צעירים בגילאי 0-19, לעומת 30% באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. זאת בשל שיעור הפריון הגבוה של נשים חרדיות (7.1 לעומת 3.1 בכלל האוכלוסייה בישראל) ובשל גיל נישואין נמוך. יצוין, כי בקרב נשים דתיות עומד שיעור הפריון על 4, לעומת 3.2 בקרב הנשים המסורתיות-דתיות, 2.5 בקרב הנשים המסורתיות-חילוניות ו-2.2 בלבד בקרב הנשים היהודיות החילוניות. עם זאת, לאורך השנים, ניכרת מגמה של עליה בגיל לידת ילדים נישואים- כיום (2016-17) 83% מהחרדים בגילאי 20 ומעלה נשואים, לעומת 63% מהיהודים שאינם חרדים. עם זאת, בעשור האחרון, חלה עלייה בגיל הנישואים בקרב החרדים: בעוד שבשנים 2003-2004 עמד שיעור הנשואים בקבוצת הגיל 20-29 על 77%, בשנים 2010-2011 הוא ירד ל-73% וכיום הוא עומד על 67%.

חינוך- נכון לשנת 2017 שיעור התלמידים החרדים מתוך כלל מערכת החינוך בישראל עמד על 18% ו- 24% ממערכת החינוך העברית. עם זאת, בחמש השנים האחרונות ניכרת ירידה בקצב הגידול של החינוך החרדי. בעוד שבשנת 2013 עמד קצב הגידול על 4.2%, בשנת 2017 עמד קצב הגידול על 3.2% בלבד. זאת לעומת עליה בקצב הגידול של הלומדים בחינוך העברי מ-0.5% בשנת 2013 ל-2.2% בשנת 2017. שתי סיבות אפשריות לשינוי הן הירידה בילודה במגזר החרדי במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 והירידה במידת האטרקטיביות של בתי הספר החרדים לקהלי יעד שאינם חרדים במובהק. מגמה מעניינת נוספת נוגעת לעלייה בשיעור החרדים הניגשים לבגרות מ-23% בשנת הלימודים תשס"ה (2005) ל-34% בשנת תשע"ו (2016). עלייה זו ניכרת בקרב הבנות החרדיות שמחציתן ניגשות כיום לבגרות לעומת 31% בלבד בשנת הלימודים תשס"ט (2009).

המשך גידול במספר החרדים בישיבות ובלימה בכניסה לאקדמיה- בשנת 2017 עמד מספר החרדים בישיבות וב"כוללים" על 114,100 (ללא תלמידי חו"ל), עלייה של 21% בשלוש השנים האחרונות. מגמה הפוכה לזו של 2013-2014 בהן ירד מספר תלמידי הישיבות והאברכים ב-16%, ככל הנראה בשל הקיצוץ החד בתקציב הישיבות והורדת גיל הפטור לחרדים משירות צבאי.. עלית הקצבאות השפיעה ככל הנראה גם על הכניסה ללימודים אקדמיים. בשנת הלימודים תשע"ז (2017) חלה לראשונה מאז פתיחת התוכניות הייעודיות לחרדים ירידה במספר הסטודנטים החרדים מ-9,600 ל-9,400 (ללא האוניברסיטה הפתוחה). עיקר הירידה התרחשה במכללות, בדגש על המכללות לחינוך. בין הסיבות שניתן למצוא לירידה במספר החרדים באקדמיה ניתן לציין את הפחתת התמיכה של המל"ג במלגות לסטודנטים חרדים למשפט ולמנהל עסקים, שהיו פופולריים מאוד בקרב אוכלוסייה זו. בהקשר זה, שיעור הסטודנטים החרדים שלמדו את מקצועות החינוך וההוראה עמד על 2,300 בשנת 2017 לעומת 2,600 בשנה שעברה- ירידה של כ-12%. החרדים לומדים בשיעורים גבוהים יחסית במקצועות העזר הרפואיים (13% לעומת 5% מכלל האוכלוסייה), במדעי הטבע (10%) ובמקצועות ההנדסה (10%).

עם זאת, ברמת המאקרו, בעשור האחרון (2010-2017) עלה שיעור הסטודנטים החרדים ב-141% (לעומת גידול של 9% במספר הכללי של הסטודנטים בישראל). עוד עולה, כי מספר הסטודנטים לתואר שני ממשיך לעלות ועמד בשנת 2017 (תשע"ז) על 1,525, פי 5 יותר מאשר בשנת 2010 (תש"ע).

כמו כן, רוב החרדים לומדים במכללות האקדמיות (54%) ובמכללות לחינוך (29%) ורק מיעוט באוניברסיטאות (17%). בכך ניכר פער גדול ביניהם לבין כלל הסטודנטים ש-39% מהם לומדים באוניברסיטאות.

ירידה בשיעורי העוני- לפי נתוני הביטוח הלאומי שיעור העוני בקרב המשפחות החרדיות עמד על 45% לעומת 11% בקרב משפחות יהודיות לא חרדיות. עם זאת, מדובר בירידה חדה מ-58% בשנת 2005, שלפניה התקיימו שורה של קיצוצים בקצבאות.

הכנסות והוצאות- בין השנים 2015 ל-2016 גדלו ההכנסות של משקי הבית החרדים ב- 8% (מ-12,616 ל-13,658) לעומת עלייה קטנה בהרבה של 1.7% בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית (מ-20,807 ל-21,173). גם בשיעור ההוצאה החודשית של משק בית חרדי נרשם גידול של 5% (מ-13,676 ל-14,357). ובאופן כללי,
הוצאותיהם של החרדים עדיין גדולות מהכנסותיהם מה שמצביע אולי על הון שחור וקבלת תרומות מחו"ל ללא דיווח.

שיעורי תעסוקה ושכר- נכון לשנת 2017 שיעור התעסוקה אצל גברים חרדים עומד על קצת למעלה מ-50% מתוכם, מועסקות כ-73% נשים חרדיות. יודגש כי בשנתיים האחרונות לא חל שינוי משמעותי בשיעורי התעסוקה של החרדים לעומת הזינוק שחל עד שנת 2015.

רמת ההכנסה הממוצעת לחודש של חרדי העובד כשכיר עמדה בשנת 2016 על 7,443 שקלים, לעומת 11,068 שקלים בכלל האוכלוסייה. זאת גם בשל היקף נמוך יחסית של שעות עבודה (החרדים עובדים 20% פחות שעות מכלל האוכלוסייה) וגם בשל שכר שעתי ממוצע נמוך העומד על 84% מהשכר של העובדים מכלל האוכלוסייה. הפערים בתחום זה גדולים במיוחד בקרב הגברים, כאשר גבר חרדי מרוויח בממוצע 8,334 שקלים, לעומת 13,339 שקלים שמרוויח גבר לא חרדי. הפער בקרב הנשים קטן יותר- 6,706 שקלים, לעומת 8,668 שקלים לנשים לא חרדיות.

שוכרים ומשכירים- בין השנים 2006-2017 חלה ירידה בשיעור בעלי הדירות החרדים מ-79% ל-74%, בעוד שבאוכלוסייה היהודית הלא חרדית לא חל שינוי משמעותי בשנים אלו. השינוי המוצג בכלל האוכלוסייה החרדית הופך לדרמטי בקרב הדור הצעיר: בעוד שלפני עשור 60% מהחרדים בגילאי 20-29 גרו בדירה בבעלותם ו-33% בלבד שכרו דירה, כיום רק מחצית מהחרדים הצעירים הם בעלי דירה ו-47% שוכרים. בקרב יהודים לא חרדים בגיל זה (שאינם גרים אצל ההורים), 61% גרים בדירה בבעלותם. נתון מעניין ביותר מצביע על העובדה כי למרות שרק מחצית מהחרדים גרים בדירה בבעלותם, 65% מהם מחזיקים בדירה כלשהי. כלומר- כ-15% מהחרדים הצעירים מחזיקים בדירות להשקעה, זאת לעומת כ-5% בקרב היהודים הלא חרדים. מדובר באישוש לטענה, כי רבים מהצעירים החרדים שמתחתנים ונדרשים לקנות דירה כתנאי לחתונה, רוכשים דירה במחירים זולים בפריפריה, משכירים אותה וחיים בדירה שכורה באזורים המרכזיים יותר.

נוסעים יותר, גולשים יותר- בין השנים 2004 ל-2017 חלה עליה בשיעור החרדים היוצאים לחופשות בארץ, כשבשנה החולפת לראשונה דיווחו למעלה ממחצית מהחרדים (51%) כי יצאו לחופשה בארץ, לעומת 46% ב-2004. עליה מרשימה נרשמה בחמש השנים האחרונות גם בשיעור החרדים שיצאו לחופשה בחו"ל מ-12% בשנת 2012 ל-16% ב-2017. בין השנים 2003 ל-2017 חלה עליה של 35% בשיעור החרדים המחזיקים ברכב במשק הבית, מ-31% ל-42%. יש לציין שבקרב היהודים הלא חרדים כ-80% מחזיקים ברכב במשק הבית. עם זאת, רק 29% מהנשים החרדיות מחזיקות ברישיון נהיגה לעומת 59% מהגברים החרדים. נכון לשנת 2017 54% מהחרדים מעל גיל 20 הצהירו כי הם משתמשים במחשב לעומת 44% בלבד שדיווחו כך בשנת 2007.

שירות צבאי- בשנת 2017 התגייסו לצה"ל ולשירות האזרחי כ-3,700 גברים חרדים שהם שליש מבוגרי מערכת החינוך החרדית, זאת חרף היעדר יעדי גיוס מוגדרים לשנה זו. מבחינת הגילאים, רובם המוחלט מתגייסים בגיל צעיר: שיעור המתגייסים החרדים מתחת לגיל 20 עמד בשנת 2017 על 69%, 21% מהמתגייסים החרדים עשו זאת בין גילאי 21-23 ורק 10% התגייסו לאחר גיל 24. עם זאת, בשירות האזרחי שמספר הפונים אליו הולך ופוחת , 44% מהמתנדבים היו בגיל 24 ומעלה.

העיקר הבריאות? 73% מהחרדים סבורים שמצבם הבריאותי טוב מאוד (לעומת 51% בלבד בקרב היהודים הלא חרדים). רוב החרדים גם מדווחים כי לא נאלצו לוותר על טיפול רפואי (92%), תרופות (95%) או ארוחה חמה (95%), זאת למרות שיעורי העוני הגבוהים (45%) בקרב אוכלוסייה זו. בהתאם לכך, האמון של החרדים במערכת הבריאות גבוה ועומד על 76% בדומה לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית.

זה רק ספורט? כך למשל, 47% מהחרדים העידו על עצמם שהם עסקו בפעילות גופנית בחודשים שלפני הסקר, לעומת 58% מהיהודים הלא חרדים. החרדים (11% בלבד) מעשנים פחות מהיהודים הלא חרדים (23%). עם זאת, בעוד שרק 2% מהנשים החרדיות מעשנות, 20% מהגברים החרדים מעשנים.

ביטוח הבריאות- רק 17% מהחרדים מחזיקים בביטוח בריאות פרטי, לעומת 42% מהיהודים הלא חרדים. לעומת זאת, רוב משמעותי של החרדים (82%) מחזיקים בביטוח משלים מטעם קופות החולים.