בעיה אסטרטגית

מה הכוונה בהחרגת "פעילותו של המשרד", כפי שמצוין בהצעה לתיקון? יחסי עבודה זה גם "פעילותו"? על הטרדות מיניות נוכל לקבל מידע? על שימוש לא תקין בסמכות נוכל לקבל מידע? על ניצול לרעה של תקציבים? זכות הציבור למידע, חופש המידע הם הבסיס למנהל תקין, שאינם קשורים להשקפה פוליטית כל עוד משלמי המיסים מגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית, לכולם ולכולן זכות לדעת מה עושים עם כספם

בקרוב יעלה לדיון בוועדת חוקה חוק ומשפט תיקון לחוק חופש המידע, שנועד להחריג את פעילות המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה בנושאים הקשורים, במסגרת האחריות המוטלת עליו על ידי הממשלה, להובלת המערכה כנגד תופעת הדה-לגיטימציה והחרמות כנגד ישראל. נבחרי הציבור שיתמכו בתיקון זה יעשו עוול גדול לזכות הציבור למידע ויחטאו תחת חובתם ומחויבותם לקיום המנהל התקין בישראל.

המשרד לנושאים אסטרטגיים מבקש, בצעד חסר תקדים, לקבוע בחקיקה ראשית שכל פעולותיו, יהיו אשר יהיו, בכל הקשור במלחמתו נגד ה BDS יהיו חסויות ומוסתרות באופן גורף מעייני ביקורת ציבורית. מדובר בתיקון בלתי סביר, שחותר תחת עקרונות היסוד של ישראל כמדינה דמוקרטית ששקיפות היא ערך יסודי בה. מעבר לכך, חיסיון גורף על תחום מסוים מתאים למשטרים אפלים ומעורר דאגה רבה באשר למניעי ההסתרה הדרמטיים אותם מבקשת המדינה ליישם.

מדובר באמת ידועה ושחוקה. שקיפות, זכות הציבור למידע, חופש המידע הם הבסיס למנהל תקין, שאינם קשורים להשקפה פוליטית כזו או אחרת. כל עוד משלמי המיסים מגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית, לכולם ולכולן זכות לדעת מה עושים עם כספם. גם כאשר בטחון המדינה, לכאורה, מונח על הפרק. חוק חופש המידע מציע מנגנונים טובים דיים בכדי להתמודד עם מידע שאין למסרו מפאת פגיעה בביטחון המדינה. ולכן התיקון המוצע הוא לא רק בלתי מוסרי, אלא גם מיותר. לפי חוק חופש המידע, אין למסור מידע שעלול לפגוע, בין השאר, בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה ולכן אין סיבה, שפעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים תזכה לחיסיון גורף ומיוחד.

המציאות שהתיקון המוצע לחוק יוצר היא, שלא נוכל לדעת דבר על פעילות המשרד בנושא המדובר. אין ספק, זוהי דרך מתוחכמת להצית את דמיון הציבור באשר לדרכים ההירואיות והמתוחכמות בהן פועל המשרד בנושא זה. מעקבים טכנולוגיים חדשניים, סוכנים מחופשים, שקופצים מעל בניינים או נוסעים ברכבים עתידניים משל היו ג'ימס בונד, אולי. או אולי בעצם הסכום העלום שישמש את המשרד להשיג את מטרותיו יצא על ריהוט מחדש של המשרד או של מעונם הפרטי של העומדים בראשו, הרי היו דברים מעולם. כך או כך, תהיה פעילות המשרד ראויה או לא, בהתאם לחוקי הפרטיות או לא, באופן תקין או שלא – לא נדע לעולם. לא נדע, כי החיסיון הוא גורף.

בדיון הוועדה בתיקון המוצע ראוי שחברי הוועדה לא רק שיצביעו נגד התיקון, אלא יתקוממו על העלאתו לסדר היום. הכל שווים בפני החוק. ראוי שאותם חברי ועדה יחשבו, מה הכוונה בהחרגת "פעילותו של המשרד", כפי שמצוין בהצעה לתיקון. יחסי עבודה זה גם "פעילותו"? על הטרדות מיניות נוכל לקבל מידע? על שימוש לא תקין בסמכות נוכל לקבל מידע? על ניצול לרעה של תקציבים? מכל כיוון, שלא נסתכל עליה הצעת החוק הזו לא ראויה. נותר לקוות, שנבחרי הציבור שלנו לא ישיגו לאחור את מהפכת השקיפות ששוטפת את ישראל בשנים האחרונות, אלא יהיו דוגמא ומופת לאלה שעמדו בפרץ וחשבו עלינו, על הציבור, בבואם להצביע.