נתניהו, העבר את החקירה לשב"כ

לאחר חשיפתו של המפכ"ל אלשיך בתוכנית "עובדה", לפיה חוקרים פרטיים אספו מידע על חוקרים בכירים העוסקים בחקירות ראש הממשלה, כתב ראש הממשלה כי "הרמיזות של המפכ״ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה". ואכן נדרשת תגובה כזו: יש להעביר את החקירה באופן מידי לטיפול שירות הבטחון הכללי, למען האינטרס הציבורי ושמירה על האינטרסים הלאומיים

לפני מספר שבועות פרסם גידי וייץ בעיתון הארץ ידיעה לפיה מזכירות הישוב בו מתגוררת ליאת בן ארי, הפרקליטה המלווה את חקירות נתניהו, דיווחה לה כי מספר אנשים בלתי מזוהים הגיעו ליישוב ושאלו שאלות לגביה. על פי הידיעה, בעקבות תקרית זו נסרק ביתה של הפרקליטה על ידי אנשי הביטחון של משרד המשפטים מחשש לציתות. משרד המשפטים לא אישר את הידיעה ולא ברור אם נפתחה חקירה בגין ידיעה זו. לא חלפו אלא מספר שבועות, ובתכנית "עובדה" ששודרה השבוע מסר המפכ"ל, רוני אלשיך, כי חוקרים פרטיים אספו מידע על חוקרים בכירים העוסקים בחקירות ראש הממשלה. לדברי המפכ"ל הוא ביכר שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין מידע זה, מחשש לזיהום החקירה העיקרית.  

דומה כי הטעם שנתן המפכ"ל לאי פתיחה בחקירה אינו מנומק דיו. חשדות חמורים כאלה, אינם יכולים להישאר בלא בירור. פרטי מידע שעניינם חשש להטלת מורא על אנשי אכיפת החוק העוסקים בתיקים הרגישים ביותר אינם מסוג הנושאים שאפשר להניחם בלא לבדוק אותם בדיקה יסודית ונמרצת. לא מדובר על עבירה אזוטרית, אלא על איום ממשי וחמור על לב ליבו של המשטר הדמוקרטי, שכן השוויון בפני החוק והיכולת לממשו תלויים לחלוטין בעצמאות החקירה והתביעה, שאחרת קצרה הדרך לשלטון של מאפיה. כך גם לגבי ניסיונות לקבל מידע על החקירה, על ידי ציתות, חדירה למחשבים, גיוס "חפרפרות" או כל טכניקה אחרת המכוונת לשיבוש החקירה או להשפעה פסולה על נמרצות החקירה או על שיקול דעת העוסקים בה.

אבל חקירה שכזו אינה צריכה להתקיים בהכרח במשטרה. כאשר מדובר בחשדות לשיבוש חקירה כה מרכזית ומהותית "במימון גורמים בעלי כוח והשפעה", כדברי המפכ"ל, נכון יהיה להסמיך את היועץ המשפטי לממשלה להטיל חקירה כזו על השב"כ שלו את המיומנות, הכלים והיכולת לחקור מקרים שכאלו.

חוק שירות הביטחון הכללי קובע כי חוץ מביטחון המדינה חלק מייעודו של השב"כ הוא "..שמירת ... סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". בנוסף נקבע כי ועדת השרים המיוחדת לענייני השב"כ, בראשה עומד ראש הממשלה, רשאית להטיל על השירות תפקידים נוספים אם הם בגדר "..אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה..", וזאת באישור ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון. דומה כי האינטרס לחקור בצורה יעילה ונמרצת את החשד להשפעה פסולה על חוקרים ותובעים בתיקי ראש הממשלה, תוך שימוש בכלים הרחבים שהופקדו בידי השב"כ, הוא אינטרס ממלכתי חיוני לשמירה על סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו, בדרגה שאין למעלה ממנה.

פתיחת חקירת שב"כ בנושא איום על עובדי ציבור בכירים, אינה דבר של מה בכך והיא בגדר מוצא אחרון, שיש לשמור למקרים חריגים בלבד ולא כדרך שגרה. לכן, יש לדרוש במקרה זה אישור של היועץ המשפטי לממשלה שיפעל לפי שיקול דעתו, ובהתאם לחומרת החשדות ולרגישות התיקים בהם מדובר וכך נכון שייקבע במפורש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב בעמוד הפייסבוק שלו, כי "הרמיזות של המפכ״ל הן כל כך חמורות, שנדרשת מיד חקירה אובייקטיבית ומהירה". ואכן, בחשדות חמורים שכאלו, עליו ועל השר לביטחון הפנים להביא לאישור ועדת השרים ללא דיחוי את הצעת ההחלטה, להפקיד בידיו של היועץ המשפטי לממשלה את הסמכות להעביר את הסוגיה לחקירת שב"כ. זאת משום שכאשר מדובר בחשדות אותם משמיע מפכ"ל המשטרה, בתיקי החקירה המתנהלים כנגד בעל השררה הרם ביותר, יש אינטרס ציבורי חיוני להטלה מידית של הבדיקה על גורם חקירה מוסמך ובעל יכולות חקירה וכלים טכנולוגיים ייחודיים כמו שירות הביטחון הכללי, והכל לשם בירור יסודי ומהיר של חשדות אלה.

כל אלו יש לעשות, במקביל ובלא קשר להשלמת החקירה כנגד ראש הממשלה. עצם החשדות לאיום על בכירי שומרי החוק הוא פגיעה ממשית בסדרי המשטר והממשל המצדיק נקיטת צעדים מיוחדים.

פורסם לראשונה בהארץ.