האם מערכת המשפט נאבקת בעבירות השנאה?

גזרי דין שניתנו בשנים האחרונות מגלים כי ישנו פער בין הטרמינולוגיה של בית המשפט בנוגע לחומרת עבירות ממניע גזעני לבין העונש אותו הם משיתים – פעמים רבות ללא מאסר בפועל. על הפרקליטות ובתי המשפט לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע להעמדה לדין והענישה בגין עבירות שנאה

בסוף פסק הדין בו נדון ערעורם של רוצחי הנער מוחמד אבו חדר ציין השופט עמית כי פרשה זו מצריכה "חשבון נפש נוקב בחברה הישראלית בנוגע להתמודדות עם תופעות הגזענות וגרורותיהן, בדק בית מן המסד ועד לטפחות..". העלייה הדרמטית של פשעי שנאה כנגד פלסטינים בשבועות האחרונים מוכיחה את חשיבות קביעתו של השופט עמית ודחיפותה. לכל הפחות, היא מחייבת גופים רבים במדינת ישראל, בתוכם הפרקליטות ומערכת בתי המשפט לעשות שימוש בכלים העומדים לרשותם. כך למשל, היינו מצפים מהפרקליטות לעשות שימוש בחקיקה שנועדה להיאבק בעבירות השנאה כמו– הסעיף שנוסף לחוק העונשין בשנת 2004 שמאפשר הכפלת ענישה כנגד עבריין שעבר עבירה מתוך מניע גזעני.

דו"ח שנכתב על ידי משרד המשפטים בשנת 2017 לוועדת האמנה לביעור כל צורות האפליה הגזעית מגלה כי בניגוד להצהרות הפרקליטות בדבר המלחמה העיקשת בעבירות שנאה ובכלל זה "תג מחיר" - בשנים האחרונות אליהן מתייחס הדו"ח, חלה ירידה בשימוש בסעיף המחמיר את הענישה על עבירות שנעברו מתוך מניע גזעני. בעוד שבשנת 2014 חלה עליה משמעותית בשימוש בסעיף, אחריה החלה ירידה של כמעט 50% בכמות כתבי האישום מדי שנה: במהלך 2014 הוגשו 41 כתבי אישום, בשנת 2015 הוגשו 24, ועד לסוף נובמבר 2016, 13 כתבי אישום המשתמשים באפשרות להכפיל את עונשו של העבריין.

גם על בתי המשפט מוטלת משימה חשובה בהרתעת עבריינים המבצעים פשעי שנאה. יחד עם זאת, גזרי דין שניתנו בשנים האחרונות מגלים כי ישנו פער בין הטרמינולוגיה של בית המשפט בנוגע לחומרת עבירות ממניע גזעני לבין העונש אותו הם משיתים – פעמים רבות ללא מאסר בפועל. דוגמא אחת ניתן לראות בגזר דין שניתן בפברואר 2018 שבו הוטלו עבודות שירות קצרות ומאסר על תנאי נגד נאשם שניסה להשליך בקבוק תבערה לחדר בו ישבו פועלים פלסטינים תוך שהוא צועק: "אני אזיין אתכם- כל הערבים חרא". דוגמא נוספת ניתן למצוא בגזר דין שניתן בשנת 2016 שבו נקבעו שלושה חודשי מאסר על תנאי בלבד על יהודים שהשחיתו רכוש בכפר הפלסטיני פונדק.

אמנם, אכיפה נוקשה של הפרקליטות וענישה מחמירה של בתי המשפט היא לא הדרך היחידה להילחם בגזענות, ואולי אפילו רק נקודת קצה שבה יש לפעול בנחישות בכדי לגדוע אותה בקרב אלו שכבר ביצעו עבירות שכאלו. אך אם כפי שמסתמן, מגמה זו של עליה בפשעי "תגי מחיר", נמשכה גם בשנת 2017 ובראשית שנת 2018, על הפרקליטות ובתי המשפט לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע להעמדה לדין והענישה בגין עבירות שנאה. על הפרקליטות להפעיל "סעיף ההכפלה" ביתר שאת, לכל הפחות בכדי לאפשר לבית המשפט להעניש בחומרה על העבירות המכוערות שמבצעים פושעי "תג מחיר". גם בתי המשפט נדרשים לא לנקוט בקו רחמני כלפי פושעים אלו, ולהצטרף למלחמה בגזענות. החמרת הענישה, גם אם לא תטפל בשורשיה של בעיית הגזענות, תעביר לפחות מסר חשוב מצד המדינה ואולי, בתרחיש האופטימי, תרתיע עבריינים "מועדים" מביצוע עבירות דומות.

פורסם לראשונה בהארץ.