2028: העתיד הכלכלי חברתי של ישראל

50% מהציבור סבורים, כי כחלון תורם למצב הכלכלי-חברתי בישראל אחריו נתניהו עם 44% ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג עם 37% ​

נתונים אלה עלו מסקר שנערך על ידי מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, ונותח על ידי חוקרות המכון דפנה אבירם ניצן ורחל זקן. הסקר נערך לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה, אשר יערך ב-19 וב-20 ביוני בירושלים.
בהתייחס לשר האוצר משה כחלון, 50% מהציבור רואים באור חיובי את תרומתו למצב הכלכלי חברתי, לעומת 39% שמאמינים כי הוא אינו תורם למצב. באשר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הדעות חלוקות באופן שווה יחסית, כאשר 46% מאמינים שהוא אינו תורם למצב הכלכלי - חברתי לעומת 44% המאמינים כי הוא תורם. מבין הרגולטורים ניצבת קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל, במקום הראשון כמי שתורמת למצב הכלכלי-חברתי.

שיעור המשיבים בחיוב על תרומתם של בעלי תפקידים למצב הכלכלי-חברתי בישראל

עוד עולה מן הסקר, כי 35% מהציבור הישראלי סבורים כי מצב הכלכלה הישראלית ישתפר בעוד 10 שנים. מאידך, בעלי הכנסה נמוכה אופטימיים פחות: רק 31% מאלו המשתכרים הרבה מתחת לממוצע סבורים כי יוחל שיפור במצב הכלכלה, בעוד שבקרב בעלי ההכנסות הגבוהות 41% אופטימיים. בנוסף, ניכר כי מצביעי הימין אופטימיים יותר באשר למצב הכלכלי בעוד 10 שנים: 56% ממצביעי הליכוד סבורים כי המצב הכלכלי של המדינה ישתפר בעוד עשור לעומת 8% בלבד ממצביעי מרצ המפגינים אופטימיות דומה.

מצב הכלכלה בעוד 10 שנים לפי הצבעה אחרונה

עוד עולה מן הסקר, כי 56% מהציבור חושבים שהממשלה מתמודדת בצורה גרועה עם הפערים החברתיים-כלכליים, לעומת 13% בלבד הסבורים שהיא מתמודדת בצורה טובה. המצב דומה גם באשר לטיפול המדינה באוכלוסיות מוחלשות – 53% סבורים כי התמודדות הממשלה עם הנושא גרועה, לעומת 12% בלבד שסבורים הפוך. מאידך, המדינה נתפסת כמי שמטפלת טוב בגביית מסים, עם 45% שענו כי הם שבעי רצון מהטיפול בנושא (רמת טיפול טובה או טובה מאד).

הנתונים בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה אינם מעודדים. רק 21.5% מהישראלים סבורים שהמדינה מטפלת בצורה טובה בהתמודדות עם הכשרת עובדים לאתגרי העתיד. בקרב בעלי השכלה אקדמית, רק 17% סבורים כך, לעומת 26% מבעלי השכלה תיכונית ומטה.

לדברי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, "הסקר מצביע על הקונצנזוס באשר לחולשת המדינה בטיפול בצמצום הפערים הכלכליים בישראל. שתי הכלכלות שהתפתחו כאן בשנים האחרונות מחדדות את הפערים הללו. מצד אחד, אומת החדשנות וההייטק, ולעומתה -  שאר הענפים שבהם הפערים מתרחבים ביחס לרוב המדינות המפותחות. חשוב להבין – קטר ההייטק לבדו לא יכול למשוך מעלה את המשק כולו. אם לא נצליח להביא לשיפור באיכות ההון האנושי, שיאפשר גידול בפריון וצמצום בפערי השכר בין קבוצות האוכלוסייה, בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית – הצמיחה ברמת החיים תיעצר. על כך כמובן אחראים קברניטי המדינה – היעדר היכולת לתכנן לטווח רחוק, הטיפול בצורך הדחוף להפחתת רגולציה, והשבת האמון בין האזרחים לגופים הממשלתיים."

דעת הציבור בשאלה מה על המדינה לעשות ברזרבות בתקציב המדינה, מצביעה על כך שהתחומים המועדפים הם הפחתת מסים, זקנה בכבוד ובריאות. נתון מפתיע הוא, ששיעור נמוך מהציבור סבור כי יש להפנות את הרזרבות לתחומים כגון ביטחון (5%) או תשתיות (6%). זאת, למרות העומס בכבישים והמצב הביטחוני בתקופה האחרונה.

אחוז האזרחים והפניית הרזרבות לפי תחומים