מאת: פרופ' בני פורת
מנהיגות, כך מלמדת אותנו דמותו של משה, מתחילה בתחושת אחווה עמוקה עם הציבור, וראיית האזרחים כ"אחים" היא שמניעה את תחושת האחריות והמחויבות. מתוך אותה תפיסה נגזר גם עקרון יסודי: המנהיג כפוף לשלטון החוק ואינו ניצב מעליו. בהתאם לכך, המסורת היהודית מטילה ספק בעצם סמכות החנינה, משום שהיא מנוגדת לרעיון שלפיו איש – גם לא שליט – אינו רשאי לעקוף את הדין.
מאת: פרופ' סוזי נבות
חוות הדעת של מחלקת החנינות במשרד המשפטים קובעת כי בקשת החנינה של ראש הממשלה חריגה ביותר ועלולה לפגוע בעיקרון השוויון, בהפרדת הרשויות ובאמון הציבור. גם התנאים שהתקיימו בפרשת קו 300 אינם חלים כאן, ולכן אין בסיס חוקי להענקת חנינה.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל 93% חושבים שמדובר בהתערבות לא לגיטימית, במרכז 75% ובימין 45% ● 64% מהציבור היהודי מאמינים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ, עלייה קלה לעומת אוקטובר 25'. בציבור הערבי, לעומת זאת, צנח שיעור החושבים כך מ-72% באוקטובר ל-43% ● רוב מכריע וחוצה מחנות פוליטיים (92%) חושב שיש לחקור את אירועי 7 באוקטובר, בלי קשר לדרך החקירה.
מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני, ירון קפלן, אינה אורלי ספוז'ניקוב
41% סבורים שיש להעניק לו חנינה כדי שיוכל למלא את תפקידו בלי הפרעה ● מעל למחצית מהציבור סבורים שהנהגת המדינה מושחתת; פערים בין המחנות הפוליטיים: 93% בשמאל, 83% במרכז, 44% בימין ● 71% מהציבור צופים עימות צבאי עם חיזבאללה בשנה הקרובה, 69% צופים עימות עם איראן ו-53% מאמינים שתיפתח מערכה נוספת מול חמאס ● מחצית מכלל הציבור מעידים שאירועי השנתיים האחרונות השפיעו לרעה על מצבם הנפשי, 45% מעידים שמצבם הכלכלי נפגע. בציבור הערבי: יותר מ-80% מדווחים על פגיעה נפשית או כלכלית, כמעט כפול מבציבור היהודי.
מאת: ד"ר גיא לוריא
בבקשת החנינה שלו מבקש ראש הממשלה מהנשיא לא רק לפגוע בעצמאות התביעה במשפטו, אלא לפגוע גם בעצמאות השופטים, בניגוד גמור לכללי האתיקה שאמורה הנהגה אחראית לאמץ.
מאת: פרופ' סוזי נבות
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בעוד משפטו מתנהל מציבה את נשיא המדינה בפני דילמה ראשונה מסוגה: האם לסטות מהנוהג לפיו חנינה ניתנת רק לאחר סיום ההליך המשפטי. החלטתו בנושא עלולה להשפיע לא רק על היחסים בין הרשויות, אלא גם על האופן שבו הציבור מבין את מוסד החנינה ואת עקרונות שלטון החוק והשוויון בפניו.
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
על רקע בקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה נתניהו לנשיא הרצוג, בדקנו מהן סמכויות החנינה של הנשיא, מי רשאי לבקש אותה (רמז: לא נשיא ארצות הברית), האם הודעה באשמה היא תנאי להגשת חנינה והאם יכול הנשיא להעניק חנינה גם תוך כדי הליך משפטי?
מאת: פרופ' יובל פלדמן
חנינות ומחיקת רישומים פליליים לרגל שנת ה-70 למדינה עלולות להפחית את האמון בחוק