"אחרי מות" הרב שטיינמן – סתיו חרדי בפתח?

לכתו של הרב שטיינמן מעלה תהייה לאן מועדות עתה פניה של ההנהגה החרדית בכלל והליטאית בפרט. הרב אדלשטיין צפוי להמשיך להוביל קו מתון ושמרני ממש בדומה לקודמו. התוצאה של הפיצול, היעדר הנהגה סוחפת ומותו של הרב שטיינמן הנה הנהגה ליטאית חלשה יותר, שלא מצליחה להשליט את מרותה על מאות אלפי בני הציבור הליטאי באופן אחיד

הסיקור התקשורתי חסר התקדים של פטירת הרב שטיינמן והלוויתו, לאחר שהלך לעולמו בגיל 104, העידו על העניין הרב שמגלה החברה הישראלית בחברה החרדית בשנים האחרונות. לציבור הכללי, לא היה הרב שטיינמן מוכר, אך השלכות הכרעותיו ואופי הנהגתו השפיעו רבות על כלל הישראלים. האם היה הרב שטיינמן, רב מתון שהכיר בצרכים המשתנים של החברה החרדית בהשכלה כללית ובתעסוקה? התשובה לכך היא שלילית. עם זאת, אופי ההנהגה בה נקט היה של הגעה להסכמות והימנעות ממחלוקת, ולפיכך גם יוזמות שיצרו בפועל שינויים במגזר החרדי לא זכו להתנגדות נחרצת שלו. כך היה למשל בשיתוף הפעולה שהוביל עם ועדת טל בנושא גיוס חרדים, בתמיכה השקטה שלו בנח"ל החרדי ובהוראתו לתלמידיו להמשיך להתייצב בלשכות הגיוס גם לאחר אישורו של חוק הגיוס בשנת 2013 אליו הוא התנגד בתוקף. במידה מסוימת, הנהגתו המתונה הביאה לפיצול של פלג קטן (הפלג הירושלמי) שמבליט את חוסר נכונותו לשתף פעולה עם המדינה.

אין לטעות- הרב שטיינמן ראה בלימוד תורה ארוך שנים בישיבות ובכוללים ובבידול מוחלט מן החברה החילונית כמודל מתאים לכלל הציבור החרדי. הוא מימש עקרונות אלו באורחות חייו הצנועים ובהתנהגותו המופתית כאיש חינוך ומוסר ובהנהגתו הציבורית. אך בה במידה הוא לא ראה במדינה אויב וגם ידע להנחות אנשים ברמת הפרט לפנות ללימודים גבוהים ולתעסוקה ואף לא להתנגד במלוא העצמה ליוזמות ציבוריות שונות בתחום באופן ששידר מסר לקהל רחב יותר. אם לסכם זאת - ניכר שהמחלוקת בינו לבין גורמים קיצוניים יותר, דוגמת הרב אוירבך, נגעה בעיקר לדרך בה יש לבצר את הבידול החרדי.  

לכתו של הרב שטיינמן מעלה תהייה לאן מועדות עתה פניה של ההנהגה החרדית בכלל והליטאית בפרט. נדמה שהמודל שהתבסס מאז פטירת הרב שך לפיו מנהיג המגזר הליטאי הנו זקן מופלג שגילו עולה על 90, כפי שהיו הרב אלישיב והרב שטיינמן בעת שהפכו ל"גדולי הדור", יימשך גם עם לכתו של הרב שטיינמן,  נסיונות מאחורי הקלעים להצעיר את ההנהגה בשנות דור נחלו כישלון. הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז', שכבר החל להנהיג את הזרם הליטאי, יחגוג בקרוב את יום הולדתו ה-95. הרב אדלשטיין, צפוי להמשיך להוביל קו מתון ושמרני ממש בדומה לקודמו. לצידו יכהן במעמד מיוחד הרב חיים קנייבסקי בן ה-90, שיש לו מעמד-על כצדיק וכמעניק ברכות אך העיסוק בהכרעות פוליטיות הנו ממנו והלאה. מכנה משותף נוסף לגדול הדור החדש, הרב אדלשטיין, ולאלו שקדמו לו, הרב אלישיב והרב שטיינמן, הוא העובדה שהם לא היו מנהיגים טבעיים ונסיבות שונות הביאו אותם לתפקיד החשוב. כל זאת בניגוד לרב שך שקדם להם, שנולד להנהגה והצליח לאחוז בה ביד רמה.

התוצאה של הפיצול, היעדר הנהגה סוחפת ומותו של הרב שטיינמן הנה הנהגה ליטאית חלשה יותר, שלא מצליחה להשליט את מרותה על מאות אלפי בני הציבור הליטאי באופן אחיד. עם היחלשות זו, אנו עדים במקביל לעליית כוחם של גורמים נוספים: עסקנים ובני הבית המקיפים את גדולי הדור כמו גם פוליטיקאים ואנשי תקשורת מובילים במגזר החרדי שהשפעתם על דעת הקהל דרמטית בימים אלו. עדות להשפעות אלו, ראינו בביטול ההסכמה למתווה הכותל שהובלה מעסקנים ומהתקשורת החרדית ובלחץ שנוצר בקואליציה בעקבות עבודות הרכבת בשבת.

בשנים האחרונות ראינו מגמה של שילוב הולך וגובר של החרדים בחברה הישראלית - מעל ל-50% מהגברים החרדים משולבים במעגל התעסוקה, היקף הלומדים החרדים באקדמיה עלה פי 10 בתוך קצת יותר מעשור ומנתונים שאספנו במכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה שחלק גדול מהחרדים מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה ואופטימיים לגבי עתיד המדינה.

החברה החרדית מטבעה אינה חברה של מהפכות אלא חברה של תהליכים. היא אינה חברה מתפרקת כפי שניסו להציגה, אלא חברה שמשתנה באטיות כמו כל חברה מסורתית. אין לצפות שעם מותו של הרב שטיינמן, יובלו מהלכים דרמטיים של שינוי בחברה החרדית לכיוון של השתלבות בצבא, באקדמיה ובתעסוקה, בוודאי שלא בהסכמה רשמית. אולם דווקא חולשתה של ההנהגה עשויה לגרום לתהליכים שחווינו בשנים האחרונות להתרחש בקצב מהיר יותר ובקרב חלקים גם במגזר הליטאי, ליחסי גומלין משמעותיים יותר עם כלל החברה הישראלית.

פורסם לראשונה ב"שבתון".