נגד פוליטיזציה של שירות המדינה

במאמרו "בחזרה לאיזון הראוי" הביע ד"ר יצחק קליין את תמיכתו בהצעה להגביר את השפעת השרים על מינויים בכירים בשירות המדינה, באמצעות שינוי במתכונת הפעילות של ועדות האיתור למועמדים לתפקידים בכירים, ומינוי משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה כמשרות אמון. איני מטיל לרגע ספק בכוונותיו הטובות, אלא שהניתוח שהוא מציג שגוי מיסודו, והמלצותיו מסוכנות לשירות המדינה ולדמוקרטיה הישראלית.

במאמרו "בחזרה לאיזון הראוי", שהתפרסם בעיתון זה ב-29 בספטמבר, הביע ד"ר יצחק קליין את תמיכתו בהצעה שעלתה בפני הממשלה בישיבתה ביום ראשון השבוע: להגביר את השפעת השרים על מינויים בכירים בשירות המדינה, בשתי דרכים – שינוי במתכונת הפעילות של ועדות האיתור למועמדים לתפקידים בכירים, ומינוי משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה כמשרות אמון. הוא אף קרא לממשלה לאמץ צעדים מרחיקי לכת הרבה יותר להרחבת הפוליטיזציה של שירות המדינה. איני מטיל לרגע ספק בכוונותיו הטובות והכנות של הכותב, אשר סבור שהמלצותיו יקדמו את המשילות. אלא שהניתוח שהוא מציג שגוי מיסודו, והמלצותיו – מסוכנות לשירות המדינה, ובטווח הארוך גם לדמוקרטיה הישראלית.

מהמאמר עולה שלשרים ולממשלה אין כיום כל השפעה על מינויים בכירים בשירות המדינה, ואין להם אפשרות למנות "אדם לתפקיד בכיר כדי שיממש את מדיניות הנבחרים". ואולם המציאות שונה בתכלית – כבר היום יש לשרים ולממשלה השפעה ניכרת על מינויים בכירים בשירות המדינה בישראל. יותר מ-260 נושאי משרות בכירות, ובהן הבכירות ביותר, ממונים על ידי הממשלה והשרים. הכוונה, בין היתר, למשרות הבכירות ביותר שאותן בוחנת "ועדת טירקל", וכן למנכ"לים של משרדי הממשלה ולמשרות בכירות אחרות כגון נציב שירות המדינה, מזכיר הממשלה והחשב הכללי במשרד האוצר. מעבר לכך, למעלה מ-100 משרות בכירות מתמנות באמצעות ועדת איתור – שיטה שאף היא מעניקה למנכ"ל המשרד ולשר השפעה על המינוי. כך מתמנים, למשל, מנהל רשות המיסים, הממונה על ההגבלים העסקיים, האפוטרופוס הכללי, היועץ המשפטי לממשלה (והמשנים שלו) ופרקליט המדינה. בנוסף למשרות הבכירות האלה, שרים ומנכ"לים של משרדי ממשלה ממנים משרות אמון בכירות לא מעטות בלשכותיהם, אשר מתפקידם לסייע להם לממש את מדיניותם – למשל יועץ, עוזר, מנהל לשכה וראש מטה.

בניגוד לטענה שהגברת ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים בשירות המדינה תגביר את המשילות, מחקרים השוואתיים אמפיריים שבדקו את הסוגיה (למשל מחקר של פרופ' מומי דהן שהתפרסם בשנת 2016 במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה) מצאו שהאפקטיביות של הממשלה משתפרת ככל שהמינויים בשירות הציבורי מבוססים יותר על כישורים מקצועיים, ולא על מניעים אחרים כגון קרבה אישית, עמדות פוליטיות וקשרים. לכן, אם רוצים לשפר את האפקטיביות של שירות המדינה בישראל – יש דווקא להגדיל את היקף המינויים המתבצעים באמצעות מכרז פומבי ותחרותי, ולא את היקף משרות האמון. אפילו אם נסכים עם הטענה שכדי לממש את מדיניותם, השרים והממשלה בישראל צריכים למנות חלק מהפקידות הבכירה בשירות המדינה – הרי שכאמור, כבר כיום הם עושים זאת. לכן, אין כל יסוד להניח שהרחבת הפוליטיזציה בשירות המדינה תסייע לשיפור המשילות – אלא להפך.

למסקנה זו שותפים לא רק אקדמאים ומשפטנים, אלא גם אנשי מקצוע – ובכלל זה יוזמי ומובילי הרפורמה בשירות המדינה. רפורמה זו הושקה ב-2013 במטרה לשפר את מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, והיא מסתמכת על עבודה מקיפה של ועדה מקצועית שבראשה עמדו נציב שירות המדינה היוצא, עו"ד משה דיין, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, הראל לוקר, שהיה איש אמונו של ראש הממשלה נתניהו. הרפורמה הציעה לקדם צעדים מגוונים, ובהם שיפור בהליכי הכשרת העובדים, בניית "עמוד שדרה ניהולי", הנהגת הסדרים לקציבת כהונות ומסלולי רוטציה ועוד. ואולם בשום שלב ומקום לא צוין שהרפורמה תוביל להרחבת הפוליטיזציה של שירות המדינה. להיפך – בדוח הוועדה שגיבשה את הרפורמה הודגש הצורך לשמור על המקצועיות והעצמאות של שירות המדינה. ועדת הכנסת המיוחדת שמונתה כדי לבדוק את יישום הרפורמה, ובראשה עמד ח"כ רועי פולקמן מכולנו, אף המליצה ביולי 2016 כי "יש להימנע מהרחבת משרות האמון בדרג המקצועי הבכיר בשירות המדינה". במילים אחרות – ההצעה שהובאה לדיון בממשלה ביום ראשון האחרון, סותרת את הרפורמה בשירות המדינה, שהממשלה הקודמת אישרה ומחויבת לקדם.

אין ספק שיש לבצע רפורמות עמוקות בשירות המדינה כדי להגביר את המשילות – אך פוליטיזציה נוספת של שירות המדינה לא תעשה זאת. טוב יעשו חברי הממשלה אם במקום לנסות ולקדם צעדים ברוח זו, יפנו את תשומת לבם ומשאביהם לקידום אותם הצעדים אשר באמת ובתמים עשויים לשפר את תפקודו של שירות המדינה, כגון אלה שאומצו במסגרת הרפורמה בשירות המדינה.

פורסם לראשונה במקור ראשון.