בלוף המרכולים הגדול של דרעי

חוק המרכולים של דרעי הוא בלוף. במצב בו מאות אלפי יהודים עובדים בשבת, חלק ניכר מהם באופן לא חוקי, גם אם החוק הזה יעבור הוא לא ישנה כלום. הוא יהיה עוד חוק שגם אותו לא יאכפו, והמסחר והפעילות הכלכלית בשבת ימשיכו לפרוח. אם דרעי וחברי הכנסת החרדים היו רוצים לשנות את המצב באמת, הם היו יושבים סופסוף עם שאר חברי הקואליציה, וגם חברים מן האופוזיציה, ומגיעים לפשרה היסטורית שיש לה תוקף מוסרי והכרה רחבה בעם והייתה מסדירה את אופיה של השבת במדינת ישראל. כפייה כוחנית של עוד חוק חסר תוחלת תשיג בדיוק את ההפך.

הסטטוס-קוו בנושא השבת נשמר שנים ארוכות, למרות שחוקי השבת היו, ועדיין חסרים מאוד. אבל בשנים האחרונות חל גידול מתמשך בהיקף הפעילות המסחרית בשבת. יותר מרכולים, קניונים וחנויות פועלים מחוץ לערים ולאחרונה גם במרכזי הערים. פעילות זו מצטרפת לעוד ענפים שפועלים בשבת באופן מסורתי. התוצאה היא שעבור עובדים יהודים רבים, כ-400,000 (!) בישראל השבת אינה יום מנוחה.

מקובל היה לחשוב כי העובדים בשבת משתייכים למעמד הנמוך ולעובדים המוחלשים, אבל נתונים חדשים שאספנו במכון הישראלי לדמוקרטיה, חושפים את העובדה שעבודה בשבת היא תופעה חוצת מגזרים ורמות סוציו-אקונומיות. מן הנתונים אפשר ללמוד שרוב העובדים בשבת הם עובדים מאוגדים ושרוב משמעותי מהם (51%) מרוויחים יותר מהשכר הממוצע במשק.

חלק מן העובדים בשבת עושים זאת על פי חוק, אבל חלק ניכר מהיהודים שעובדים בשבת, עושים זאת בניגוד לחוק. הגם שאין נתונים מדויקים באשר למספר העובדים שלא כחוק, מאחר והפעילות המסחרית ופעילות הפנאי, כגון מרכולים, קניונים, בתי קולנוע, מוזיאונים, ותיאטרות, נעשית על פי היתר כללי והיקפה משמעותי (כ-25-30% מהמסחר בישראל מתקיים בשבת, רוב מוחלט של פעילות הפנאי פועל בשבת), המועסקים היהודים בה עובדים שלא כחוק ומספרם עצום.

למה זה כך? הבעיה היא גם בחוקים החסרים אבל בעיקר באכיפה. הן ברמה הארצית, והן ברמה המקומית, אכיפת חוקי השבת מגוחכת. ב-2016 למשל הוטלו על ידי משרד העבודה והרווחה רק 11 קנסות על עבודה שלא כחוק בשבת. גם ברמה המקומית האכיפה לא משמעותית יותר, ורוב הרשויות פשוט לא רוצות לאכוף את חוקי העזר שלהן בנושא השבת. אפילו דרעי, אביר השבת הנוכחי, לא נקף אצבע להגביר את האכיפה כאשר הייתה בידו הסמכות לכך כשר הכלכלה. כך, גם אם יעבור חוק המרכולים- רשויות שיחליטו לא לנקוט בפעולות אכיפה, יאפשרו למצב להישאר כפי שהוא כיום.

לכן, הקרב הנוכחי על 'חוק המרכולים' הוא פיקציה פוליטית- הוא לא משקף דאגה לשבת אלא אינטרסים פוליטיים פנימיים צרים של חברי הכנסת יוזמי החוק.

הנתונים הללו מוכיחים שוב את הצורך בדיון רציני ומהותי על הסדרה כוללת של סוגית מנוחת השבת בישראל. המאבקים הפוליטיים סביב הנושא, והחקיקה הספוראדית כמו זו שמקודמת עתה, לא יועילו לכך. רק שיח פוליטי-חברתי רציני יכול להביא למציאת האיזון הנכון בין הערכים התרבותיים והדתיים שמייצגת השבת, ושמירתה במרחב הציבורי, והצורך לתת לאזרחים הרוצים בכך לבלות את יום השבת שלהם בדרך בה הם בוחרים.

פורסם לראשונה ב-Ynet.