סייבר

רשת של אלפי דוברי ערבית מתנדבים מכל העולם, בראשות גולה מצרי המזוהה עם האחים המוסלמים, מציפה את רשת X במסרים שנועדים ליצור תבוסה פנימית בחברה הישראלית. זאת באמצעות חשבונות מזויפים בעברית שמתחזים לישראלים, האשטאגים שמיועדים ליצור טרנדים ואלפי פוסטים ותגובות ביום שמחלחלים לתוך השיח הישראלי הפנימי ברשת. על מגבלות השפה מנסים חבריה להתגבר באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת שנועדו להקטין את חשד הגולשים הישראלים.

ראוי שהחוק, שמיועד להחליף את אחת התקנות לשעת חירום שנקבעו במלחמת "חרבות ברזל", יגדיר חלוקת סמכויות ברורה בין מערך הסייבר לשב"כ. לצד זאת, עליו להכניס לתמונה את הרשות להגנת הפרטיות כגוף מדווח, כדי שתגן על הזכות לפרטיות ועל אינטרס הציבור אם יעלה חשש לדליפת מידע פרטי.

מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה עד כמה חברות הענק נסוגו מאחריותן לאקוסיסטם המידע, לנוכח תגובות עוינות להספדי הורים, תיעוד זוועות, קריאה לעזרה ואף גניבת טלפונים של קורבנות בידי חמאס ושימוש בהם. בכנס OECD שעסק בנושא בנובמבר התגלה הפער בין המדינות התמימות כמו ארה"ב, חלק ממדינות דרום אמריקה ומרכז אירופה, שבתגובה ל"ממד הרביעי" דורשות לכל היותר החלת שקיפות על הפלטפורמות, לבין המדינות המתפכחות כמו אוקראינה, לטביה ופינלנד, שמדברות על הרשתות כמצע למלחמה היברידית.

סרטוני החטופות, מתקפות הסייבר ושילוב חומרים קשים לצפייה ברשתות בידי גורמים עוינים הם חלק ממארג שנועד לצרוב תודעת טראומה אישית וקבוצתית ולפגוע בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל ב"חרבות ברזל". בהעדר היערכות והגנה ממסדיות, ארגוני החברה האזרחית והציבור לוקחים פיקוד גם על המערכה הדיגיטלית.

הפלטפורמות שבשליטת חברות הענק מאפשרות התערבות מדינות בענייני מדינות אחרות והשפעה מסיבית על תהליכים פוליטיים, על הבחירות וגם על ניהול מלחמות. כללי השימוש בהן מהווים תחליף גלובלי לחקיקה מדינתית וכוחן מופעל עד כדי פגיעה ישירה ובוטה בריבונות מדינות, כפי שחוותה ישראל עם פרסומי הכזב של חמאס במלחמה.

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

איך יוצרים מסגרות לניהול סיכונים כשמדובר בטכנולוגיה שברור שתגבה מאיתנו מחירים, אבל בדרכים שעוד לא כולן ידועות לנו? דרוש רובד ביניים בין הבנת הטכנולוגיה לבין יצירת מדיניות בעניינה, שתתמקד ביכולותיה הרבות: מגילוי חולשות במערכות ועד ביצוע פעולות שלא תוכננה לבצע.

הממצאים הקשים שהופיעו בדו"ח המבקר על הגנת הסייבר מעידים על בורות קשה ביחס לחשיבות הסוגיה ומספקים תזכורת להיעדר תמריצים ומקלות ליצירת מנגנוני הגנה מפני המתקפות הבאות.