אין לו אלוהים

בדיקתו ה"הלכתית" של אריה דרעי, האם ניתן לאלץ את חבר הכנסת יהודה גליק להצבעה על חוק המרכולים - שעות ספורות לאחר ששכל את אשתו, היא שפל חדש בפרקטיקות של שר הפנים המכהן. דרעי טען שזה למען מניעת חילול שבת, אך חוק המרכולים שלשמו המטרה מקדשת את כל האמצעים לא קשור בכלום לשמירת שבת. לעתים, כשפוליטיקאים דתיים פועלים 'לשם שמים' אין להם אלוהים

אריה מכלוף דרעי בדק אם 'הלכתית' וכדי 'למנוע חילול שבת' אפשר להביא את ח"כ יהודה גליק להצבעה בכנסת על 'חוק המרכולים', שלוש שעות אחרי שנפרד מאשתו לעולמים. אלוהים שבשמיים שפשף את עיניו בתדהמה. אם אלו הנציגים שלי בארץ, עדיף להיות דתל"ש, הוא אמר לעצמו. גם המאמינים האחרונים של דרעי מבינים, האיש איבד את אלוהים. אבל מה לנו להלין על דרעי. הוא רק הדוגמה לפוליטיקה דתית במירעה. שימוש ציני בשם האל כדי להשיג הישגים פוליטיים קטנים.

קודם כל בואו נדבר על הבדיקה 'ההלכתית'. ההלכה אכן אוסרת על האבל לצאת את ביתו ולעבוד. היא מאפשרת לו בכך את הדבר האנושי הבסיסי שלו הוא זקוק. ניתוק מן העולם שבחוץ ושהיה באבלו. לכן מי שעולה בדעתו להוציא את האבל, ודאי בנסיבות כאלו, מביתו, לא לוקה בעניין דתי. הוא איבד את הרגש האנושי הבסיסי.

רגע, אבל זה היה לשם שמים, לשם 'מניעת חילול שבת'. זהו שלא. חוק המרכולים שלשמו המטרה מקדשת את כל האמצעים לא קשור בכלום לשמירת שבת. בישראל עובדים היום כ-400 אלף יהודים בשבת. רבים מהם עובדים בניגוד לחוק. זה המצב כי האכיפה, ברמה הארצית והמקומית, זניחה. את חוק שעות עבודה ומנוחה אמור לאכוף המשרד האחראי לחוק. לא מזמן מי שנשא באחריות הזו כשר הכלכלה היה לא אחר מאשר שר השבת שלנו, אריה מכלוף דרעי. למרות זאת, גם בתקופתו ותחת אחריותו המדיניות לא השתנתה. גם הוא נקט מדיניות של כמעט 0 אכיפה. הדבר האחרון שחוק המרכולים יעשה הוא יותר שמירת שבת. רוב הסיכויים שהוא רק יגביר את חילולה במרחב הציבורי. דרעי לא רוצה יותר שבת. הוא רוצה הישג פוליטי מול בוחריו.

מסתבר שמימי הנביאים ועד היום הזה ממש, לעתים, כשפוליטיקאים דתיים פועלים 'לשם שמים' אין להם אלוהים. בשם הישגים שמוצגים כפוליטיקה שמימית, הם שוכחים את האדם. בשם האל, הם שוכחים את האנושיות הבסיסית, הפשוטה. עיון היסטורי קצר בדברי ימי העולם והמדינה מראה עד כמה העירוב בין פוליטיקה לדת מביא להשחתה. בהרבה מקרים כאשר הדת הופכת להיות פוליטית וממוסדת, היא משחיתה את רבניה ושליחיה, ואת הדת עצמה. ברמה העקרונית איני בעד הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה. אבל כשאני רואה איך שימוש שווא בשם האל ומצוותיו, מביאים לאבדן האנושיות הפשוטה, אני מהרהר בזה מחדש.