ועדת חוק חוקה ותאטרון- על דיוני הכנסת בנוגע לחוק העמותות
מאמצי המיתוג של "חוק העמותות" והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, דבר שיפגע קשות בפועלם.
בניגוד לנטען על ידי הממשלה, כל תכליתה של ההצעה היא לפגוע בפעילות העמותות, ולתייגן כ"שתולים"/"סוכנים זרים", שנשלטים על ידי מדינות זרות. בעוד שבפועל מדובר בארגוני זכויות אדם, שמקבלים תרומות ממגוון מדינות ידידותיות כגון ארה"ב, בריטניה וגרמניה, שלהן אין שום שליטה ושום יכולת לקבל החלטות בדבר האג'נדה של הארגון – תרומות שקופות לחלוטין שממילא מדווחות לרשם העמותות ומופיעות באתר האינטרנט שלהן. כמו כן, מובן שההבחנה בין תרומות מדינתיות ותרומות פרטיות (שאינה קיימת בחוק האמריקאי, עליו מנסים להשען המציעים, בטיעונים בלתי-משכנעים) אינה רלוונטית: מדוע תרומות מגורמים עלומים שאין לנו שום מושג מה האינטרסים שלהם לא ראויות לאותה "שקיפות" בדיוק? מדובר בניסיון לצבוע עמותות מסוג אחד בלבד כסוכנים ושתולים.
הדיונים בוועדה נושאים אופי כמעט גרוטסקי. ההצעה היא ממשלתית, והיא גרסא מרוככת לעומת ההצעות הפרטיות שהוגשו לאורך השנים בידי ח"כים רבים שניסו לחסום לחלוטין את פעילות העמותות או לפגוע בתקציבן. אך משום ששקיפות כבר קיימת באשר לכל אלמנט שנדרש גם בחוק הקיים, נוצר קושי גדול לנמק ברצינות מהי תכלית החוק, ואכן בתזכיר שפורסם לא הוסבר ולו במילה מה הצורך בחוק.
כך נציגי משרד המשפטים נאלצים לגמגם כי "חס וחלילה, אין שום פסול בתרומות ממדינות זרות" מחד, אך כי "קיים פוטנציאל להשפעה של המדינות על מסרי העמותה" מאידך. הם טוענים שהחוק מקדם שקיפות, אך לא מצליחים להצביע על פרט אחד בלתי-שקוף בתקציבי העמותות – וזאת בניגוד חריף לתרומות פרטיות. כל היושבים סביב השולחן למעשה יודעים היטב מה מטרת החוק האמיתית, אך הדיון כולו נערך בעולם אחר, של התכלית המומצאת שלו, וכל אחד משחק את תפקידו בתאטרון האבסורד.
אך כמו במחזה יווני אמיתי, לא ניתן להסתיר את האמת כל הזמן. בישיבות נוכחים גם אנשים המייצגים את המקהלה, שאומרת מדי פעם את האמת: כך למשל ח"כ סמוטריץ' או נציגי ארגון "אם תרצו" הטוענים כי הארגונים הם סוכנים זרים המזיקים למדינה. גם ליו"ר הוועדה "בורחות" מדי פעם אמירות כמו בקשת הבהרות- מה ההבדלים בין אנשי העמותות ללוביסטים מטעם מדינות זרות – ומכאן שבעיניו מדובר בשליחים/סוכנים זרים לכל דבר. הגדיל לעשות מנכ"ל "אם תרצו" כשהביא לדיון האחרון אם שכולה שתאשים את הארגונים כמי שמצדיקים טרור (זאת בהמשך לדבריו של מי שהיום הוא שר הבטחון לפיו הארגונים הם "סייעני טרור נטו").
מאמצי המיתוג והשימוש לרעה במושג "שקיפות" לא יצלחו. אם החוק יעבור, תהיה לו תוצאה אחת: תיוג ו"שיימינג" של ארגוני זכויות אדם, ובכך פגיעה בפעילותם – כמו במשטרים כגון רוסיה וונצואלה. זהו נסיון ברור להשתיק ארגונים שמבקרים את השלטון. תוצאה זו אינה מקרית: זוהי גם התכלית האמתית של החוק ומה שהופך את הדיונים בו למחזה של היתממות ואבסורד.