עקיצה ב-68 לייקים

פרשת פייסבוק וקיימברידג' אנליטיקה מצביעה על סכנה ממשית וברורה וחייבת לשמש כקריאת השכמה לכולנו. לפי החשד, החברה שנשכרה על ידי אנשי הנשיא טראמפ במהלך קמפיין הבחירות, עשתה שימוש במידע אישי של כ-50 מיליון ממשתמשי פייסבוק לניתוח התנהגות הבוחרים האמריקנים בניסיון להבין כיצד ניתן להשפיע על השקפתם הפוליטית.

כאשר אנחנו עושים שימוש ברשתות חברתיות, מנועי חיפוש, או שירותים אחרים במחשב או בסלולר אנחנו מותירים אחרינו עקבות דיגיטליים רבים. אלו מאפשרים ליצור פרופיל די מדויק של האישיות שלנו. עד כה ידענו שהפרופיל משמש על מנת להתאים לנו פרסומות ואפילו כבר די התרגלנו לחזות בפרסומות המתכתבות עם שאילתות חיפוש שלנו, פוסטים שהעלינו ברשת חברתית או אפילו שיחה שקיימנו בעל פה כשהמיקרופון במכשיר הסלולר שלצדנו פתוח. אבל פרצת האבטחה הפעם מוכיחה שאפשר ללמוד עלינו הרבה יותר. למשל, מניטור ממוצע של 68 "לייקים" שעשה משתמש פייסבוק, ניתן לחזות מגוון תכונות אישיות מנטייה מינית ועד השקפה פוליטית.

המאמץ למזער את הסכנה שבשימוש במידע אישי לשם ניתוח הפרופיל האישיותי של אדם צריך להיות מאמץ משולב. אנחנו האזרחים צריכים לשפר את ההבנה הדיגיטלית שלנו ולפתח גישה ביקורתית כלפי השירותים הדיגיטליים אותם אנחנו צורכים. בשימוש בשירותים הניתנים לנו על ידי חברות טכנולוגיה כמו אמזון, גוגל, פייסבוק ואחרות, אנחנו מעבירים להן נתונים על האישיות שלנו שעשויים לשמש לניתוח חולשות וחוזקות באישיות של כל אחד מאתנו - לא רק לשם התאמת פרסומות המשפיעות על מה נקנה והיכן נאכל אלא גם לשם הטיית ההשקפות והאמונות שלנו. למשל, אם ניתוח הלייקים ושאילתות החיפוש שלי מגלה שאני חרדתית תותאם לי תעמולת בחירות אשר תנצל זאת ותחשוף אותי לתרחישים עתידיים מבעיתים בעיני. חשיפה ממושכת לתכנים אלו עשויה לשכנע אותי לבחור דווקא במועמד מסוים כמושיע, בעוד שזו לא הייתה בחירתי הרציונלית לולא הועלה מפלס החרדה שלי. שימוש שכזה צריך להפריע גם לאלו מביננו הטוענים "שאין להם מה להסתיר" ועל כן לטענתם אינם מוטרדים משמירה על פרטיותם בסביבה הדיגיטלית. כאן כבר לא מדובר במעקב למטרות הצגת פרסומות. מדובר בלוחמה פסיכולוגית מתוחכמת נגדי ללא ידיעתי. ועוד לא הזכרנו את השימוש האפקטיבי שיכולים לבצע ארגוני טרור במידע שכזה.

לכן, יש לבדוק מהו המידע הנאסף עלי על ידי אפליקציות שונות ולהימנע משימוש באלו אשר אוספות על המשתמשים מידע אישי מעבר לדרוש להפעלתן. זה אולי נראה דמיוני, אבל כפי שאנו רואים במקרה הנוכחי של פייסבוק, עצם הפצת הידיעה אודות פרצת האבטחה, יכולה להביא לשינוי במדיניות אפילו של תאגידי ענק החוששים מירידת היקף המשתמשים בהם. בדרך זו נוכל להביא לשינוי שוק האפליקציות הקיים ולמקד את הזרקור של מפתחי הטכנולוגיות גם על פרטיות המשתמשים.

המדינה מצידה חייבת לעדכן את חוק הגנת הפרטיות המיושן ולדרוש מחברות הטכנולוגיה לחזק את ההגנה והפיקוח על מידע אישי הנאסף על ידן. כך למשל, ניתן לחייב בחוק את מפתח האפליקציה להטמיע אמצעים ארגוניים וטכנולוגיים כבר בשלב פיתוח האפליקציה וכן בהמשך בעת האיסוף והשימוש במידע אשר יבטיחו הגנה נאותה לזכות לפרטיות. עוד ניתן לחייב את המפתח לעשות שימוש במידע האישי רק למשך הזמן הנדרש לשם הגשמת המטרה אותה ציין בפני המשתמש עם הורדת האפליקציה ולמחוק את המידע האישי משרתיו כאשר אינו נחוץ עוד להגשמת המטרה.

מאמץ משולב שכזה יאפשר את המשך פיתוח ושימוש בטכנולוגיות מידע חדשות לצד שמירה על דמוקרטיה חופשית וחופש בחירה וימזער את הסכנה שבשימוש במידע על מנת להשפיע על השקפותינו החברתיות והפוליטית. עכשיו הזמן לפעול.

פורסם לראשונה בהארץ.