חסכונות העתיד

מדינת ישראל הובילה בעשורים האחרונים שינויים שהיטיבו עם האזרחים, ובהם חוק פנסיה חובה, ביטול הפנסיה התקציבית והקמת קרנות ברירת מחדל. למרות זאת, הביטוח הלאומי נמצא היום בדרך הבטוחה למשבר אקטוארי שישפיע עמוקות על תקציב המדינה ועל כולנו בעתיד הקרוב. כיצד אנחנו האזרחים צריכים לדאוג לעתיד שלנו?

Flash 90

כאשר בוחנים את מבנה מערכת הפנסיה בישראל יש להתמקד בשלוש מערכות: קצבאות הזקנה, קרנות הפנסיה וקופות הגמל, והמדיניות לגבי חיסכון ארוך טווח. בסך הכל, ניתן לומר כי מדינת ישראל עשתה בעשורים האחרונים מספר שינויים שהיטיבו עם האזרחים, ובהם חוק פנסיה חובה, ביטול הפנסיה התקציבית, הקמת קרנות ברירת מחדל ועוד, אך למרות זאת, נמצא היום הביטוח הלאומי בדרך הבטוחה למשבר אקטוארי שישפיע עמוקות על תקציב המדינה ועל כולנו בעתיד הקרוב, אם לא ייעשו מהלכים משמעותיים. מה נדרש לעשות? איפה התקדמנו ואיפה אנחנו תקועים?

האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי:
עם השנים, לקח על עצמו הביטוח הלאומי לשלם קצבאות כמו דמי מחלה ודמי לידה, הוצאות הקשורות במצב המשק כמו דמי אבטלה, במקביל לתשלום קצבאות ארוכות טווח כמו קצבאות זקנה וסיעוד. בשנת 2012, המליצה הוועדה לאיתנות פיננסית של הביטוח הלאומי (שהח"מ היה בין חבריה), להפריד בין ההוצאות קצרות הטווח ובטווח הבינוני, לבין ההוצאות לטווח הארוך שהן התחייבויות ביטוחיות. בעוד שהראשונות צריכות לעבור למודל תקצוב הקשור ישירות בתקציב המדינה השוטף, בכל הנוגע לקצבאות ארוכות הטווח- יש לפעול במישור אחר ולהפוך את התקציבים המיועדים להן לכאלו הנמצאים בתקציב סגור שמנהל הביטוח הלאומי. מצב זה, ימנע את המשבר שאליו צועד כיום הביטוח הלאומי שכן החישובים מצביעים על גרעון אקטוארי לפי תחזית הכנסות והוצאות לחמישים שנה, שיתבטא בגרעון שוטף תוך מספר שנים לא גדול. בהקשר זה, יש לציין כי לביטוח הלאומי עודפי גבייה שנאגרו בקרן ובה מאות מיליוני שקלים. בכדי שהביטוח הלאומי יוכל להשתמש בכספים ולהמשיך לספק קצבאות הוגנות גם בעתיד, נדרשים מספר צעדים.
הראשון, הוא יצירת מנגנון איזון אוטומטי, כך שההוצאות של קצבאות הזקנה תהיינה בעלות כיסוי משביע רצון בטווח הרחוק. כלומר, להפוך את הקרן של הביטוח הלאומי ככזו שתשרת אך ורק את צרכי החוסכים בטווח הארוך ולא את הצרכים המידיים. כמו כן, יש לקבוע את הכללים למנגנון החיסכון הזה באופן שלא תהיה אפשרות לגורמים פוליטיים לשנות אותו, בכך שיקבעו מראש פרמטרים שימנעו אופציה של כניסה לגרעון אקטוארי. כך נעשה לאחרונה בשוודיה ובגרמניה למשל באמצעות מנגנונים של החלטה על ריבית גבוהה יותר על שימוש באגרות חוב שנוצרו בגין עודפי תקציב ושינויים אחרים במנגנון המיסוי.
עוד שינוי שנדרש לעשות כעת ושגם הוא צריך להיעשות על בסיס "טייס אוטומטי", הוא עדכון גיל הפרישה, בעיקר לנשים, והפעלת מנגנון שבמסגרתו גיל הפרישה עולה באופן אוטומטי עם העלייה בתוחלת החיים. נכון להיום, ישראל היא אחת משלוש מדינות בלבד ב-OECD שבהן ישנו פער בגיל הפרישה בין גברים לנשים. נכון, לא ניתן לשנות מציאות באבחת חרב, אך יש לקבוע העלאה הדרגתית של גיל הפרישה לנשים ולגברים כאחד, באופן שתואם את העלייה בתוחלת החיים. זאת במקביל ליצירת מנגנונים שיגנו על עובדים שלא יצליחו להמשיך בשוק העבודה בגילאים מבוגרים מהבטחת הכנסה, דרך הכשרות מקצועיות ועד למסלולים גמישים של פרישה שיאפשרו גם לאנשים שנשארים בעבודה לאחר גיל הפרישה, ליהנות מחלק מהקצבאות שהיו מקבלים לו היו פורשים. בהקשר זה, מעניין שכבר היום בישראל גיל הפרישה הממוצע לנשים הוא מעל 66, גבוה מאשר גיל הזכאות הקבוע בחוק.

קצבאות הזקנה:
בישראל קצבאות הזקנה מוענקות לכל אזרח ותיק, כל עוד הוא אינו נמצא בשוק התעסוקה ומשתכר שכר משמעותי. כולם מקבלים באופן אוניברסלי, אך אזרחים ותיקים שלהם אין פנסיה או הכנסות שוטפות, מקבלים גם תשלום הבטחת הכנסה בנוסף. למרות זאת, נדרשת חשיבה על בעלי ההכנסות הנמוכות או כאלו שאין להם פנסיה, משום שאלו, גם אחרי קבלת קצבת זקנה והשלמת הכנסה, אינם מגיעים לסף קיום בכבוד וישאיר אותם מתחת לקו העוני. בתחום זה, ראוי שנצעד בדרכן של מדינות כמו הולנד ואנגליה ונבטיח שקצבת הזקנה והבטחת ההכנסה, יאפשרו לכל אזרח לחיות מעל לקו העוני.

רפורמה בניהול קרנות הפנסיה:
בהינתן העובדה שקרנות הפנסיה התקציביות הולכות להיעלם מהעולם, צריך להתרכז בקרנות הפנסיה וקופות הגמל הפרטיות שבהן מושקעים רוב אזרחי ישראל. המצב המאקרו-כלכלי החדש שבו התשואות בשוק נמוכות מבעבר, מקשה על הקרנות לעמוד בהתחייבויות מבלי להיכנס להשקעות מסוכנות שיתנו תשואה יותר גבוהה. זה יוצר סכנה גדולה לחוסכים לפנסיה שהקרנות מהמרות על עתידם. בכדי להתגבר על מצב זה, יש לערוך שינויים בתוכניות הפנסיה.
ראשית, יש להתאים את הפנסיה המובטחת למצב השוק, ולא ליצור מצג שווא בקרב חוסכים.
שנית, ניתן לערוך עוד התאמות במודל החדש והחיובי שיצרה המפקחת היוצאת על שוק ההון בנושא אגרות החוב המיועדות. עד לאחרונה, איגרות חוב אלו, המהוות 30% מנכסי קרן הפנסיה, גלומה בהן סובסידיה שמעניקה הממשלה לחוסכים בתשואה קבועה של 4.86% לכל חוסך. כלומר- בכל תיק פנסיה היו 70% השקעות שאותן ניהלה קרן הפנסיה בהשקעות בשוק ההון, ו-30% השקעה באגרות החוב המיועדות שהן ברמת סיכון נמוכה ביותר. לאחרונה שונה המודל ל"מודל החכם" שבמסגרתו בגילאים הצעירים כמעט ולא מעניקה המדינה אגרות חוב מיועדות, אך שיעורן עבור חוסכים מבוגרים יותר גבוהה. כך נמנע סיכון לחוסכים המבוגרים הקרובים לגיל הפרישה שאין להם אופק מספיק בכדי להתמודד נפילות אפשריות של השווקים, לעומת חוסכים צעירים שהקרנות יכולות "לתקן" עבורם את ההשקעות בטווח הרחוק. אך בכדי להפוך את המנגנון החכם לחכם יותר, יש לשקול עוד שינויים שיגדילו את הביטחון לחוסכים בעלי ההכנסות הנמוכות, שעבורם כל פגיעה היא אקוטית יותר מאשר בעלי ההכנסות הגבוהות. מה ניתן לעשות בכיוון זה? ניתן לתת יותר אגרות חוב מיועדות שהן חיסכון בטוח עד הכנסה מינימלית מסוימת ופחות עבור הכנסות גבוהות.
עוד דבר שרצוי לשקול בשל הירידה בתשואות בקרנות בכדי להביא ליותר ביטחון הוא להגדיל את היקפי אגרות החוב המיועדות, ולהקטין את הריבית עליהן. למשל להקטין את התשואה ל-4%, אך לספק איגרות חוב מיועדות על 35% מהחיסכון, כך שיהיה יותר ביטחון, בתשואה מכובדת, והסיכון יקטן. מחקרים שנערכו בחו"ל תומכים במודל זה, ומצביעים על כך ששילוב בחיסכון ארוך הטווח של התחשבות בגיל החוסך וגובה ההכנסה, הוא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם שוק מסוכן באופן שוויוני יותר עבור האזרחים.

מה צריך אזרח הדואג לכספו לעשות מחר בבוקר?
לאלו מכם שיש להם את היכולת והזמן לבחון את תיקי ההשקעות שלהם, להסתכל על התשואות ולהתמקח על דמי הניהול, אין ספק שהעצה הטובה ביותר היא פשוטה- תתעסקו בזה, כמו שאתם מתעסקים בהשוואת מחירים בקניות לסופר. שימו לב גם שעדיף להשקיע בקרנות הפנסיה מאשר בביטוחי המנהלים שבהם העמלות גבוהות יותר.
עבור אזרחים אחרים שאין להם יכולת מיקוח על דמי הניהול או ידע כלכלי מספק, נוצרו לאחרונה במהלך חכם של רשות שוק ההון במשרד האוצר קרנות "ברירת המחדל" בהן דמי ניהול נמוכים יותר והשקעות סולידיות יחסית. קרנות אלו גם עשויות להוריד את דמי הניהול בכלל הקרנות בשל התחרות שייצרו. מדובר בעשרות ואולי מאות אלפי שקלים לחוסכים. לכן, אם אתם משתייכים לסוג השני של החוסכים, עשו את הצעד הבסיסי והשוו את התנאים שלכם לתנאים בקרנות ברירת המחדל. זה המינימום שכל אזרח נדרש לעשות היום, למען העתיד שלו.
כפי שנכתב, יש לתת את המחמאות למפקחת על הבנקים אשר הורתה על פתיחת קרנות פנסיה ברירת מחדל לחוסך צעיר שנכנס לשים את כספו בקרנות.

פורסם לראשונה בדה מרקר.