האם צבא העם במסלול התרסקות?
איך הגענו למצב, שמחצית מהישראלים בגיל הגיוס, אינם משרתים בצה"ל? עקב הגידול הדמוגרפי במספר החרדים, שיעור הלא משרתים עתיד לגדול ואנו לא רחוקים מהיום שבו למרות חוק גיוס חובה, רוב אזרחי ישראל לא יתגייסו לשירות צבאי.
הסדר הגיוס החדש שהציג משרד הביטחון מבטא פשרה פוליטית. אם מתווה זה, שאין בצידו סנקציות אפקטיביות, לא יצליח להביא להגדלת גיוס החרדים בהסכמה ובאמצעים "רכים", נמשיך לצעוד למציאות מסוכנת שבה צבא העם יחדל מלהתקיים.
על פי ההסדר, ייקבעו יעדי גיוס, אשר אמורים להביא לכך שכמחצית מהחרדים יתגייסו לצה"ל בתוך חמש שנים וישונה מודל תקצוב הישיבות, כך שזה יפחת אם לא יעמדו ביעדים. מעבר לכך, מדובר בהסדר לא שוויוני, שכולל מוקשים רבים- החרדים יתגייסו בגיל מאוחר יחסית, כך שעלותם לצה"ל תהיה גבוהה ותועלתם נמוכה; ואת "הסנקציות" על הישיבות (אם יוטלו) ניתן לעקוף בקלות יחסית- על כל מקור תקציבי שייחסם, ניתן יהיה להמציא סעיפי תקציב חדשים ומקוריים שיביאו להשלמת המימון.
המתווה אמנם מתייחס לגיוס הגברים החרדים, אך ברמה האסטרטגית יישומו ישפיע על היכולת להמשיך ולקיים את צבא העם. לכן, לא מדובר רק בדיון ערכי על השוויון בנטל. על הנשים החרדיות, המדינה ויתרה ללא מאבק, למרות שדווקא הן משתלבות בשיעורים גבוהים העומדים על בשוק בתעסוקה- 73%. על הנשים המצהירות על עצמן כדתיות, צה"ל מוותר אוטומטית פרט לאלו שמתנדבות ורובן, גם אם הן משרתות בשירות לאומי, עושות זאת למשך תקופה קצרה יחסית. בקרב הגברים- בני ישיבות ההסדר מבצעים שירות מקוצר. כל זאת, כאשר השירות האזרחי לערבים, היא עניין סבוך ומורכב, שלא נראה שיתממש בקרוב במספרים משמעותיים.
כך הגענו למצב, שמחצית מהישראלים בגיל הגיוס, אינם משרתים בצה"ל. עקב הגידול הדמוגרפי במספר החרדים, שיעור הלא משרתים עתיד לגדול ואנו לא רחוקים מהיום שבו למרות חוק גיוס חובה, רוב אזרחי ישראל לא יתגייסו לשירות צבאי.
על רקע מגמות אלו, קולות רבים קוראים להפיכת צה"ל לצבא מקצועי. אלו קריאות המנותקות מהמציאות הביטחונית והמבצעית.
ראשית, גיוס של טובי בנינו לצבא מקצועי, יצריך מתן תנאים מרחיקי לכת, וגם הם לא ימשכו בהכרח את כלל הפוטנציאל האיכותי הנדרש לצה"ל. אנו עלולים להגיע למצב שבו משרתים מיעוט של אידיאליסטים, ולצדם, אנשים שבחרו בגיוס כאופציה תעסוקתית שהיא בגדר ברירת מחדל. באופן הזה לא ניתן לשמר את צה"ל כצבא האיכותי, המוסרי והמתקדם טכנולוגית שהוא היום.
ברמה הכמותית, צה"ל מסביר ומציג כבר שנים את העובדה, שצבא מקצועי עדיין ידרוש אחוזי גיוס גבוהים, וזאת מבלי להתייחס לפער שיווצר במערך המילואים, שהוא העתודה האמתית למצב של מלחמה כוללת. בשורה התחתונה, בלי מודל צבא העם, לא ניתן לערוב לביטחון ישראל.
בהינתן המצב הנוכחי, יש לפעול בשני מישורים מקבילים.
במישור של הגדלת גיוס הגברים החרדים - יש לפעול ליצירת מסלולים מותאמים נוספים לאוכלוסייה החרדית כפי שהצבא עושה, וזאת מבלי לשנות את האתוס השוויוני והממלכתי של צה"ל. במקביל, יש לפעול להפיכת המתווה הנוכחי להוראת שעה בלבד לחמש שנים, כשהיעד בטווח הארוך צריך להיות מעבר לחובת גיוס כוללת, פרט למכסה קבועה של אברכים שיוכלו לקבל פטור. כל אלו שלא ייכללו במכסת הפטור, יחויבו בגיוס וינקטו כלפיהם סנקציות כלכליות אישיות שלא ניתן יהיה לעקוף אותן. כמו כן, יש לעמוד על כך שגיל הגיוס יעמוד על 22 לכל היותר.
במקביל לצעדים אלו מול אוכלוסיית הגברים החרדים, יש להגדיל משמעותית את ההטבות לחיילי צה"ל המתגייסים- שכר מינימום, לימודים חינם במוסדות אקדמיים ועוד הטבות כמו הכשרות מקצועיות. כך לפחות נוכל להפחית מהמעמסה התקציבית על המשרתים ובני משפחותיהם ולהגדיל את התמריץ להתגייס גם עבור החרדים.
הגיע הזמן שגם המפלגות הלא חרדיות, יתעמקו בפרטי ההסדר ובהשלכותיו ואם יש צורך, שלא יהססו להטיל וטו על קידום חקיקה לא ראויה בנושא שהוא כה חיוני. מדובר באיום ביטחוני גדול ומשמעותי על מדינת ישראל- לא פחות מחיזבאללה או חמאס. על הרוב הלא חרדי להתעורר ולקחת חלק במאבק הציבורי להבטחת המשך קיומו של צבא העם.
פורסם לראשונה בהארץ.