הקופסה השחורה: מיהם החרדים?

הרב שטיינמן זצ"ל, שהובא לקבורה החודש בגיל 104, הנהיג קהילה מהצעירות בעולם: מחצית החרדים נולדו במאה העשרים ואחת. היחס כלפיהם הוא סטריאוטיפי, וסטריאוטיפים – חיוביים או שליליים - הם מכשלה לפיתוח שותפות בין החרדים לבין שאר הישראלים. לפיכך יש חשיבות גדולה לחשיפת העובדות על החרדים, כפי שנעשה בשנתון החברה החרדית בישראל 2017

כל אזרח שמיני בישראל הוא חרדי. שיעור הפריון של החרדיות – שהוא פי שלושה מזה של החילוניות – יצר קהילת ענק של מיליון איש, שעתידה לפניה: מחצית החרדים הם צעירים שנולדו במאה העשרים ואחת. הרב שטיינמן זצ"ל, שהובא לקבורה החודש בגיל 104, הנהיג קהילה מהצעירות בעולם.

והנה, למרות גודלה וחשיבותה של הקהילה, החרדים הם הסוד הסוציולוגי השמור ביותר במדינת ישראל. גטואיזציה עצמית מכאן וחוסר עניין משם, מיקמו את החרדים בתוככי קופסה שחורה, בלתי מפוענחת עבור הרוב הישראלי. היחס כלפיהם הוא סטריאוטיפי, שבולטות בו שתי מגמות סותרות. מצד אחד, היבדלותם והמאבקים שהם מנהלים דוגמת "חוק המרכולים" שיידון השבוע, מעצבים את התודעה הציבורית כלפיהם כאל נצלנים, קיצוניים וחשוכים. הם ה"אחר" שרבים עורכים לו דמוניזציה. ומצד שני, יש הרואים בחרדים את היהודים האותנטיים, שבלעדיהם אין לנו קיום. אריאל שרון, חילוני למהדרין, התמיד באמירה ש"אם לא יהיו לנו ישיבות, לא יהיה עם ישראל".

סטריאוטיפים – חיוביים או שליליים - הם מכשלה לפיתוח שותפות עניינית ונינוחה בין החרדים לבין שאר הישראלים. לפיכך יש חשיבות גדולה לחשיפת העובדות על החרדים, כפי שנעשה בשנתון החברה החרדית בישראל 2017, שפורסם השבוע על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים למחקרי מדיניות.

בשונה מבעבר, החרדים יוצאים לעבודה בהמוניהם. אם בשנת 2002 רק שליש מהגברים ומחצית הנשים יצאו לעבודה, היום, רוב החרדים עובדים - מחצית מהגברים ושני שלישים מהנשים. כעולה מכך: שיעור העוני במגזר ירד משמעותית מ – 58% בשנת 2005 ל – 45% כיום. אם הממשלה תפעל בחכמה – תגביל את התמיכה באברכים ותגדיל את התמריצים לעובדים החרדים ולמעסיקיהם – שיעור התעסוקה ימשיך לצמוח. זהו הכרח קיומי למשק.

החרדים פונים בהמוניהם להשכלה הגבוהה. מספרם במערכת גדל פי עשרה בעשור האחרון, והוא עומד על כ –11,000, מתוכם כ – 1,500 הלומדים לתארים מתקדמים. בג"ץ דן בכשרותה החוקתית של ההפרדה המגדרית והמגזרית בקמפוסים וטרם אמר את דברו. עליו לאזן בין החשש מפני הפלייה לרעה של נשים ובין החשש מפני הרחקת החרדים מההשכלה הגבוהה. עמדה טהרנית לכל צד עלולה לגבות מחיר כבד מכולנו.

החרדים והצבא – סיפור קשה. ובכל זאת, חרף ביטול חוק השוויון בנטל, כשליש מהגברים בוגרי מערכת החינוך החרדית מתגייסים לצה"ל או לשירות האזרחי. לא מספיק, והדרך עוד ארוכה, אך גם כאן ניכרת מגמת השתלבות. על המדינה, שאמורה לחוקק חוק גיוס חדש בשנה הקרובה, לאזן במתינות: אסור להסכים לפטור המוני, ללא אבחנה, ואסור לכפות גיוס בכלים עונשיים. ניתן לעודד את הצטרפותם לצבא העם באמצעות תמריצים מגוונים שיפעילו מנופים כלכליים רבי-עצמה.

השימוש באינטרנט בקרב החרדים עלה מ – 28% ל – 43% תוך שבע שנים. כל המידע שבעולם נגיש לכמעט מחצית החרדים. זוהי חתירה עמוקה מתחת לחומות המבדילות בין החרדים לשאר העולם. עמק הסיליקון מצליח לחדור לבני ברק, ולכך השפעות עצומות ולא מדידות.

השינויים שאובחנו בעשור וחצי האחרונים משפיעים גם על הדמוגרפיה: החרדים מתחתנים בגיל מבוגר יותר מבעבר (מספר החרדים שמתחתנים לפני גיל 24 ירד מ – 61% ל"רק" 44%); ממוצע הילדים לאשה ירד ב-0.6 ילד (מ – 7.5 ל – 6.9) וקצב הגידול של החינוך החרדי הואט ברבע תוך ארבע שנים בלבד.

המספרים מבטאים שינויים משמעותיים, בהתחשב בטווח הזמן הקצר, ומשרטטים בבירור תחילת מהלך מהותי של "נורמליזציה" בחברה החרדית. האם יואט או יואץ? ההחלטה היא בראש ובראשונה של החרדים. איש לא יוכל להחליט ולא ראוי שיחליט עבורם. ואולם, מדיניות נבונה ומאוזנת – בחקיקה, בתקצוב ובהכרעות שיפוטיות – היא צורך השעה.