מאמרים

גם הממשלה היוצאת, ממשלת ישראל ה-34, סבלה מבעיות של ממשלות קודמות: משברים קואליציוניים, מריבות, ויכוחים וסכסוכים בנושא דת ומדינה, אבל ברגע שיוצאים לבחירות – מי בכלל זוכר על מה התווכחו? אז כמה פעמים הלכנו לבחירות בגלל ענייני דת ומדינה?

פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת מציגה את עיקרי ממצאי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018, באירוע ההשקה בבית הנשיא

כל אחד מבין אמנות בצורה שונה וזה היופי שבה. לתת לגורם פוליטי, שר תרבות – משמאל או ימין – לפרש מה זו הסתה, מה פוגע ביהדות, מה פוגע בדמוקרטיה, זה קצת מגוחך ובטח שלא רציני. אבל זה מה שהולך לקרות אם יעבור חוק נאמנות בתרבות. וזה כבר לא מצחיק. זה מפחיד!

מערכת המפלגות הישראלית מפוצלת במידה קיצונית, לאחר שאיבדה את שני העוגנים שייצבו אותה מאז שנות השבעים. מדובר בפיצול הפוגע ביכולת המשילות ומערער את היציבות השלטונית. מערכת עם שתי מפלגות גדולות, נוסף על מספר מפלגות קטנות יותר, תעודד את המפלגות הגדולות להתמתן ולהתכנס למרכז המפה הפוליטית, ולמנוע הקצנה

כבר כמה עשורים שיש פה בעיית משילות חמורה, שנובעת בעיקר מריבוי מפלגות סקטוריאליות, מימין ומשמאל, שמחלישות את המערכת הפוליטית והופכות אותה לשדה קרב של מלחמות אינטרסים, שרים מתחלפים כמו גרביים וקואליציה שמכילה בתוכה אופוזיציה, שדואגת ל"בייס" של עצמה בלי שום התחשבות באינטרס הציבורי הרחב. ככה אי אפשר לנהל מדינה

בזכות קביעת בג"ץ, ובניגוד לשיקולי התקציב ועמדתה של ממשלת ישראל, מוגנו כל הכיתות בעיר שדרות. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

לתלמידי החינוך המיוחד מגיעות הזכויות לחינוך ולשוויון, כך פסק בג"ץ, ובעקבות הפסיקה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך משלב. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

השד העדתי עדיין חי וקיים. אפליה עדתית במוסדות החינוך הייתה דבר שבשגרה בקרב החברה החרדית, עד שהגיעה פסיקת בג"ץ, שקבעה כי ההפרדה העדתית נוגדת לערכי כבוד האדם, הזכות השוויון והזכות לחינוך וכי אלו אינם ניתנים לערעור

פסק דין בעניין אליס מילר, סלל את הדרך לשינוי חברתי והגברת השוויון בין המגדרים. ברוב דעות פסק בית המשפט העליון שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הינו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. בג"ץ אליס מילר הוא אחד מפסקי הדין המכוננים שהשפיעו על השיח הנוגע לשוויון מגדרי ומהדהד עד ימינו בכל תחומי החיים. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

הממונה על משאבי אנוש בארגון הגדול ביותר במדינה, אחראי על למעלה מ- 70,000 איש. מהו התהליך הנכון והראוי למינויו?

עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לכן, בבואו של בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, הוא למעשה מממש את תפקידו בחלוקת הסמכויות

החברה החרדית בישראל עשויה להיראות לעומד מבחוץ כגוש אחיד ומלוכד. ואולם, גם בתוך המגזר ישנו מנעד רחב הנע בין שמרנות למודרניות. ד"ר לי כהנר חושפת את עולמם של החרדים המודרניים, וממליצה למדינה לתקצב ולעודד את השתלבותן של קבוצות אלו בחברה הישראלית

היחסים בין דת ומדינה בישראל היו, ותמיד יהיו, מסובכים. גם למעלה מ-70 שנה להיווסדו, אנו מוצאים את הסטטוס קוו בישראל מאותגר שוב ושוב ומהווה בעיקר כלי ניגוח בידי המפלגות החרדיות למניעת רפורמות שונות

חוקי העבודה במדינת ישראל לא עודכנו למעלה מחמישה עשורים, וספק אם הם עדיין רלוונטיים בשוק התעסוקה המודרני והמשתנה של 2018. פרופ' יותם מרגלית מדבר על גמישות (או על היעדרה) של חוקי העבודה, וממליץ על מודל חדש שיתאים לשוק המתקדם

פוליטיקה בצד, מקומות עבודה המעסיקים יהודים וערבים מפתחים את היצירתיות והחדשנות בקרב העובדים, מסייעים להפחתת הניכור בין שתי האוכלוסיות ותורמים למשק. הדרך לעולם תעסוקה אידאלי ושוויוני עוד ארוכה, וכוללת הירתמות של המדינה ושל החברה כולה

עשור להקמת השירות האזרחי לציבור החרדי, הגיע הזמן לשאול: האם שילוב החרדים בשירות האזרחי יעיל? עם פחות ממחצית מבוגרי השירות האזרחי שמשתלבים לאחר מכן בשוק העבודה, נראה כי התוכנית אינה משיגה את מטרותיה

בעוד שכ-85% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, גופים אזרחיים מנסים להשפיע על תהליך הגיוס של נשים לצה"ל, ועל סוגיות הלכתיות אחרות. על הגופים האמונים על כך בצבא לקחת את המושכבות לידיים ולתת מענה הולם לצורכי החיילים הדתיים

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל

משך הזמן הממוצע להקמת מפעל בישראל הוא בין שנתיים לארבע שנים. כל שנת עיכוב מובילה להפסד של כ-140,000,000 ש"ח. על הפתרונות להקלת הנטל הבירוקרטי ולהפחתת הרגולציה במסמך מפת הדרכים המציע שקיפות ובהירות עבור משקיעים מקומיים וזרים

שוק העבודה העתידי טומן בחוסו אתגרים רבים בצד הזדמנויות לצמיחה וחדשנות. מומחים בתחום חוזים שינויים מרחיקי לכת במבנה ובמאפיינים של שוק העבודה בעשור הקרוב. שינויים אלה טמונים בהתפתחויות טכנולוגיות, שינויים דמוגרפיים ושינויים תפיסתיים בכל הנודע לעולם העבודה

עובדי ציבור הם כשמם, עובדים של הציבור- לא של הפוליטיקאים. נשמע פשוט נכון? הקשיבו להסבר, למה החוק שיכפיף את בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לבחירת השר יהיה כר פורה למינויים פוליטיים של מקורבים ו"נאמנים" ויהווה פתח לשחיתות, תוך פגיעה קשה באתוס השירות הציבורי

הפיטורים קורעי הלב בנגב קרמיקה ובמפעלים נוספים בשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של שינויים דרמטיים שעוברים על שוק העבודה שלנו. מחקרים מצביעים על כך שמחצית מהמקצועות שמוכרים לנו היום, ייעלמו בעתיד הקרוב בעקבות התפתחויות טכנולוגיות ומעבר לשוק של מיומנויות. למעשה, שליש מהתלמידים שנכנסים היום למערכת החינוך יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים היום. אז מה צריכה המדינה וכל אחד ואחת מאיתנו לעשות בכדי להיערך לשינויים ולמקצועות העתיד?

במדינת ישראל קיימות 131 מועצות דתיות שמגלגלות 760 מיליון ₪. המועצות האלו רלבנטיות לכל אחד ואחת מאתנו, ולא רק לדתיים. הן אחראיות גם על סוגיות כמו נישואין, כשרות וקבורה. דוח מבקר המדינה שפורסם היום מצא שוב שהן סובלות מכשלים קריטיים בשל התלות בדרג הפוליטי- ג'ובים, גירעונות, היעדר שקיפות, חריגה מתקנים ואי מינוי מחצית מהמועצות בשל צרכים פוליטיים של שר הדתות!

איך מאזנים בין חופש הדת וחופש מדת מבלי לפגוע בזכויותינו האזרחיות?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

שוויון וחירות עם שני ערכי ליבה של הדמוקרטיה. מה עושים במצבים שהחירות מתנגשת בשוויון?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

מה מגדיר מדינה כדמוקרטית? מהי דמוקרטיה מהותית? ומהי דמוקרטיה חלולה?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

דמוקרטיה היא שלטון העם, איך קובעים מי מהעם שולט? והאם הרוב תמיד קובע?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית - מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב-יפו לרגל שנת ה-70 למדינה

החופש להגיד כמעט כל משה שעובר בראש הוא כנראה סמל הדמוקרטיה. מתי ואיך מגבילים את חופש הביטוי?
צפו בסרטון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, בהמשך להשקת שער הדמוקרטיה הישראלית- מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עירית תל אביב- יפו לרגל שנת ה- 70 למדינה

למה חשוב לשמור על הפרדת הרשויות ואיך זה משרת אותנו האזרחים?
צפו בסרטון הראשון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, לקראת השקת שער הדמוקרטיה הישראלית - מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עיריית תל אביב-יפו לרגל שנת ה-70 למדינה