אובדן סוציאלי – על רווחה, רווחים וזכויות אדם בסיסיות

שביתת העובדים הסוציאלים מקורה איננו רק בהזנחה של המדינה את באי כוחה בתחום הרווחה או בהתחזקותו של האוצר כגורם מתווה מדיניות בישראל. היא מלמדת באילו ערכים ובאילו זכויות החברה הישראלית רואה זכויות מהותיות, ועל אילו אפשר פשוט לוותר.

שביתת העובדים הסוציאלים נכנסת היום (13במרס) ליומה השמיני, ובשלב זה של המשא ומתן עם גורמי האוצר המחלוקת העיקרית היא על שכרם של העובדים הסוציאלים המועסקים על ידי עמותות פרטיות. הגורמים המקצועיים במשרד האוצר מתנגדים לתוספת שכר לעובדים הסוציאלים בעמותות שתגיע מכיסה של המדינה,דנה ויילר פולק, "המו"מ בין האוצר לעובדים הסוציאליים הגיע למבוי סתום; השביתה צפויה להימשך בימים הקרובים", 8.3.11,  הארץ Online. ואולם השאלה הגדולה איננה אם אחוז כזה או אחר של שכר העו"סים יגיע מהקופה הציבורית. השאלה היא האם מדינת ישראל מכבדת את עצמה ואת אזרחיה כאשר שירותי הרווחה שלה ניתנים על ידי עמותות חסד וצדקה פרטיות? האם ראוי ששיקולי רווחיות יהיו עיקריים בקביעת שכר העובדים הסוציאלים, והאם תופעות אלה מייצגות תפיסה ערכית שלפיה הרווחה אינה חלק מן הזכויות הטבעיות המגיעות לכל אדם ואדם?

35% מכלל העובדים הסוציאלים מועסקים על ידי עמותות פרטיות. מצב זה אינו מדאיג את העומדים בראש שירותי הרווחה בישראל: שר הרווחה לשעבר בוז'י הרצוג ציין בריאיון לערוץ הראשון כי תפקידו של שר הרווחה אינו להילחם בתופעה, אלא לרתום אותה לטובת הציבור. לאחרונה הוסיף משרד הרווחה לשמו גם את השירותים החברתיים והוא נקרא "משרד הרווחה והמחלקות החברתיות". בכך ביקש המשרד לאותת לציבור: איננו דואגים רק לרווחתכם, אלא לכלל השירותים שחברה מתוקנת מבקשת לתת לאזרחיה. אבל ההידרדרות במעמדו של משרד הרווחה לא פחתה, ואי-יכולתו להעניק לאזרחים את השירותים שלשמם הוא הוקם ופועל לא השתנתה עם השינוי הקוסמטי הזה. להפך. הגדלה של השם והשאיפות ללא כל הגדלה תקציבית רמזה שלרשות האזרח עומדת עתה פחות רווחה מאי פעם. אין פלא אפוא שעם התפטרותו של הרצוג ממשרד הרווחה, עקב עזיבת מפלגת העבודה את הקואליציה, לא רבו הקופצים על המשרה הפנויהמומי דהן,"מדוע אין קופצים על תפקיד שר הרווחה", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 20.1.11  - משרה כפוית טובה שסיכויי ההצלחה בה נמוכים, שתקציביה מצומצמים ויוקרתה החברתית נמוכה.

בפסיקתו נגד הקמת בית סוהר פרטי בישראל קבע בג"ץ כי קיים גרעין של זכויות אדם שבו רק המדינה רשאית לטפל: המדינה אינה יכולה להפריט את שירותי המשפט שלה, את הצבא או את המשטרה - רק היא יכולה לשפוט אדם למאסר, ורק היא רשאית להפעיל ולתחזק את בית המאסר שבו ישב האסיר.בג"ץ 2605/05, חטיבת זכויות האדם ואח' נ' שר האוצר ואח' (19.11.2009),ראו גם עו"ד אפי מיכאלי, "הפרטת בתי הסוהר - בדרך למשטר תאגידים", המכון הישראלי לדמוקרטיה, 8.1.2008 בתהליך של הפרטת שירותי הרווחה המדינה מוציאה את השירותים האלה מהגרעין המרכזי הזה של זכויות האדם; נושאים כמו שיקום אסירים, זכות האישה על גופה בביצוע הפלה, הזכות להזדקן בכבוד וזכותו של אדם לקבוע אם לקבל או שלא לקבל טיפול רפואי להארכת חיים הם מהנושאים שעשרים אלף העובדים הסוציאלים בישראל עוסקים בהם, ואותם משרד הרווחה ומשרד האוצר מוציאים מהגרעין המרכזי של זכויות האדם שבטיפול המדינה ומעבירים לארגונים פרטיים - ארגוני חסד, צדקה, תרומות ומעשרים. הזכויות הבסיסיות של כל אדם הופכות בזאת תלויות בחסד פרטי ושרירותי. חסד שיום אחד הוא כאן וביום הבא ילך. שירותי הרווחה הופכים בזאת למותרות, מעין בונוס למדינות עשירות בסקנדינביה, עתירות תקציב ונטולות צורכי ביטחון.

העובדה המעציבה ביותר בשביתת העובדים הסוציאלים איננה הסיקור הדועך של אמצעי התקשורת או קוצר רוחה של דעת הציבור הישראלי לעמוד במאבקים ארוכי-טווח; גם לא העובדה שהאנשים המכריעים בשאלות אלה הם הגורמים המקצועיים במשרד האוצר - כלכלנים הלומדים כיצד למקסם תועלת ולחסוך עלויות, ושבתכנית הלימודים של התואר הראשון והשני שלהם אין אפילו מאמר אחד על זכויות היסוד של האדם.הדר לביא, "הכישלון של לימודי הכלכלה בישראל", 18.10.10 דה מרקר, הארץ Online. "יעילות אינה בבחינת ערך עליון כאשר עסקינן בזכויות האדם הבסיסיות והחשובות ביותר שהמדינה מופקדת עליהן", כותבת נשיאת בית המשפט העליון בייניש בפסק הדין הנזכר לעיל. עצוב ביותר לגלות אילו זכויות כבר אינן בסיסיות ואינן די חשובות בשבילנו.

מתן שפי הוא עוזר מחקר ועורך תוכן באתר המכון הישארלי לדמוקרטיה.

עוד בנושא

פרסומים ומאמרים

אבי בן בסט ומומי דהן, 2006. מאזן הכוחות בתהליך התקצוב, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מומי דהן, להתנהג כבני אדם, 16.1.2011

מומי דהן, מדיניות המיסוי מרחיבה את הפערים, 30.12.2010

מבט עולמי משווה - השוואה בין 44 מדינות ובין משתנים חברתיים-כלכליים

מדד ג'יני בהשוואה בין-לאומית