המאבק על זכותנו לבית לאומי לא תם

בשבועות האחרונים הגיע לשיא הקמפיין של הפלסטינים, הנהגת ערביי ישראל ותומכיהם הקורא לבריטניה להתנצל על הצהרת בלפור ולפצות את הפלסטינים על הנזקים שהיא גרמה להם. בשלילת הצהרת בלפור, חושפים הפלסטינים את תכלית המאבק הלאומי שלהם, הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה.

במלאת מאה שנה להצהרת בלפור שעליה נבנתה הלגיטימציה הפוליטית והמשפטית הבינלאומית להקמת מדינת ישראל, מסתבר שבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל עדיין לא מובן מאליו. בשבועות האחרונים הגיע לשיא הקמפיין של הפלסטינים, הנהגת ערביי ישראל, ותומכיהם בישראל ובעולם, הקורא לבריטניה להתנצל על הצהרת בלפור ולפצות את הפלסטינים על הנזקים שהיא גרמה להם. בשלילת הצהרת בלפור, חושפים הפלסטינים, אלו שמחוץ לקו הירוק ואלו שבתוכו, את תכלית המאבק הלאומי שלהם, הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. אכן, במאה השנים שחלפו הבית הלאומי היהודי התבסס בארץ ישראל, אבל הניסיונות לקעקע את יסודותיו לא פסקו ויש להיאבק בהם גם היום.

בערוב ימיו אמר הלורד בלפור, מדינאי בריטי עתיר זכויות ומעש, כי "מה שעלה בידיו לעשות למען היהודים הוא בעיניו המעשה שכדאי היה ביותר לעשותו בכל מפעל חייו". ואכן, הצהרתו הטביעה חותם דרמטי בתולדות העם היהודי ועל המזרח התיכון. הצהרתו הכירה בזכות לבית לאומי לעם היהודי לבדו והעניקה לערבים זכויות אזרחיות ודתיות בלבד. בשנת 1922 הפכה ההצהרה לחלק מכתב המנדט שניתן לבריטניה על ידי חבר הלאומים, המוסד הבינלאומי שמאוחר יותר הפך לאו"ם, וכך הייתה למסמך בינלאומי בעל תוקף משפטי מחייב. כתב המנדט לא רק אימץ את ההחלטה אלא אף יצק בה תוכן קונקרטי בשני ממדים, טריטוריאלי ומהותי. מבחינה טריטוריאלית, קבע המנדט שחזון זה יתממש בשטחי ארץ ישראל השלמה, מהים ועד הירדן (ובתחילה אף בעבר הירדן). מבחינה מהותית, יצר כתב המנדט מנגנונים שיאפשרו הקמת מדינה יהודית בשטחי ארץ ישראל, בהם הקמת שלטון יהודי יציג והענקת זכות להגירה לארץ, כלומר זכות השבות, ליהודים בעולם כולו.

המאבק הערבי המזוין נגד הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל החל מיד עם תום מלחמת העולם הראשונה, ונחל, יש לומר, הצלחה רבה. בגלל הטרור הערבי נגד יהודים בארץ ישראל והלחץ הדיפלומטי על בריטניה ועל מדינות נוספות, קיבל בסופו של דבר האו"ם את החלטת החלוקה. בהחלטה הייתה נסיגה מהכרה בזכותם של היהודים להקים בית לאומי בכל שטחי ארץ ישראל מהים ועד הירדן. מהשטח המקורי נקרעו חלקים משמעותיים בלב הארץ, לשם הקמת מדינה ערבית.

המאבק הפלסטיני המחודש בהצהרת בלפור פרץ לפני כשנה ומתעצם בימים אלו של ציון יובל מאה שנים להצהרה החל ב-2 לנובמבר. בהתבטאויות של בכירים פלסטינים ומנהיגים ערבים אזרחי ישראל במהלך השנה האחרונה בולטות שתי נקודות. הראשונה, קריאתם להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67, והשנייה, שלילת הלגיטימציה של הצהרת בלפור ותוצאותיה, כלומר שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. במסגרת הקמפיין מקיימים הפלסטינים הפגנות בבריטניה בארץ ובמדינות נוספות, פועלים להפצת המסר בעולם, ואף עובדים על הכנת כתב תביעה כנגד בריטניה "על פרסום הצהרת בלפור שהובילה לנכבה הפלסטינית" כדברי שר החוץ הפלסטיני.

בעוד התביעה הפלסטינית להקמת מדינה בשטחי יהודה ושומרון לגיטימית ומגובה בהסכמה בינלאומית רחבה, שלילת הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה יהודית פסולה ומזיקה. הצהרת בלפור לא מכוננת את זכותם של היהודים למדינה יהודית בארץ ישראל, אלא רק נותנת הכרה לזכות היסטורית טבעית זו. לצד זכותם של ערביי ישראל לשוויון אזרחי מלא וזכותם של הפלסטינים למימוש חזונם בשטחי יהודה ושומרון, צריכה להיות הכרה מלאה בזכותה של מדינת ישראל להיות המדינה היהודית שהיא. יותר משהקמפיין הפלסטיני לו שותפים כמה מתומכיהם בישראל ובעולם, מכרסם בלגיטימציה של מדינת ישראל להיות מדינה יהודית, הוא מזיק לפלסטינים.  היכולת לגייס תמיכה בזכויותיהם ובלגיטימציה שלהם לממש אותן בישראל ובקרב רבים בעולם תלויה באמון ובהבנה שההכרה בזכויות הלאומיות הדדית. הקמפיין הזה, המתקיף את זכותה של ישראל להיות מדינת לאום יהודית, מקטין עוד יותר את הסיכוי שלהם לממש את תביעותיהם.

פורסם לראשונה ב"הארץ"