גיוס חרדים לצה"ל: תמונת מצב

למרות העליה הקבועה באחוזי המתגייסים לצה"ל מהמגזר החרדי, צה"ל לא מצליח לעמוד ביעדי הגיוס. מחקר חדש מסביר את הקשר שבין המניעים הכלכליים שמעודדים חרדים להתגייס לבין קירוב הלבבות בין חרדים לחילוניים בזכות המגמה הזו.

למרות כל החרמות, הגידופים והגינויים, החודש צעד אל הבקו"ם עוד מחזור של הנח"ל החרדי, שהביקוש אליו הולך וגדל כמו מספר הגברים החרדים המתגייסים לצה"ל באופן כללי. כיום, עומד מספר המשרתים החרדים בסדיר ובקבע על כ-6,600 איש. חלקם מתגייסים ברווקותם, בעיקר למסלולי שירות קרביים שהותאמו לאורח החיים החרדי, בעוד שהנשואים מתגייסים בעיקר למסלולי שירות מקצועיים במסגרתם הם רוכשים מקצוע וניסיון תעסוקתי המסייעים להם להשתלב בהמשך בשוק העבודה הכללי.

במהלך דיוני הוועדה לשוויון בנטל בכנסת הקודמת, ניטש ויכוח בין יו"ר הוועדה דאז, ח"כ איילת שקד, לנציגי "יש עתיד" בנוגע לשאלת הסנקציות שיוטלו על החרדים אם לא יעמדו ביעדי הגיוס. במפלגת יש עתיד התעקשו על סנקציות פליליות: אם לא יעמדו החרדים ביעדי הגיוס, המדינה תעצור את כלל החרדים בגיל הגיוס (דבר שברור לכולם שאינו ריאלי). לפיכך ח"כ שקד ונציגים נוספים בוועדה המליצו על מתן סנקציות כלכליות. בינתיים, בוטל חוק הגיוס ונכון להיום אין כל סנקציה על מי שאינו מתגייס ברמה האישית או המוסדית (ישיבות או כוללים). למרות זאת, מחקר חדש שנערך על ידי במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא שאלפים מכל קצות החברה החרדית ממשיכים לבחור בשירות צבאי. זאת משתי סיבות עיקריות: מניעים תועלתניים אישיים הקשורים לצורך שלהם לרכוש ניסיון תעסוקתי איכותי במסגרת הכשרות צבאיות והשאיפה למיצוי עצמי ואידיאולוגי ולהעצמה אישית שלא מצאה את ביטויה בעולם הישיבות. כלומר, הסוגיה הכלכלית היא משמעותית אך אינה עומדת לבדה.

כך הפך השירות הצבאי ל'מנוע תעסוקתי' רב עוצמה עבור אוכלוסייה זו, אשר השכלתה התורנית איננה מאפשרת למרבית הגברים בה להשתלב בשוק העבודה שמחוץ לגבולות המגזר החרדי ללא מקצוע או השכלה כללית. קרוב ל-90% מבוגרי השירות הצבאי, הן במסלולי הלוחמים של נצח יהודה (הנח"ל החרדי) וחטיבת גבעתי, והן בוגרי מסלולי השירות העורפיים-מקצועיים במסגרת שח"ר (שירות חרדים) השתלבו לאחר השירות הצבאי בשוק העבודה. זאת ועוד, 80% מבוגרי השירות מועסקים במקומות עבודה מעורבים, דתיים לצד חילונים. גם תחושת הסולידריות של בוגרי השירות הצבאי במגזר החרדי עם החברה הכללית גדלה משמעותית ובעקבות השירות, 77% מהחרדים מרגישים חלק מהמדינה ואתגריה החברתיים. נראה שיכולתם לחיות יחדיו ברעות עם 'אחרים' שמחוץ לקהילות החרדיות, היא פועל יוצא של תהליך השירות שמייצר 'טוב משותף' עבור כלל החברה הישראלית ומאפשר לצעירים חרדים להיחשף, מבלי לאבד את זהותם, לעמדות ודעות מגוונות.

עם זאת, ועל אף ההצלחות הרבות בשילובם של גברים חרדים במסלולי השירות הייעודיים, קיימים עדיין אתגרים רבים בשלבי הגיוס השונים וכן בצעדים הנדרשים לצורך הכנתם המיטבית לחיים אזרחיים מלאים; יש לשפר ולהתאים את תהליך המיון והאבחון לתפקידים השונים בצבא ובכלל זה לייצר מסגרות הכנה קדם צבאיות ראויות וייעודיות למגזר זה; יש להרחיב את מגוון התפקידים המיועדים לחיילים חרדים ובעיקר לשפר את ההכנה הצבאית לשוק העבודה בשלב 'שנת המשימה' של החיילים הרווקים המשרתים בנח"ל החרדי ובמסגרות קרביות נוספות. שיפור תהליכים אלו יספק תועלות נוספות עבור צעירים חרדים נוספים המבקשים להשתלב בשירות צבאי, המיטיב עמם ומסייע בהגדלת 'השוויון בנטל'.

עם כל האפקטיביות של התמריצים הכלכליים, חשוב לרכז את מירב המאמצים והמשאבים על מנת להניע את גלגלי השינוי המתחולל בשנים האחרונות במגזר החרדי גם בהיבט הערכי. החברה החרדית מסירה בהדרגה ובזהירות את חומות ההתבדלות שאפיינו אותה עד לאחרונה. בטווח הארוך, המשך תמרוץ גיוסם של החרדים לצה"ל אינו צריך לבוא על חשבון שאר המשרתים. השאיפה צריכה להיות להמשיך ולעודד את גיוסם של צעירים חרדים לא רק על בסיס מניעים חומריים ותעסוקתיים, אלא להגביר מוטיבציות ערכיות ואידיאולוגיות לשירות צבאי במסגרת מודל שירות החובה. מוטיבציות שניצניהן כבר כאן.