השתתפות פוליטית בישראל: מגמות ההצבעה בישראל מ-1949 ועד 2003, ואיפה אנחנו בהשוואה לעולם?

ניכר כי הנמנעים מהצבעה אינם עושים זאת במחאה, אלא ממגוון סיבות שאינן בהכרח אידאולוגיות. לכן חשוב מאוד ללמד ולחנך כל אזרח במדינה מהי מהות הדמוקרטיה ואת החשיבות הרבה שיש להשתתפות בבחירות וללקיחת חלק בתהליך הדמוקרטי. זוהי זכותו של כל אזרח, כשם שזוהי חובתו כלפי עצמו.

מבוא

סעיף 5 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי 'כל אזרח ישראלי בן שמונה עשרה ומעלה זכאי לבחור לכנסת אם בית המשפט לא שלל ממנו זכות זו על פי חוק'. זוהי אחת מהזכויות העומדות בבסיס כל משטר דמוקרטי. משטר מסוג זה מושתת על ההנחה שהאזרחים בוחרים את נציגיהם במוסדות הנבחרים בכל תקופה מסוימת ובדרך זו מעניקים לנבחרים את הלגיטימציה לכהן ולהחליט החלטות הקשורות במדינה כולה. אך מה קורה כאשר ההשתתפות בבחירות אינה גבוהה? כיצד מצב זה משפיע על הדמוקרטיה?

השתתפות נמוכה בבחירות פוגעת בעקרון השוויון. האזרחים שלא לוקחים חלק בבחירות אינם מיוצגים בבית הנבחרים ולכן אינם בעלי השפעה. הצבעה בבחירות היא צורת ההשתתפות הרווחת ביותר במשטרים דמוקרטיים, וכשההשתתפות בה יורדת יש פגיעה בעקרונות הדמוקרטיים. במדינות שנערכות בהן בחירות לכנסת מעורבות האזרחים היא תנאי לקיום המשטר הדמוקרטי. הצבעה בבחירות היא פעולת ההשתתפות הבסיסית ביותר, ואם יש בה פגיעה מסוג כלשהו, הדמוקרטיה כולה נפגעת.

אחת המטרות העיקריות של הבחירות היא לתת לנציגים משוב על תפקודם. ולפיכך הימנעות מהשתתפות בתהליך הבחירות מונעת מהנציגים לדעת בבירור מה חשבו עליהם האזרחים וכיצד הם צריכים להשתנות, ומעבר לכך הנציגים אינם יודעים מהן דרישותיהם של האזרחים, ועל כן עלולים להחליט החלטות שלא יהיו מקובלות על רבים מהם. מעבר לכל אלו, השאלה המטרידה ביותר בעניין אי-השתתפות של אזרחים בבחירות היא אם נכון לשער כי מגמה זו מצביעה על בעיה בלגיטימציה של השלטון. מה העובדה שאנשים בוחרים שלא לקחת חלק בתהליך הדמוקרטי הבסיסי הזה מלמדת? שיעורי השתתפות נמוכים בבחירות יכולים להצביע על תחושת ניכור כלפי השלטון ואף מעבר לכך – על נתק בין האזרחים לבין המדינה.

ומה בעניין ישראל?

שיעור ההצבעה בישראל נע סביב 80% בקירוב. אפשר לחלק את שיעור ההצבעה בישראל לשתי תקופות עיקריות:

• הראשונה מקום המדינה ועד שנת 1969, תקופה שבה אחוזי ההשתתפות בבחירות היו מעל 80% (למעט הבחירות בשנת 1951).
• התקופה השנייה החלה בשנת 1973 והמשיכה עד 1999, ובה אחוז ההשתתפות היה קצת מתחת ל-80%.
  
  

ראו תרשים המציג את שיעורי ההצבעה בישראל, 2003 - 1949

מבחינת שיעורי הצבעה, מהו מקומה של מדינת ישראל בהשוואה למדינות בעולם?

ראו תרשים המציג את שיעורי ההצבעה במדינות העולם בשנות האלפיים

גרף זה מלמד שאמנם שיעור ההצבעה במדינת ישראל אינו מהגבוהים בעולם, אך ישראל אינה מאופיינת בשיעור הצבעה נמוך במיוחד. כמו כן, על פי הגרף בעניין שיעורי ההשתתפות בבחירות במדינת ישראל לאורך השנים, בשנת 2003 בישראל שיעור ההשתתפות היה הנמוך ביותר לאורך השנים, ב-15% בקירוב מממוצע שיעורי ההצבעה עד שנה זו. כלומר, הוא היה נמוך במיוחד, וייתכן שהוא היה נמוך באופן חד-פעמי ולא בהכרח מצביע על מגמת ירידה חדה. במילים אחרות, אמנם שיעור ההשתתפות בישראל נמצא במגמת ירידה, אך בהשוואה למדינות אחרות בעולם, המצב אינו חמור.

על שיעורי ההצבעה אפשר ללמוד באופן השוואתי גם מהתרשים להלן. תרשים זה מתאר שיעורי הצבעה ממוצעים במדינות אחדות בשני פרקי זמן שונים: שנות החמישים וממוצע של שלוש מערכות הבחירות האחרונות. מתרשים זה ניכר כי בשיעורי ההצבעה בישראל חלה ירידה מתונה. הבדלים ניכרים יותר אפשר לראות לדוגמה בשווייץ, שבה בשנות החמישים שיעור ההצבעה היה כ-70%, לעומת שלוש מערכות הבחירות האחרונות, שבהן שיעור ההצבעה היה כ-50%.

לחצו כאן לצפייה בתרשים המציג שיעורי הצבעה ממוצעים בשנות החמישים בהשוואה לשלוש הבחירות האחרונות

ערביי ישראל

נוסף על הנתונים שהובאו לעיל, מעניין לראות את שיעורי ההצבעה של האזרחים הערבים במדינת ישראל.

ראו תרשים המציג את שיעור השתתפות ערביי ישראל בבחירות, 2003 - 1949

מגמת הירידה אצל קבוצה זו גדולה ומשמעותית ממגמת הירידה בהשתתפות של כלל אזרחי המדינה. הבעיה בתופעה זו היא שקבוצה מסוימת אינה לוקחת חלק בתהליך הדמוקרטי, ומכאן שאינה נותנת לגיטימציה לנבחרים באותו התהליך. יש הסוברים כי אחוזי ההשתתפות הנמוכים בבחירות 2001 הם מקרה קיצון; אך גם אם הם צודקים יש צורך לבחון את תופעת ההימנעות מההשתתפות בבחירות בכובד ראש.

מי אינם משתתפים בבחירות? מהן ההשלכות של שיעורי ההשתתפות על מצב הדמוקרטיה בישראל?

מסקרי בחירות שנערכו משנת 1969 ואילך עלו כמה ממצאים:

• ההימנעות מהצבעה רבה יותר בקבוצות שאינן מחוברות מאוד מבחינה חברתית ופוליטית למדינה, כגון צעירים וחילונים. מהאנשים שהצהירו כי אין הם מתכוונים להצביע בבחירות בשנת 2003, 48% הגדירו את עצמם חילונים, ושיעורם גבוה משיעורם של מי שהשיבו שהם מתכוונים להצביע בבחירות ומגדירים את עצמם חילונים. כ-22% מהמדגם שהצהירו כי לא יצביעו אינם משייכים את עצמם לזרם הימין או לזרם השמאל אלא רואים את עצמם כחלק מהזרם המרכזי. כ-56% מהם הם בני 34 ומטה, וכ-56% מהם מעידים על עצמם כי הם משתייכים למעמד הבינוני. כלומר, הפרופיל של הנמנעים מהצבעה הוא אנשים השייכים לזרם המרכזי באוכלוסייה מבחינות רבות, ולאו דווקא לקבוצות קיצון. יכול להיות שאנשים אלו אינם חשים שהם חלק מהכלל ואינם מרגישים שהם יכולים להשפיע או רוצים לשנות. לחלופין, ייתכן שאינם בעלי אידאולוגיה סדורה שרצונם להפיצה לכול. על פי הנתונים אפשר לשער כי אנשים אלו משלימים עם המצב הקיים ורואים בו תופעה שאין ביכולתם להשפיע עליה.
• שיעור ההצבעה ההולך ופוחת לא נמצא קשור באמון פוחת בממשלה ובהלך הרוח הציני הגובר. באופן כללי הנמנעים מהצבעה אינם מנסים בהימנעותם להעביר מסר כלשהו, למעט המקרה שבו שיעור ההצבעה במגזר הערבי היה רק 18% – אז כנראה שיעור ההצבעה היה ביטוי מובהק לפעילות פוליטית בעלת משמעות. להוציא את הדוגמה הזאת נראה שאנשים אשר נמנעים מהצבעה אינם מבטאים מחאה, אלא אי-שביעות הרצון שהם חווים אינה רבה דייה כדי שתגרום להם לפעול למען שינוי המצב הקיים.
• ההימנעות מהצבעה אינה מעידה על תחושת ניכור כללית ממוסדות המשטר או אף מעקרונותיו. מסקנה זו נובעת מהממצאים שהוצגו לעיל – האנשים שנמנעים מהצבעה אינם מביעים מחאה ואינם סולדים ממוסדות השלטון ומנציגיו. עם זאת, כ-59% מהנמנעים מהצבעה חושבים שהם וחבריהם אינם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה כלל וכלל.
  
  

סיכום

מצבה של ישראל מבחינת שיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת אינו בעייתי לעומת מדינות אחרות; עם זאת בישראל ניכרת מגמת ירידה לאורך זמן בהשתתפות בבחירות. ואולם ההשתתפות חשובה ביותר: ככל ששיעור המצביעים גבוה יותר, כך תהיה לנבחרים לגיטימציה גבוהה יותר; ודרך תוצאות הבחירות, האזרחים ככלל ישפיעו יותר על הנציגים הנבחרים. אחד היסודות המהותיים במדינה דמוקרטית הוא לקיחת חלק בתהליך המרכזי המכונן את המשטר בכל כמה שנים. חשוב שתהליך זה יבטא בצורה הטובה ביותר את דעותיהם של מרבית האזרחים במדינה ולכן חשוב לקחת בו חלק. ניכר כי הנמנעים מהצבעה אינם עושים זאת במחאה, אלא ממגוון סיבות שאינן בהכרח אידאולוגיות. לכן חשוב מאוד ללמד ולחנך כל אזרח במדינה מהי מהות הדמוקרטיה ואת החשיבות הרבה שיש להשתתפות בבחירות וללקיחת חלק בתהליך הדמוקרטי. זוהי זכותו של כל אזרח, כשם שזוהי חובתו כלפי עצמו.