שוק העבודה העתידי- האם יהיה בו מקום לכולנו?

"אי השוויון הכלכלי והחינוך הגרוע יוצרים רמת פריון ורמת הכנסה נמוכה. ישראל בכל אלה בין הגרועות במדינות המפותחות" כך אמר פרופ' נתן זוסמן במסגרת מושב בנושא 'שוק העבודה העתידי- האם יהיה בו מקום לכולנו?'

פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל השתתף היום במסגרת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה במושב בנושא שוק העבודה שם ציין כי "הבעיה או האתגר, תלוי את מי שואלים, הוא שפריון העבודה בישראל כמו גם מיומנויות המורים הם מהנמוכים ב-OECD". פרופ' זוסמן הוסיף כי "המורה הממוצע בישראל הוא רק קצת מעל טורקיה וצ'ילה ומה שיותר מטריד זה שאנחנו לא מצליחים לסגור את הפער מול המדינות המובילות בעולם כבר לפחות ארבעה עשורים." (מצ"ב המצגת של פרופ' זוסמן)

במסגרת המושב הוצג מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא אתגרים והיערכות בשוק העבודה העתידי. דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה שהציגה את תוצרי צוות העבודה אמרה במושב כי "זיהינו שיש ואקום בישראל בעוד שמדינות ברחבי העולם נערכות למגמות ולשינויים הצפויות. יש בכך איומים והזדמנויות וזו שאלה של איך נערכים לכך. כאשר בחנו מגמות בשוק העבודה מצאנו כי 65% מהמתחילים חינוך יסודי יעבדו במקצוע שעדיין אינו קיים. לכן אין לנו אלא להיערך למהירות השינויים בשוק העבודה ברחבי העולם".

פרופ' נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל דן בסוגיות פריון העבודה בישראל והוסיף כי "הבעיה של אי השוויון מתחילה אולי בגן ובבית הספר, אך היא נמשכת לתוך שוק העבודה ואם רוצים לסגור פערים בפריון, אז צריך לצמצם את אי-השוויון. במבחנים אנחנו מוצאים שבת"א מיומנויות המורים גבוהות ב-50% מהמיומנויות של המורים במגזר הערבי. מערכת החינוך חייבת לפעול לצמצום האי שוויון כי שם זה מתחיל". פרופ' זוסמן ציין כי אחד המפתחות לצמצום אי-השוויון היא באמצעות הפניית מורים טובים בעלי מיומנויות גבוהות לצמצום הפערים.

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות ציין כי "אנחנו יכולים לראות שחסמי הכניסה לתחומי תעסוקה שונים, ביניהם תחום התוכנה, יורדים וישנם יותר אנשים גם בלי הכשרה רשמית שיכולים להשתלב. בישראל אנחנו מתבדלים ברוח יזמית מאוד גדולה, אם רואים שני אנשים הולכים יחד, זה כנראה כי הם מקימים סטארט אפ".

פרופ' יוג'ין קנדל דן בצורכי תעשיית ההיי-טק וציין כי "ברור שסוג כוח האדם הנחוץ לשתי הכלכלות האלה (היי-טק ויתר ענפי המשק) הוא מאוד שונה, וצריך לטפל בשניהם בדרכים שונות. עד היום אין באמת נתון שאומר כמה אנשים חסרים בכל תחום ותחום, כאשר אנחנו יודעים שכנראה מדובר באלפים רבים של עובדים חסרים. זה שלב ראשוני ותנאי הכרחי לטיפול בבעיה".

יורם יעקובי, מנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט ישראל אמר כי "לא נכון לשאול כמה מהנדסים חסרים היום בתעשיית ההי טק. השאלה הרלוונטית היא כמה מהנדסים יצטרכו בעוד עשור. העולם משתנה, והיום אין תעשיה שאין בה היי טק". יעקובי הוסיף כי "הילדים שאנחנו מחנכים היום בבית הספר- העתיד שלהם יאופיין במקצועות אחרים לגמרי ממה שאנחנו מכירים היום. אומנם משרד החינוך נרתם בכל הכוח בסוגיית המתמטיקה, אבל ב- 15 השנים האחרונות לא יצרה ההשכלה הגבוהה יותר מהנדסים". יעקובי ציין כי הטיעונים של האוניברסיטאות על מחסור במשאבים היא לא רלוונטית "לא צריך היום מרצה שיעמוד מול 500 סטודנטים בשביל ללמד מדעי המחשב. אנחנו צריכים שלכולם יהיה בסיס של תכנות, ולכן יש להכניס לימודי תכנות מגיל צעיר בבתי הספר".

מולי אדן לשעבר סגן נשיא אינטל העולמי אמר "אני פרנואידי ואני חרד. אם לא ניערך, אני רואה עשרות אלפי עובדים מובטלים. זה פוגע בשכבה הסוציו-אקונומית הנמוכה ואחר כך ביתר החברה. אפשר להיערך לזה, אוטומציה ורובוטיקה יכולים להעלות פריון, אך אנחנו לא ערוכים לזה. השינוי שאנחנו עומדים בפניו הוא אקספוננציאלי והתשובות של משרדי הממשלה הן תשובות ליניאריות. אני חושב שמדינת ישראל תהיה לא רלוונטית. האויב הכי גדול של חדשנות ויצירתיות היא ההצלחה כי היא מובילה לשאננות. הייתי רוצה לראות גוף ממשלתי אחד שיהיה אחראי על הנושא הזה שיציב יעדים מדידים כמו שעשו עם מקצוע המתמטיקה. אם לא ניערך נכון יוכפל הפער הסוציו אקונומי".

מיכל צוק, המשנה למנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים התייחסה להיערכות הממשלה לשוק העבודה העתידי וציינה כי "שוק העבודה משתנה כבר היום, ואנו רואים כישורים רבים שכבר אינם נדרשים. כל מושג העבודה כמו שאנחנו מכירים אותו היום משתנה, בין אם יותר עבודה כפרילנסרים או אחרים וזה מציב לנו אתגרים רגולטורים וצורך בהקמת רשתות ביטחון".

כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר פורום קיסריה) הוא הכנס הכלכלי המוביל בישראל של המכון הישראלי לדמוקרטיה. זה עשרים וארבע שנים שהכנס משמש כצומת שבו נפגשים השיח הציבורי והידע המקצועי בכלכלה ובחברה. זאת במטרה לטייב את תהליכי קבלת ההחלטות בממשל והשבחת איכות המדיניות החברתית והכלכלית של ישראל לטובת הציבור כולו.

הכנס המתקיים השנה תחת הכותרת "שתי כלכלות- חברה אחת", עוסק בחסמים ובהזדמנויות הקשורות לכלכלה המחדשת מול כלכלה מתחדשת, שוק העבודה העתידי, טיוב רגולציה ועשיית עסקים ובחינה מחודשת של מערך הפנסיה.