מאמרים

עו"ד מירית לביא מזהירה מפני חלוקת נשק בצורה בלתי אחראית

איזו התנהלות מוסרית נתבעת מאיתנו במלחמה? מה אומר המוסר היהודי על ההבדל שבין אוכלוסייה אזרחית למחבלים שיוצאים ממנה? עד כמה יש לסכן את החיילים למען השבת החטופים? ומה על שלומם הנפשי והמוסרי של חיילינו לאחר הקרבות? עו"ד שלומית רביצקי טור-פז משוחחת עם הרב בני לאו על השאלות הקשות הנוגעות למוסר המלחמה היהודי.

מה הבעייתיות שבהעלאת שכר המורים החרדים? באילו סכומים מדובר ומדוע תוכנית "אופק חדש" מעוררת עניין כה רב?

אחד האתגרים הגדולים שלנו כעת הוא לתת קול לנפגעות האלימות המינית במתקפת חמאס ב-7.10 ולדרוש מהארגונים הבינלאומיים להפר את שתיקתם המקוממת. לאלימות הלא נתפסת אין תירוץ, והחובה המוסרית שלנו היא כלפי הקורבנות, שזכותן על גופן עליונה, וכלפי בני משפחותיהן.

שיפוט בבתי הדין הצבאיים או הקמת מערכת משפט מיוחדת וייעודית לפשעי חמאס? כל האפשרויות והקשיים השונים.

האם הקבינט המדיני-ביטחוני המורחב יכול לקבל את ההחלטה במקום הממשלה? כיצד התנהלו עסקאות דומות בעבר?

הלוואי שהייתי יכולה להיכנס בעצמי לעזה, לעבור בין המנהרות ולחפש אתכם, את כולכם • מכתב אישי לשירי ביבס, שנחטפה לעזה עם בניה כפיר (4) ואריאל (תשעה חודשים).

כתובת אחת ברורה לאזרחים, שקיפות והנגשת נתונים וחיזוק השלטון המקומי הם כמה מהמהלכים שעל המרכז החדש לנקוט כדי לתת מענה מיטבי בזמן המלחמה.

אמון הציבור בדרג המדיני מצוי בשפל ועומד על 18% בלבד. ככל שהמלחמה תתארך ומועד לקיחת האחריות יידחה, כך גם משבר האמון בין הציבור לממשלה יעמיק ויקשה על יכולת ההנהגה לנהל את המערכה לטובת הציבור והניצחון.

כשהמבנה הארגוני של משרדי הממשלה נקבע לפי שיקולים פוליטיים ולא לפי צורכי הציבור, נוצר מצב שבו המשרדים לא באמת מתפקדים בזמן שהציבור הכי זקוק להם. יש להפסיק את שיטת הפירוק וההרכבה של המשרדים בהתאם לצורכי הרכבת הקואליציה.

עוד מוקדם להבין את כל ההשלכות הכלכליות של מלחמת "חרבות ברזל" על הכלכלה הישראלית, אבל בהחלט ניתן כבר להרגיש חלק מהן.

מה יהיו ההשלכות על שוק הנדל"ן? מה כוללת תכנית הפיצויים למפונים? ואיך זה ישפיע על האינפלציה?

נשיא המכון יוחנן פלסנר ופרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא המכון ולשעבר נגידת בנק ישראל, בפרק השני בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".

יום רביעי | 8 בנובמבר, 2023 | 21:00

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נשמעת ביקורת חריפה על העדר תפקודם של משרדי הממשלה. את הוואקום שנוצר מילאו ארגוני החברה האזרחית ומאות אלפי מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ.

מה הגורמים שהביאו אותנו למצב הזה? מה צריך לעשות עכשיו לתיקון המצב, ומה הלקחים שניתן להסיק ליום שאחרי המלחמה?

נשיא המכון יוחנן פלסנר משוחח עם תומר לוטן, יועץ מדיניות במכון ולשעבר מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, בפרק הראשון בסדרת "דמוקרטיה בזמן מלחמה".

יום שני | 30 באוקטובר 2023 | 19:00

ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר בריאיון לרינו צרור בגלי צה"ל על המרחב הדיגיטלי שהופך למשמעותי בזמן המלחמה – אל מול "האופוריה הטכנולוגית" שחלחלה לצבא, ועל השפעת סרטוני החמאס על הציבור הישראלי

התמיכה בישראל היא אינטרס ביטחוני של ארה"ב ואינטרס מובהק של מדינות העולם החופשי, הדגיש נשיא המכון יוחנן פלסנר לפוקס ניוז. הוא הוסיף כי ביקורו של הנשיא ג'ו ביידן בישראל, בעיצומו של המשבר, הדגים הן לציבור והן למנהיגי האזור שלנו כי ארה"ב היא בעלת ברית חזקה ואמינה ושכדאי לבחור "בקבוצה הזאת". "ברמה האישית, כמו ישראלים רבים, התרגשתי מהביקור ומהמחויבות העמוקה לביטחון ישראל ולשלומה", אומר פלסנר, "על כולנו להוקיר תודה לנשיא על פועלו להשבת השקט לאזור, לחברי הקונגרס, ולעם האמריקני!"

ברור כעת שעלינו לחסל את ארגון הטרור חמאס ככוח שלטוני. אין שום ברירה אחרת למדינה חפצת חיים. רצועת עזה מיושבת בצפיפות בשני מיליון אזרחים פלסטינים ולכן חשוב להבהיר לתומכינו ולידידנו בעולם שהרבה מאוד אזרחים פלסטינים ייפגעו בלחימה הצפויה בעזה. אנו מדינה שומרת חוק וחפצת חיים והאחריות על הפגיעה באזרחים היא של חמאס | יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתייחס לנושא בראיון מיוחד לרשת בלומברג

המכון הישראלי לדמוקרטיה משתתף בצער המשפחות ומחזק את ידיהם של כל אלו שלוקחים חלק במאמץ הלאומי.

בראיון ל-CNN היום הבהיר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, שבנושא הבטחון כולנו מאוחדים. אמנם יש לנו מחלוקות פנימיות קשות לאחרונה, אבל כולנו מגויסים ומחויבים למטרה של לחימה ופגיעה במשטר חמאס הברברי והרצחני, וקרא להקים ממשלת חירום.

עוד יהיה זמן לתחקר ולהפיק לקחים מהמחדלים. עכשיו כולנו עומדים מאחורי הלוחמים והלוחמות הגיבורים שלנו. יש לנו עם אמיץ ונפלא שיודע להתגייס, להתנדב ולהירתם עד להשבת הבטחון. זה מקור העוצמה האמיתי שלנו.

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

המורות והמורים נמנים עם שומרי הסף ונדרשים לתווך לתלמידים את המציאות ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מציאות מקוטבת. רוב הציבור מעוניין בכך: 73% מתוכו סבור שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידיהם, ולכן בלעדיו לא תהיה דמוקרטיה.

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

שרי הליכוד ממהרים לקדם את החקיקה עד סוף מושב הקיץ, אך פחות ממחצית ממצביעי המפלגה תומכים בקידום התכנית. האם ממשלת אחדות לאומית היא הפתרון?

ללא סבירות, תהיה לממשלה יד חופשית בפיטורים ובמינויים ותוכל לפטר שומרי סף ללא מגבלה אם לא יתיישרו עם רצונה. היא תוכל למנות לפי העיקרון של קשרים במקום כישורים וכך נקבל "שומרי ראש" שנאמנים לשרים בלבד.

מספיקה החלטה אחת בלתי סבירה שתשנה את החיים של כל אחת ואחד מאתנו. ביטול עילת הסבירות ומתן כוח בלתי מוגבל לשלטון יביא לריסוק הדמוקרטיה.

רק "סבירות" לא נשמע נורא, אך מדובר בשיטת הסלמי ולכן אסור לבחון את הסבירות כרעיון בודד.

ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.

הצעת החוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי ולשוטרים בכירים סמכות להוציא צווי מעצר והגבלה מנהליים נגד אזרחים ישראלים ללא הליך הוגן דרקונית ומסוכנת, ויש להתנגד לה בכל תוקף.

שלטון שרוצה לפעול לטובת האזרחים משיקולים עניינים אינו פוחד מסבירות. רק שלטון שמעוניין בהחלטות שרירותיות כמו פיטורי שומרי סף והחלפתם באנשים פוליטיים פוחד מסבירות.

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

השבוע בוידיאוקאסט "פרשת הדמוקרטיה" תשוחח עו"ד שלומית רביצקי טור-פז עם פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נגידת בנק ישראל.
לרגל פרשת "בהר" נשאל על מטרותיו של היובל המקראי ועל הקשר שלו למוביליות חברתית בישראל של היום. האם 'פוס משחק' אחת ל-50 שנה מאפשר שוויון הזדמנויות או פוגע במאמצי העניים לשפר את מצבם?