חוק הלאום ושוויון

אופיה של המדינה לא אמור להיקבע על ידי רוב קואליציוני מקרי, שהיה משתנה לו היה מדובר בקואליציה אחרת. על חברי הכנסת מכל קצות הקשת הפוליטית להתאחד למען חוק לאום המבטיח שוויון.

תארו לעצמכם את התרחיש הבא: בבוקר יום שני, כד' ניסן תשע"ח, 9.4.2018, עשרה ימים לפני יום העצמאות ה-70 עושים נשיא המדינה, הרבנים הראשיים, נשיאת בית המשפט העליון וזוכי פרס ישראל לדורותיהם את דרכם אל משכן הכנסת. שגרירי ארצות הברית, בריטניה וצרפת הגיעו כבר, כשהם נושאים ברכה מיוחדת מראשי מדינותיהם. את יציע האורחים באולם המליאה ממלאים ותיקי דור תש"ח. התכונה והמתח מורגשים באוויר. על הפרק– אישור הצעת חוק הלאום והשוויון בקריאה שלישית. לראשונה בשבעים שנותיה, מדינת ישראל כותבת את הפרק הראשון בחוקתה שמאשרר את זהותה ואופיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.

האם לתרחיש סיום כזה מכוון התהליך שיתחיל הבוקר בישיבת הוועדה המיוחדת בכנסת לחקיקת חוק הלאום בהשתתפות ראש הממשלה? עד כה, לא ניכר שזוהי מטרתם של יוזמי החוק. למרבה הצער, נראה כי במנהיגות שלנו, יש המעדיפים לחטט בשאלות הזהות הלאומית ככלי פוליטי על מנת לזרוע פילוג בציבור ולגרוף קולות באמצעות העמקת השסעים וחומות החשדנות.

חוק הלאום בנוסח שיוצג היום בוועדה הוא חוק מסוכן. בהיבט המעשי, הוא מפר את האיזון השברירי שהתעצב מאז הקמת המדינה בין מרכיב הזהות היהודי והדמוקרטי של המדינה. אופיה של המדינה והלגיטימציה שלה בזירה הבינלאומית מבוססות על ההתעקשות המתמדת שלנו על עובדת היותנו מדינה יהודית שהיא דמוקרטית לחלוטין. כאשר מחוקקים חוק יסוד סמלי ומשמעותי שמדגיש את יהודתה של המדינה מתבקש שנאשרר לצד זאת את הדבקות שלנו בערך השוויון כדמוקרטיה אמיתית והיחידה במזרח התיכון. לגריעת מרכיב השוויון מהחוק עשויות להיות השלכות קשות- כיצד נוכל להישיר מבט לאחינו הדרוזים, שרק בשבוע שעבר שכלו שני שוטרים בני העדה בפיגוע מזעזע בהר הבית, בידיעה שיתכן שהם יופלו לרעה בבואם לרכוש דירה? האם ראוי שניתן יד ליצירת תשתית משפטית שתאפשר לטעון נגד זכותם של להט"בים להקים משפחה? האם לא היינו מתגאים בחוק שיעגן את זכותן של בנות ממוצא מזרחי ללמוד בכל בית ספר? החוק במתכונתו הנוכחית והפסולה יביא להתנגשויות בין קבוצות אוכלוסייה שונות בקרב הרוב הציוני וכמובן שרק יעמיק את המתחים בין יהודים ולא יהודים. הוא גם ישרת את הקיצונים בארץ ובעולם הסבורים שמדינת לאום יהודית היא בהכרח מדינה גזענית.

איננו מדינת הלאום הראשונה בעולם שמבטיחה שוויון מלא לאזרחיה ולמיעוטים החיים בקרבה ומאפשרת להם לקיים את תרבותם ומורשתם. מדינה שגאה בזהותה כלל איננה חוששת מכך. מייסדי המדינה הגיעו כדי להקים כאן מדינה יהודית ולמרות שמרביתם הגיעו ממדינות שאינן בעלות מסורת דמוקרטית מפוארת, הם השכילו להבין שחלק מהותי מהקמת מדינה יהודית הוא יצירת דמוקרטיה פורחת, ומכאן הנוסח של מגילת העצמאות המעורר השראה וחזון.

הליך חקיקה רציני, ראוי ומכיל שיתבסס על הסכמה רחבה עשוי להיות מתנה נפלאה של חברי הכנסת שלנו לשנת השבעים למדינה. זאת לעומת הליך בזק ציני שנועד בעיקר לצרכים פוליטיים שיהיה אות קלון שנישא איתנו ושבו היו מתביישים החתומים על מגילת העצמאות שהבטיחו מדינה שתשמור על "שוויון זכויות לכלל אזרחיה".

אופי המדינה לא אמור להיקבע על ידי רוב קואליציוני מקרי, ואשר היה משתנה לו היה מדובר בקואליציה אחרת. אופי המדינה הוא של כולנו. על חברי הכנסת מכל קצות הקשת הפוליטית להתאחד למען חוק לאום שמבטיח שוויון. גם במקורות, היה רעיון המדינה היהודית שלוב עם ערך זה: "משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה" (ויקרא, כ"ד).