מדינה בורחת מבשורה

מטריד שמרבית ההצעות שעל סדר היום הציבורי להגברת השוויון בנטל מנסות לרבע את המעגל, בכל פעם מכיוון אחר, כשהכישלון ידוע מראש. הצעות שמתמקדות בהשגת שוויון ובעמידה במבחן בג"ץ באמצעות מכסות גיוס וענישה פלילית זכו להתנגדות רבתי במגזר החרדי כמו חוק הגיוס משנת 2013. הכל ידעו גם שאין בכוונת משטרת ישראל לפשוט על רחובות בני ברק, מודיעין עלית ו"מאה שערים" כדי לכלוא את כל החרדים החייבים בגיוס, ולכן החוק היה לא ריאלי ליישום בטווח הרחוק

מרבית חברי הכנסת נשמו לאחרונה לרווחה עם קבלת הסכם הפשרה הקואליציוני בעניין חוק הגיוס והסרת איום הפיזור של הכנסת. אולם ההסכם הצליח בעיקר לדחות את המחלוקת למושב הלוהט של הקיץ, שבסופו תצטרך הכנסת להצביע על חוק גיוס מעודכן . ישראל כהן טען מעל דפי עיתון זה, כי לצה"ל עדיף שלא לגייס את החרדים בשל הסכנה משינוי אופיו של הצבא וההשפעה על הנשים. מצד שני, ממשיכים להישמע הקולות הדורשים שוויון מלא לכל. רק דבר אחד שוכחים הנצים - את המציאות בשטח. בפועל, מחזור גיוס הגברים כיום כולל 20% חרדים ובתוך פחות מעשור הוא יעמוד על רבע מן המיועדים לשירות. ומנגד, החברה החרדית עצמה מתגוונת ולמרות הקולניות וחסימות הכבישים של הפלג הירושלמי יותר ויותר חרדים דווקא מתגייסים לשירות.

תחת מציאות זו, מטריד שמרבית ההצעות שעל סדר היום הציבורי להגברת השוויון בנטל מנסות לרבע את המעגל, בכל פעם מכיוון אחר, כשהכישלון ידוע מראש. הצעות שמתמקדות בהשגת שוויון ובעמידה במבחן בג"ץ באמצעות מכסות גיוס וענישה פלילית זכו להתנגדות רבתי במגזר החרדי כמו חוק הגיוס משנת 2013. הכל ידעו גם שאין בכוונת משטרת ישראל לפשוט על רחובות בני ברק, מודיעין עלית ו"מאה שערים" כדי לכלוא את כל החרדים החייבים בגיוס, ולכן החוק היה לא ריאלי ליישום בטווח הרחוק. מנגד, חוק הגיוס משנת 2015 זכה אמנם לתמיכה חרדית אולם הוויתור על יעדי גיוס משמעותיים ועל תמריצים להשגתם נפסלו כצפוי בבג"ץ ובוודאי לא היו מקובלים על רוב החברה הישראלית. הניסיון החדש לקדם את חוק יסוד "לימוד תורה" במדינה שאין בה עדיין חוק יסוד העוסק בשוויון הביא לסערה ציבורית ונגדע באיבו, ואילו החוק החדש שמציעים בקואליציה כולל יעד פיקטיבי ונעדר כל תמריצים שיביאו לשינוי.

אבל יש גם פתרון אחר וריאלי לביצוע. קו ישר אחד עובר דרך שלוש נקודות שאותן יש לעגן בחוק הגיוס החדש: האחת, מתווה עולה ליעדי גיוס חרדים שבו, בתום חמש שנים מחצית מהחרדים יתגייסו לשירות. השנייה, צמצום חלקו של השירות האזרחי, הפיקטיבי בחלקו, בשירות החרדים ומתן דגש על שירות בטחוני שתרומתו לחברה מרובה ותועלתו למשרת ברורה. השלישית, מתווה תמריצים כלכלי להעדר עמידה ביעדי גיוס הכולל קיצוץ בתקציב בחורי ישיבות דוחי השירות.

מתווה התמריצים הכלכליים, החיוביים והשליליים, עוד לא נוסה למרבה הפלא על ידי המחוקקים. הוספתו עשויה לתת את העוגן הנדרש לחוק על ידי בית המשפט לצורך עידוד חרדים לשרת בצה"ל, היא תחזק את המוטיבציה של חרדים הנמצאים על סף בית המדרש לפנות לשירות צבאי, וכל זאת, בלי להניף את הסדין האדום של הסנקציות הפליליות הדמיוניות.

חשוב לציין, כי אפילו כיום, רק על בסיס תמריצים חיוביים, כשליש מהחרדים מתגייסים לצה"ל ומעל 7,000 חיילים חרדים נמצאים בשירות צבאי. שילוב חרדים בצה"ל, צעד שנדמה היה כמופרך לפני קרוב לעשרים שנה בעת שוועדת טל ישבה על המדוכה הפך למציאות ממשית של שירות חרדים בנח"ל החרדי, בחטיבות חי"ר כמו גבעתי והצנחנים ובשירות טכנולוגי בחיל האוויר, במודיעין וביחידות רבות נוספות. השינוי נעשה עקב בצד אגודל באמצעות מדיניות מושכלת שכללה קביעת יעדים ריאליים והתאמת הצבא לצרכי שירות ייחודיים של המשרתים החרדים. רק לאחרונה נוסף לתהליך היבט חיוני של מנהלת לגיוס חרדים. אכן, החרדים השמרנים ואברכי המשי לא יגיעו לצה"ל, אך פעילות מושכלת תביא לכך שמשרתים חרדים רבים וטובים יגיעו לשערי הבקו"ם.

לספקנים נציע לחזור לראשית שנות האלפיים ולמגוון התחומים בהם חל שינוי בשילוב חרדים באמצעות הקמת מסגרות מתאימות לכך. אלף סטודנטים חרדים בשנת 2003 הפכו להיות למעלה מ-11,000 כיום ושיעור התעסוקה של גברים חרדים שעמד בשנת 2003 על 36% קפץ כיום למעל 50%. כל אלו מוכיחים ששינוי מדיניות הנענה לצרכים חברתיים וכלכליים יכול לחולל מפנה גם בחברה שמרנית וסגורה. אל לה לישראל להפוך למדינה הבורחת מבשורה.