יוזמות חקיקה הפוגעות באופי הדמוקרטי

אפילו אמירה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות, נחשבת ליברלית מדי לחלק מהקואליציה

בדומה למושבי הכנסת האחרונים, גם המושב שהסתיים בקול תרועה בשבוע שעבר, התאפיין ביוזמות רבות של חקיקה הפוגעת בערכים דמוקרטיים: פגיעה בערך השוויון, פגיעה בחופש הביטוי, פגיעה בכבוד האדם, ועוד. אך בכל זאת ניתן לרשום תחום "חדש" שניתן לומר שהיה ה"תמה" העיקרית של המושב הנוכחי: רדיפת שומרי הסף.

במהלך המושב, מעבר לרצף ההתבטאוית ההזוי כנגד המשטרה והפרקליטות, הונחו וקודמו הצעות חוק שונות שעיקרן מלחמה במערכת אכיפת החוק והמערכת המשפטית: "החוק הצרפתי" שעיקרו מתן חסינות לראש הממשלה מפני חקירות והעמדה לדין במהלך כהונתו, גם בעבירות שחיתות חמורות, שקודם תחילה אך נעצר; "חוק ההמלצות" שנועד להחליף את החוק הצרפתי במסגרת הניסיונות להגן על ראש הממשלה מפני המלצות המשטרה כלפיו, אך לבסוף בשל הלחצים בתקשורת ובקואליציה רוכך, הוצא ממנו האלמנט הרטרואקטיבי ולמעשה הוא חל על מקרים מועטים מאד; הצעת חוק היועצים המשפטיים שנמצאת בשלב מתקדם, שתעזור לשרים למנות יועצים משפטיים כלבבם ובכך תחליש עוד את הפיקוח על שלטון החוק ומניעת שחיתות במשרדי הממשלה; הצעת חוק מבקר המדינה שנועדה לפגוע בסמכויותיו של המבקר.

וכמובן, ישנה גולת הכותרת של הניסיון לפגוע במערכת המשפט, וזאת באמצעות תזכיר "חוק יסוד החקיקה" של שרת המשפטים שכל כולו ניסיון פגיעה קשה בסמכות בית המשפט לערוך ביקורת חוקתית על חוקים – וזאת תחת האיצטלה של הכרה בסמכותו לעשות זאת – אך תוך כדי הפיכתה לקשה ליישום וכן מתן סמכות לכנסת להתגבר על פסילה זו באמצעות רוב מינימלי של 61 חברי כנסת – ולמעשה להפוך את פסיקת בית המשפט להמלצה גרידא. כמו כן בניגוד לגרסאות קודמות, תזכיר החוק לא כלל את החלקים החשובים של שריון חוקי היסוד ברוב גדול ועיגון של פרוצדורה מיוחדת וארוכה לתיקונם, בניגוד למצב האנומלי הנוכחי.

בין לבין, גל של הצעות חוק עסק בארגוני זכויות האדם ובניסיונות להצר את צעדיהם: פגיעה בהכרה לפטורים לתרומות, או ניסיונות למנוע ממנהלי בתי ספר להזמין את נציגיהם לפגוש תלמידי תיכון.

הצעה מבישה במיוחד, שעברה קריאה טרומית, היא ההצעה להנהיג עונש מוות, ולהפוך את ישראל לדמוקרטיה המערבית היחידה, למעט ארצות הברית, שבה ניתן לגזור עונש מוות בשל רצח בנסיבות של טרור.

גם בהקשר של ניסיונות להגביר את מפלס הדת במשפט הישראלי, קודם "חוק יסודות המשפט", אלא שהגרסה שאושרה לקריאה שנייה ושלישית, בסופו של דבר, ספק אם משנה משהו במשפט הקיים, ולמעשה מדובר בתיקון סרק.

לסיום, אין לשכוח את "ספינת הדגל" של החקיקה האנטי דמוקרטית בעת הזו, "הצעת חוק: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי". הכנסת דנה באינטנסיביות, לאורך דיונים רבים בוועדה מיוחדת, בהצעת החוק. הגרסה שאושרה לבסוף לקריאה ראשונה, תמוהה למדיי: משום מה, בכדי "לפרק" את אחד המוקשים העיקריים בחוק – פסקת "העליונות" שלו על כל דבר חקיקה אחר, בתור "פשרה" הוצא ממנו הסעיף שקובע כי ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח ערכי מגילת העצמאות. מסתבר שגם משפט כזה נחשב כבר לליברלי מדי עבור אלמנטים בקואליציה הנוכחית, שדרשו להסירו מהחוק. לא זו בלבד שהוא לא כולל את יסוד השוויון המתבקש, אפילו אזכור שישראל היא דמוקרטיה, או של מגילת העצמאות (בשנת ה-70 למדינה!) הוא יותר מדי לבקש מחוק שאמור להיות תעודת הזהות של המדינה.

יש להמשיך ולהתנגד לניסיון שיטתי זה לפגוע באופי הדמוקרטי של המדינה, ולמעשה, לבצע בה רצח אופי.

פורסם לראשונה בהארץ.