נגידת בנק ישראל: "מדינה שנקראת סטארטאפ ניישן - בתחתית המדינות המפותחות"
במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, אמרה קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל: "היעד שלנו צריך להיות חברה אחת וכלכלה אחת. המצב של שתי כלכלות (שהוא המצב כיום) לא מוביל אותנו לחברה אחת, אם נרצה לצמצם פערים צריך לעבור לכלכה אחת שבה כל חלקי המשק נהנים מצמיחה, עושים שימוש בחדשנות ומתאפיינים בפריון גבוהה ועובדים מיומנים - לא רק בהיי-טק"
קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל אמרה הערב במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי "היעד שלנו צריך להיות חברה אחת וכלכלה אחת. המצב של שתי כלכלות (שהוא המצב כיום) לא מוביל אותנו לחברה אחת, אם נרצה לצמצם פערים צריך לעבור לכלכה אחת שבה כל חלקי המשק נהנים מצמיחה, עושים שימוש בחדשנות ומתאפיינים בפריון גבוהה ועובדים מיומנים - לא רק בהיי-טק. המצב כיום בישראל הוא שהסטארטאפים הם הקטר של המשק, והם שפועלים לפי מדדי החדשנות הבין לאומית".
פלוג הוסיפה כי "שיעור המשרות בתחום ההי טק בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות ועומד על 9%, כאשר במרכז ובת"א יש ריכוז גבוה של משרות בהיי טק (15%) ובהתאמה שם גם אחוז התושבים שהם עובדי היי-טק הוא גבוה (12%)."
פלוג הדגישה כי "זה קצת מביך למדינה שנקראת סטארטאפ ניישן להיות בתחתית המדינות המפותחות מבחינת המיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת, כאשר גם מבחני הפיז"ה לא מראים תוצאה מעודדת יותר. צמצום הפערים בין שני חלקי הכלכלה הוא תנאי הכרחי לצמצום הפערים בחברה, והדרך לשם עוברת דרך צמיחה מכלילה, שמשמעותה לשדרג את הכלכלה כולה ובתוך כך גם את הכלכלה המתחדשת".
במסגרת מושב בנושא הפנסיה, הוצגו ממצאים ראשונים של מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף המוסד לביטוח הלאומי שמצאו כי ההבדל הגדול בתוחלת החיים, במיוחד בין גברים, בעשירונים השונים, לצד העובדה כי קרנות הפנסיה נסחרות בבורסה, מוביל לאי שוויון בחלוקת הפנסיה בישראל.
דורית סלינג'ר הממונה על שוק ההון, הביטחון והחיסכון אמרה במושב מיוחד בנושא הפנסיה כי "היום אנשים עוברים מספר פעמים מקומות עבודה ומושכים את כספי הפיצויים. מדובר ב40% מהחיסכון הפנסיוני. צריכים לעשות יותר כדי שכספי הפיצויים לא יימשכו. אנחנו חושבים שצריכה להיות גמישות מוגבלת בנושא הזה".
סלינג'ר הוסיפה כי "אין לנו התאמה מלאה של המערכת הפנסיונית ושל תמריצי החיסכון לעולם העבודה המודרני. היום אנשים מתחילים לעבוד בגיל מאוחר, בלי רצף של עבודה, התנהגות ההכנסה אינה סטטית, יש שנים שבהן ההכנסה בשיאה ויש שנים שאין הכנסה. ההכנסה אינה קבועה כמו בעבר. מנגד, אין שום עידוד או תמריץ לאנשים האלה לחסוך בשנים שיש להם יותר, כלומר לא התאמנו את הפנסיה לעולם העבודה המשתנה. אנחנו חיים יותר שנים, וכאשר אנחנו פורשים יש עוד כ-20-25 שנים שבהן אנחנו חיים. זו תקופה ארוכה. לכן, חייבים להתייחס באופן רציני לעבודה לאחר גיל הפרישה ולייצר תמריצים לכך, ובוודאי שמי שיכול לעבוד מעבר לגיל פרישה זה רצוי".
סלינג'ר ציינה כי "פנסיונר רגיש לשינויים בהכנסה שלו ולכן הנושא של היציבות הוא קריטי עבור הפורש לגמלאות. לכן סברנו שנכון להעניק את היציבות שמקנות אגרות החוב המיועדות בשלב קבלת הקצבה. שיעור ההכנסה היציבה שהמדינה נותנת לפנסיונרים גדול יותר ברמות ההכנסה הנמוכות לעומת רמות ההכנסה הגבוהות".