חקיקה אנטי דמוקרטית במושב הקיץ

שם הצעת החוק

עיקרי הצעת החוק

עיקרי טיעוני הנגד

סטאטוס הצעת החוק

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן עדיפות למשרתים בהעדפה מתקנת), התשע"ו–2016

במתן עדיפות בקבלה לעבודה תינתן עדיפות למועמדים מקרב הקבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שסיימו שירות סדיר כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים.

בהצעה יש פתח להכשרה ולעידוד של אפלייה לרעה של אוכלוסיות שלא משרתות בצבא, כגון ערבים, חרדים ובעלי מוגבלויות, וזאת בניגוד למדיניות ארוכת שנים של המדינה של עידוד שילובן של אותן אוכלוסיות בשירות המדינה ובהשכלה גבוהה. אין הצדקה להפעיל את מנגנון ההעדפה המתקנת בעניינה של קבוצת המשרתים בצבא – הם לא סבלו מאפליה היסטורית, ואין להם ייצוג חסר בשירות הציבורי. לכן, כל תכליתה נגועה במסר שלילי כלפי אזרחי ישראל הערבים והחרדים ופתיחת פתח לאפלייתם בקבלה לעבודה וללימודים בגופים ציבוריים.

עלה לועדת שרים לא הוכרע

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

הצעת החוק מבקשת להעלות לרמה חוקתית גבוהה ומשוריינת את זהות המדינה כמדינה יהודית, מבלי לכלול בכך גם את זהותה הדמוקרטית, באותו מעמד

בחוק המוצע אין איזון בין היות המדינה מדינת הלאום של העם היהודי לבין היותה מדינה דמוקרטית. יש בה דחיקת היסוד הדמוקרטי מן המרכז אל שולי השוליים. לו תתקבל ההצעה, אופייה הדמוקרטיה של המדינה יינזק קשות. יוצא ממנה שיהודיות המדינה כרוכה בצמצום אופייה הדמוקרטי ובהפלייה לרעה וקיפוח של מי שאינם יהודים. בכך, הצעת החוק אינה מגינה על אופייה היהודי של ישראל ואף חושפת את מהותה היהודית לקשות שבביקורות. החוק עוסק בזהות המדינה ומתמקד באופייה היהודי, תוך גימוד אופייה הדמוקרטי והתעלמות מכל תוכן של אופייה הדמוקרטי. מעבר לכך, הצעת החוק משדרת הדרה וניכור כלפי אזרחי המדינה הערבים ואף תאפשר עיגון "חוקתי" להקמת יישובים קהילתיים ליהודים בלבד. יתר על כן, הצעת חוק זו תגרום לנזקים בלתי הפיכים בדמותה של המדינה כלפי חוץ.

עבר ועדת שרים, נמצא בדיון בועדה מיוחדת

הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (בוררות), התשע"ה–2017

הצעת החוק מבקש להעניק לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט בעניינים אזרחיים אם הצדדים הנוגעים בדבר הביעו לכך את הסכמתם בכתב.

נראה שהצעת החוק לא באה לפתור בעיה אמתית שכן גם כיום ניתן באמצעות מוסד הבוררות הפרטית לקיים דיונים משפטיים תחת מטריית הדין הדתי, ככל שישנה הסכמה אמיתית בין הצדדים. הוספת סמכויות לבית הדין יכולה לגרום עינוי דין ופגיעה במשפט צדק לאור העומס של בתי הדין בטיפול בנושא דיני המעמד האישי, שנמצא בסמכותו הבלעדית.

הצעת החוק יכולה לגרום למתדיינים להסכים להתדיין בבית דין רבני גם שלא מרצונם במקרים בהם יש פערי כוח ומעמדות בין הצדדים. חשש זה מתגבר כאשר מדובר באדם שהוא חלק מקהילה דתית. בנוסף, הסמכות הייחודית של בתי הדין הרבניים בתחום דיני המעמד האישי יכולה להרתיע אדם מפני סירוב לזימון בית הדין. בכך עולה החשש גם מכפייה דתית.

ההצעה פוגעת במעמד בתי המשפט האזרחיים בכך שהיא מתירה לבית המשפט 'להתיר' לתובע להגיש את תביעתו לערכאה אזרחית עניין המבוסס על האיסור ההלכתי של הגשת תביעה בפני ‏ערכאות ‏של ‏גויים. כמו כן, הערכאה הדתית אינה שוויונית כלפי נשים ומיעוטים אחרים.

עבר ועדת שרים, נמצא בדיון בועדת חוקה

שם הצעת החוק

עיקרי הצעת החוק

עיקרי טיעוני הנגד

סטאטוס הצעת החוק

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מוסד הפועל לטובת מדינת ישראל)

"מוסד ציבורי" שירצה ההכרה לצורכי מס בתרומות, אינו יכול לפעול נגד מדינת ישראל בעולם בפעולות כמו פרסום פרסומים המאשימים את מדינת ישראל בביצוע פשעי מלחמה וכן והשתתפות בקריאה לחרם על מדינת ישראל.

הצעה זו מבקשת לפגוע בחופש הביטוי וההתאגדות של ארגוני זכויות אדם בישראל, ככל שהם פועלים "נגד מדינת ישראל בעולם", בין השאר באמצעות קריאה לחרם או פרסום מידע המבסס טענה כאילו מדינת ישראל מבצעת פשעי מלחמה. במדינה דמוקרטית יש לאפשר חופש ביטוי גם לביטויים מקוממים כגון קריאה לחרם, וכן לאפשר חשיפת עוולות ופשעי מלחמה ככל שעולים חשדות בדבר התרחשותם. יתר על כן, ההצעה מבקשת לפגוע גם בתמיכה הכספית בעמותות שעיקר עיסוקן אינו באזרחי ישראל. כך למשל, עמותה העוסקת בזכויות אדם של מבקשי מקלט הנמצאים בישראל, או של עובדים זרים, תפגע בתקציבה בשל הצעה זו. החלשת ארגוני זכויות האדם בישראל עלולה תגרום נזק לתדמית ישראל בעולם ותקדם הליכים משפטיים נגדה בפורומים בין לאומיים.

עבר ועדת שרים, נמצא בדיון בועדת הכספים

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור על פעילות פוגענית), התשע"ז–2017

מוסד להשכלה גבוהה לא יאפשר לקיים בתחומו פעילות שיש בה אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור; (3) תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל; (4) ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל; (5) מעשה של השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל

ההצעה פוגעת פגיעה קשה בחופש הביטוי ובחופש המחאה הפוליטית במדינה. משמעותה היא סיכול ביקורת ומחאה פוליטית על מדיניות השלטון. היא תעניק לגורם פוליטי – שר החינוך – סמכות לשלול מגופים את האפשרות לפנות , דה-פקטו, מרצים בישראל

טרם נדון בועדת שרים

שם הצעת החוק

עיקרי הצעת החוק

עיקרי טיעוני הנגד

סטאטוס הצעת החוק

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – הגבלת זכות העמידה

לבית המשפט הגבוה לצדק לא תהיה סמכות להיזקק לעתירות כאשר המבקש לא הראה "עניין אישי" בעתירה.

הצעת החוק, שעלולה לפגוע בסמכותו הקריטית של בג"צ לשמור על שלטון החוק ולהגן על זכויות האדם במדינה כיוון שלבג"ץ לא תהיה סמכות להיזקק לעתירות כאשר המבקש לא הראה פגיעה ישירה או חשש ממשי לפגיעה ישירה באינטרס פרטי. ההצעה מבקשת לקבוע שהחלטות גופי השלטון יהיו חסינים לחלוטין מביקורת בג"צ ככל שלא יימצא עותר ספציפי הנפגע מהן, שיעתור לבג"צ. והרי ישנן החלטות רבות שאינן נוגעות לעותר מסויים אך עלולות ללקות באי חוקיות. למשל, החלטה של היועץ המשפטי לממשלה לסגור תיק בדבר חשדות לשחיתות .כמו כן, לא תמיד נפגעים אכן יעתרו, משיקולים שונים, לבג"צ ולכן נדרש עותר ציבורי לעשות זאת.

עלה לועדת שרים, טרם נדון

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – ביקורת שיפוטית על חקיקה)

שלילת יכולתו של בג"ץ לפסול חוקים שעומדים בסתירה לחוקי-היסוד.

ההצעה תפגע בסמכותו הקריטית של בג"צ לשמור על שלטון החוק ולהגן על זכויות האדם והמיעוט מפני כוחו של הרוב במצב בו המגן העיקרי על זכויות האדם בישראל הוא בית המשפט, באמצעות חוקי היסוד ובמרכזם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף, האפשרות להתעלם מפסיקת בג"צ עלולה לפגוע קשות באפשרות של שומרי הסף בישראל לבלום חקיקה פוגענית. אם כיום היועץ המשפטי לממשלה או היועץ המשפטי לכנסת יכולים להתריע כי חוק מסויים אינו חוקתי או סובל מקשיים חוקתיים, מרגע שההצעה תכנס לתוקף, היוזמים של כל חוק יוכלו לטעון כי אינם חייבים לשעות להפניית תשומת לבו של בג"צ לכך שמדובר בחוק לא חוקתי. בכך, ההגנה המעורערת ממילא על זכויות האדם בישראל, ובייחוד זכויות המיעוט, עלולה לספוג מכה קטלנית.

לא עבר בועדת שרים

שם הצעת החוק

עיקרי הצעת החוק

עיקרי טיעוני הנגד

סטאטוס הצעת החוק

הצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז–2017

אף האמור בכל הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה החלים על עובד, לא יושעה עובד בגוף ציבורי (להלן – עובד) בשל חקירה פלילית נגדו, בטרם הוגש כתב אישום, אלא לתקופה שאינה עולה על 45 ימים

להסדר המוצע תהיה בפועל תחולה רטרואקטיבית ופרסונאלית (נסיון, ככל הנראה, להיטיב עם בנו של שר הרווחה). ההצעה תפגע באמון הציבור בגופים הציבוריים ותפגע במאבק בשחיתות השלטונית.

לא נדון בועדת השרים

שם הצעת החוק

עיקרי הצעת החוק

עיקרי טיעוני הנגד

סטאטוס הצעת החוק

הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – רוב מיוחס)

שריון הסעיפים באשר לתחום ירושלים ואיסור על העברת סמכויות בה, וכן את הסעיף המשריין את חוק היסוד עצמו, ברוב של 80 חברי כנסת

הצעת החוק מבקשת לכבול ברוב גדול, של 80 חברי כנסת, את חופש הפעולה של כנסות עתידיות דבר שיקשה על הגעה להסדר מדיני כלשהו. החוק אינו משרת את התכלית של חיזוק מעמדה של ירושלים בציבור, אלא מציג חולשה וחוסר בטחון במעמדה בציבור. החוק עלול יעורר ביקורת בעולם ורק יעלה את "שאלת ירושלים" אל הדיון הבינלאומי.

עבר קריאה ראשונה, אבל בגרסא מרוככת: 61 ח"כים יוכלו לשנות או לבטל את החוק

הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) (ייצוג המדינה),

התשע"ז–2017

היועץ המשפטי לממשלה או נציגיו, מחויבים להציג בפני כל בית משפט, בית דין שהוקם על פי דין, ועדת ערר, בורר, מגשר, גוף שלפניו מתנהל הליך משמעתי על פי דין וכל רשות המפעילה סמכות שיפוטית, את עמדת הממשלה, ולא יעלו עמדה או טענה הסותרת במפורש או במשתמע את החלטות הממשלה או החלטת שר משרי הממשלה

דובר בנסיון לפגוע במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה "כשומר סף" המייצג כיום את האינטרס הציבורי ושלטון החוק ולהפכו בפועל לעורך דין מן השורה המייצג את הממשלה. ההצעה תפגע במובהק בעקרון של שלטון החוק.

לא עבר ועדת שרים

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשע"ז–2017

הצעת חוק זו נועדה להביא לשינוי בשיטת בחירתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כך שהיועץ המשפטי למשרד ייבחר על ידי השר המופקד על המשרד למשרת אמון

מדובר בנסיון לפגוע במעמד היועצים המשפטיים של המשרדים ולהפכם למי שאמונים פחות על שלטון החוק ויותר על ריצוי השר שממנה אותם. מובן שיהיה בכך לפגוע בשלטון החוק ופתח לשחיתות.

עבר ועדת שרים