מבקשי המקלט- אחרונים בין לא שווים
ביום ראשון עלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתמיכת שרת המשפטים הצעת חוק "פסקת ההתגברות המצומצמת" הצעת החוק נועדה לאפשר חקיקת חוקים שנוגעים ל "מסתננים", שלא יעלו בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במונחים משפטיים מבקשים נבחרינו לעקוף את החלטות בג"ץ בנושא מבקשי המקלט שאינן עולות בקנה אחד עם השקפת עולם.
בדברי ההסבר להצעת החוק כתוב כך: " הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הוראות חוק בנושא הטיפול במסתננים והבטחת יציאתם מישראל, שהתקבל ברוב של 61 חברי כנסת, יגברו על ההוראות הקבועות בחוק יסוד זה אף אם פסק בית המשפט כי הן פוגעות בזכויות המנויות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו." קשה לחשוב שהיד שישבה וניסחה הסבר זה לא רעדה.
החוק החדש, מכניס אותנו למגרש משחקים חדש לגמרי. מסוכן, חסר רסן ומבעית. הצעה זו לא רק פוגעת במעמדו ועצמאותו של בית המשפט העליון ומחדדת שוב את התחושה שחברי הקואליציה מוכנים לעשות כל דבר בכדי לקדם אינטרסים פוליטיים צרים ללא ריסונים ובלמים. הצעת חוק זו מבהירה יותר מעשרות הצעות החוק האנטי דמוקרטיות שהוצעו במהלך כהונת הממשלה האחרונה, עד כמה ערכי היסוד של מדינת ישראל נמצאים בסכנה.
החרגת זכויות ה"מסתננים" כפי שאנשים מתעקשים לקרוא לקבוצה מוחלשת ומאוימת זו, מחוק היסוד שמבקש להעניק את הזכות הבסיסית לחיים בכבוד במדינת ישראל מעוררת חלחלה. הקלות הבלתי נסבלת בה חברי כנסת מוכנים לפגוע בחוק, שאמור לגלם את בסיס הזכויות שיש לכל איש ואישה במדינת ישראל מעצם היותם בני ובנות אדם שמתהלכים בינינו, מראה לנו עד כמה המובן מאליו כבר אינו מובן מאליו. בעידן השלטון הנוכחי בו הצעות חוק מאימות שוב ושוב על מיעוטים בחברה הישראלית, על ארגוני חברה אזרחית, על שלטון החוק ושומריו, הגענו, לשיא חדש. לא סתם- הראשונים להיפגע הם האחרונים בשרשרת המזון- אלו שאין להם אזרחות ונתונים לחסדינו.
המחשבה מה יקרה אם וכאשר הצעת חוק זו תאושר יכולה רק להוביל לתסריטי אימה. עוד נתגעגע לימים שבהם "כליאה מרצון" נחשבה כפתרון הגיוני. את ההדרדרות הזו חייבים להפסיק. למען מבקשי המקלט, אך לא פחות מכך למעננו. למען שמירת צלם האנוש, הסולידריות והאמפתיה של החברה שלנו. חברה שרדיפה והחיפוש אחר מקלט אינם זרים לה.
הצעות העבר להתמודדות עם מבקשי המקלט ידועות ולא בכדי ספגו ביקורת מקומית ובינלאומית, או נהדפו על ידי בית המשפט העליון. אם יעבור החוק הזה, ואכן נכלא אנשים מבלי שבחנו באמת את בקשות המקלט שלהם או אולי אפילו נגרש אותם למדינה שלישית שלא מוכנה לקבל אותם מבלי שבדקנו האם אנו לא שולחים אותם למותם, זו עלולה להיות רק ההתחלה. קשה שלא לתהות האם אין יותר בסיס מוסרי לחברה שלנו, שאמור להנחות גם החלטות פוליטיות? היום אלה "המסתננים", איזו אוכלוסייה מוחלשת אחרת נמצאת בכוונת של אלה שרוצים למשול בכל מחיר?
מילים רבות כבר נכתבו על הטיפול הראוי במבקשי המקלט. מדובר בנושא כאוב בעל השפעה על אזורים במדינת ישראל, שנושאים את הנטל על אוזלת היד של הממשלה, אך לא זו הדרך לטפל בה. ישנן דרכים אחרות, הומאניות וערכיות לעשות זאת. הצעת החוק לא תביא הקלה לדרום תל אביב. רק פתרון שלוקח בחשבון תמריצים כלכליים, פיזור גאוגרפי, שיקום דרום תל אביב ואנושיות יאפשרו זאת. בסוף דברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי היא מובאת בין השאר על רקע תמיכה שהביע בה השר כחלון . נותר לקוות, שדווקא שר האוצר ששם בראש מעייניו את הנושא החברתי- לא יתן יד לפגיעה בחלשים ביותר.. שמירה על כבודם, על כבודה של מדינת ישראל ועל כבודם של אלה שזקוקים לחמלה לעולם לא תגיע על ידי פגיעה בערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, על כל המשתמע מכך.
פורסם לראשונה בהארץ.