רש(ע)ות מקומית

על רקע מערכת הבחירות המוניציפליות, מצאו עצמם אזרחי המדינה, שלא בטובתם, כקהל שבוי בשורה הראשונה הצופה בקרבות התגוששות מכוערים בין מועמדים. לצד הטלת הרפש הבין - אישית, בחרו מספר מועמדים ורשימות להסית במסגרת הקמפיין גם כנגד קבוצות באוכלוסייה. חוט השני המקשר בין הקמפיינים הגזעניים הוא ניסיון לסמן את קבוצת המיעוט כאיום קיומי על שאר תושבי העיר.

בשבועות האחרונים, על רקע מערכת הבחירות המוניציפליות, מצאו עצמם תושבי הרשויות המקומיות, שלא בטובתם, כקהל שבוי בשורה הראשונה הצופה בקרבות התגוששות מכוערים בין מועמדים. לצד הטלת הרפש הבין - אישית, בחרו מספר מועמדים ורשימות להסית במסגרת הקמפיין גם כנגד קבוצות באוכלוסייה במסרים אשר ניתן לסכמם בפראפרזה על הביטוי של ראש הממשלה נתניהו בשנת 2012 "בניכוי הערבים והחרדים – מצבנו מצוין". חוט השני המקשר בין הקמפיינים הגזעניים בתל אביב-יפו, חיפה, חולון, אשדוד, פתח תקווה, ירושלים, נצרת עילית וערים נוספות הינו הניסיון לדחוק את רגלי קבוצת המיעוט באמצעות סימונה כאיום קיומי על שאר תושבי העיר ולהבהיר לחבריה קבל עם ועדה כי הם אורחים הנוטים ללון במרחב שהם אינם רצויים בו.

על אף שזוהי אינה מערכת הבחירות הראשונה בה ערבים, חרדים וקבוצות נוספות באוכלוסייה הועלו על המוקד, עד ליום זה לא העמיד המחוקק כלים מתאימים במסגרת דיני הבחירות להתמודדות עם התופעה: הכלים הפליליים והאחרים שעומדים לרשות גורמי האכיפה, אינם אפקטיביים וגם לא נעשה בהם שימוש משמעותי בתקופת בחירות, כפי שניתן להבין במשתמע, לדוגמה, מהנחיות היועץ המשפטי "מדיניות התביעה והאכיפה בתקופת בחירות" ו"טיפול בתלונות בנוגע לתעמולה אסורה" כמו גם מהשלכות פסיקת בג"ץ בעניין חלוקת העותקים של השבועון "שרלי הבדו" במסגרת תעמולת מפלגת ישראל ביתנו סביב הבחירות לכנסת העשרים. גם הסעיף לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) הקובע כי ניתן לפסול השתתפות רשימה בבחירות בנסיבות בהן היא מסיתה לגזענות לא מתאים להתמודדות עם התופעה. בהינתן שאנו רוצים לחיות במדינה שבה נפגעת הזכות לחופש הביטוי והזכות לבחור ולהיבחר אך ורק במקרי קיצון, יתכן כי הדרך למגר או לצמצם את גילויי הגזענות בתעמולת הבחירות מצוי בריענון ארגז הכלים העומד לרשות הגורמים הרלוונטיים.

אופציה מעניינת אחת שנדונה בחודש מאי בוועדת החוקה של הכנסת הייתה שיתווסף בחוק איסור מפורש על תעמולת בחירות המכילה תוכן גזעני או מסית לאלימות. על פי הנוסח, שהובא בהמלצות ועדת ביניש בנדון, ניתן יהיה להטיל עיצום כספי משמעותי על מתמודד או מי מטעמו אשר עשה שימוש בתוכן המסית לגזענות או לאלימות. קנס אשר לא גורע מהאחריות הפלילית הנלווית למעשיו. עם זאת,הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת ביולי 2018 לא כללה את האיסור על תעמולה גזענית וממילא גם לא את הסנקציה האמורה. דומה כי על רקע גילויי הגזענות שאנו חווים, התעלמות שכזו מהמלצות דו"ח ועדת ביניש לעניין האיסור על תעמולה גזענית היא טעות וטוב יעשו המחוקקים אם יחזרו לקדם אותה בהקדם במסגרת גלגולים נוספים הצפויים בהצעת חוק תעמולת הבחירות.

לכלים המשפטיים הללו יש כמובן להוסיף גם את האחריות האישית שלנו - רוב האזרחים המתנגדים לגזענות ולאלימות. מעבר לאי הצבעה בקלפי לרשימות המעודדות גזענות, יש לדרוש מהמועמדים בהם אנו כן תומכים שלא לחבור לרשימות אלו בקואליציות לאחר הבחירות - דבר שעשוי ליצור הרתעה משימוש בז'רגון פופוליסטי זה בתקופת בחירות. שימוש בקמפיינים גזענים הפך לצערנו לפרקטיקה נפוצה, שעשויה רק ללכת ולהתגבר ככל שהאווירה הפוליטית מקוטבת וככל שהמועמדים מתחרים על תשומת הלב שלנו ברשתות החברתיות. הגיעה העת לתת כלים למערכת המשפט והאכיפה ולקחת אחריות גם בעצמנו על מיגור הגזענות.

פורסם לראשונה בהארץ.