מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
41% סבורים שיש להעניק לו חנינה כדי שיוכל למלא את תפקידו בלי הפרעה ● מעל למחצית מהציבור סבורים שהנהגת המדינה מושחתת; פערים בין המחנות הפוליטיים: 93% בשמאל, 83% במרכז, 44% בימין ● 71% מהציבור צופים עימות צבאי עם חיזבאללה בשנה הקרובה, 69% צופים עימות עם איראן ו-53% מאמינים שתיפתח מערכה נוספת מול חמאס ● מחצית מכלל הציבור מעידים שאירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה על מצבם הנפשי, 45% מעידים שמצבם הכלכלי נפגע. בציבור הערבי: יותר מ-80% מדווחים על פגיעה נפשית או כלכלית, כמעט כפול מבציבור היהודי.
מאת: ד"ר גיא לוריא
בבקשת החנינה שלו מבקש ראש הממשלה מהנשיא לא רק לפגוע בעצמאות התביעה במשפטו, אלא לפגוע גם בעצמאות השופטים, בניגוד גמור לכללי האתיקה שאמורה הנהגה אחראית לאמץ.
מאת: פרופ' סוזי נבות
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בעוד משפטו מתנהל מציבה את נשיא המדינה בפני דילמה ראשונה מסוגה: האם לסטות מהנוהג לפיו חנינה ניתנת רק לאחר סיום ההליך המשפטי. החלטתו בנושא עלולה להשפיע לא רק על היחסים בין הרשויות, אלא גם על האופן שבו הציבור מבין את מוסד החנינה ואת עקרונות שלטון החוק והשוויון בפניו.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
על רקע בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה נתניהו לנשיא הרצוג, בדקנו מהן סמכויות החנינה של הנשיא, מי רשאי לבקש אותה (רמז: לא נשיא ארצות הברית), האם הודעה באשמה היא תנאי להגשת חנינה והאם יכול הנשיא להעניק חנינה גם תוך כדי הליך משפטי?
מאת: פרופ' יובל פלדמן
חנינות ומחיקת רישומים פליליים לרגל שנת ה-70 למדינה עלולות להפחית את האמון בחוק