מי רוצה להישאר בארץ? הרצון של קבוצות שונות בחברה לחיות בישראל
מנתוני מרכז גוטמן למחקר וסקרים
מי הם הישראלים שרוצים לחיות בארץ גם בעתיד? באילו קבוצות הרצון לחיות במדינה חלש? מי בטוח נשאר: מצביעי ש"ס או מצביעי מרצ? אלה השאלות הנדונות במאמר זה, המבוסס על סקר מדד הדמוקרטיה הישראלית 2007.
סקר מדד הדמוקרטיה 2007 עוסק ברובו בסוגיית הסולידריות החברתית בתוך החברה הישראלית, מתוך מודעות לקיום השסעים בין הקבוצות השונות.הסקר נערך בחודש פברואר 2007 במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל, היהודית והערבית. המדגם כלל 1,203 נבדקים, והם רואיינו בעברית, בערבית או ברוסית. אחת השאלות המרכזיות שנשאלה בסקר הייתה 'לטווח הרחוק, האם את/ה רוצה או לא רוצה לחיות בארץ?'.התשובות האפשריות היו: 'משוכנע שרוצה', 'רוצה אך לא משוכנע', 'יש לי ספקות' ו'משוכנע שאינני רוצה'.
אין צורך לפרט בעניין החשיבות של הסוגיה במציאות של מדינה קטנה כישראל, שבה ההגירה אל מחוץ למדינה עשויה בתוך פרק זמן קצר לשנות לחלוטין את המאזן הסוציו-דמוגרפי. במדד הדמוקרטיה הישראלית 2007 נכתב בהרחבה על הנושא מתוך השוואה בין עמדות הציבור בתקופות שונות ובחינת הסיבות שלדעת הנשאלים ישראלים רוצים לעזוב את מדינתם.ראו א' אריאן, נ' אטמור וי' הדר, 2007. מדד הדמוקרטיה הישראלית 2007: לכידות בחברה שסועה, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה להלן אנסה לנתח את התשובות מתוך מתן דגש לגיל, לרמת הדתיות ולאוריינטציה הפוליטית. הניתוח הוא על פי תשובותיהם של יהודים בלבד.
הממצא החשוב ביותר לענייננו הוא הספֵק של הצעירים בגיל השירות הצבאי והלימודים האקדמיים ברצונם להישאר בארץ בעתיד. ב-2007 כמחצית מהצעירים הישראלים בגילים 18–31 אינם משוכנעים שהם רוצים לחיות במדינה בעתיד הרחוק. בגרף 1 להלן מופיעות תוצאות הסקר על פי חלוקה לגילאים בשנת 2007 ובשנת 2003 (גרף 1). יש לציין כי מרבית הנציגים בקבוצת הצעירים עד גיל 31 הם מ'הדור השני', כלומר ליותר ממחציתם יש הורה שנולד בארץ.
גרף 1: שיעור המשיבים – 'משוכנע שרוצה לחיות בארץ' – לפי קבוצות גיל ולפי שנים, 2003, 2007, באחוזים
מתוך כלל המשיבים, 45% מילידי ישראל שאביהם נולד בישראל אינם משוכנעים שהם רוצים להישאר בארץ. ואילו בקרב ילידי הארץ שאביהם נולד בחוץ לארץ הרצון להישאר גבוה יותר – 71% מהם משוכנעים שהם רוצים לחיות בישראל. גם בקרב העולים מברית המועצות 69% משוכנעים שהם רוצים להישאר לחיות בישראל.
בבחינת מידת הדתיות של המשיבים מתברר כי יש מתאם חיובי בין מידת הדתיות ובין הרצון להישאר בישראל. כפי שאפשר לראות בגרף 2 להלן, 87% מהחרדים ו-74% מהדתיים בטוחים ברצונם לחיות במדינה בעתיד, לעומת 59% בלבד מהחילונים.
גרף 2: שיעור המשיבים – 'משוכנע שרוצה לחיות בארץ' – לפי מידת הדתיות, באחוזים
התבוננות בתשובות מתוך בחינת האוריינטציה הפוליטית של המשיבים המשוכנעים ברצונם לחיות בישראל מלמדת שרובם שייכים למחנה הימני (6 ו-7 בסקלה מ-1 עד 7). לעומת זאת, בקרב הנשאלים שמזהים את עצמם עם השמאל הפוליטי (1 ו-2 באותה הסקלה) רק 49% משוכנעים ברצונם להישאר. ראו להלן בגרף 3.
גרף 3: שיעור המשיבים – 'משוכנע שרוצה לחיות בארץ' – לפי סקלה ימין–שמאל, באחוזים
עוד נמצא כי האחוז הגבוה ביותר של הנשאלים המשוכנעים ברצונם לחיות בארץ נמצא בקרב המצביעים למפלגות הדתיות ולמפלגות הימין. ראו להלן בגרף 4.
גרף 4: שיעור המשיבים – 'משוכנע שרוצה לחיות בארץ' – לפי ההצבעה בבחירות 2006, באחוזים
מרבית הנשאלים שאינם רוצים לחיות בישראל הם באופן כללי פסימיים בעניין היכולת של המדינה לשרוד בעתיד – רק 39% מהם מאמינים בכושר העמידה של ישראל. על כך ראו להלן בגרף 5.
גרף 5: שיעור המשיבים בעניין האמונה בכושר העמידה של מדינת ישראל ובעניין רצונם לחיות בה בעתיד, באחוזים
לסיכום, החברה הישראלית בשנת 2007 נחלקת לשתי קבוצות די הומוגניות מבחינת הרכבן – אלה שבטוחים ברצונם להישאר בישראל בעתיד, ואלה שאינם בטוחים בכך. מצאנו כי בקבוצה שתשובתה הייתה משוכנעים שרוצים לחיות בישראל ישנו סיכוי גבוה למצוא אנשים דתיים וימניים, מצביעים למפלגות דתיות וימניות, ברובם מבוגרים. לעומת זאת, בקרב המשיבים שאינם משוכנעים כי הם רוצים לחיות בישראל ישנו סיכוי גבוה למצוא צעירים, חילונים, מצביעים למפלגות שמאל ומרכז. ממצא זה חושף תמונה מדאיגה אשר להלך הרוח בקרב קבוצות אלו. כמו כן, הממצא מעורר שאלות רבות על החוסן של החברה ומחשבות על המגמות שיכולות לשנות את פניה של החברה הישראלית בעתיד.
* לרשימת הסקרים המלאה, הזמנת שאלונים וניתוח נתונים, נא לפנות לד"ר רפאל ונטורה: rafi@idi.org.il. השירות כרוך בתשלום.