אסור שבמחטף ועקב לחצים פוליטיים יידון חוק השתמטות חדש בניסיון לעקוף את הפסיקה. כל חוק חלופי יהיה חייב לכלול את עיקרון חובת השירות לכל, ויש לאכוף זאת באמצעות סנקציות כלכליות ואישיות: מי שלא יתגייס לא יהיה זכאי למימון מהמדינה.

מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.

השאלה הדרמטית שמהדהדת אחרי הפסיקה לא נוגעת רק לאופי ההסדר החקיקתי שהכנסת תחוקק ביחס לגיוס החרדים, אלא לשאלה האם הממשלה תמשיך לנקוט צעדים שיובילו לשינוי באופי היחסים בין רשויות השלטון – כמו אלה שנכללו ב"רפורמה המשפטית" - על מנת להכשיר הסדר מפלה.

הצעת החוק מבטאת ניסיון השתלטות של הרוב הפוליטי על מוסד המחזיק בסמכויות משמעתיות-אתיות על השופטים: נציב התלונות, שבסמכותו גם להציע לוועדה לבחירת שופטים לפתוח בהדחת שופט. היא נתפסת כרכיב במתקפה הממשלתית המתמשכת על עצמאות הרשות השופטת, הכוללת את דחיית בחירת מינוי הנשיא הקבוע לעליון.

הצעת חוק הרבנים מאפשרת לגופי השלטון המרכזי להשתלט על הליכי מינוי הרבנים המקומיים על חשבון השלטון המקומי. ההצעה מבקשת גם להחזיר את מוסד רבני השכונות, שמבקר המדינה הצביע בעבר על שורת ליקויים בהתנהלותם.

האם בקשת התובע כרים קאן לצווי מעצר מבוססת עובדתית ומשפטית? כיצד מתנהל ונאכף הליך הוצאת הצווים? מהן השלכותיו ומה ישראל יכולה לעשות ביחס לבקשה ולעבירות שקאן טרם הכריע לגביהן? כל מה שחשוב לדעת.