מאת: יוחנן פלסנר, שירה ברביבאי-שחם, עו"ד ענת טהון אשכנזי, פרופ' יופי תירוש
ביום האישה הבינלאומי 2026, נדמה שהשאלה על מצבן של נשים בישראל מקבלת משמעות מחודשת. מצד אחד, נשים משתלבות יותר בשוק העבודה ומגיעות לעמדות השפעה. מצד שני, פערי השכר נמשכים, הייצוג הפוליטי מוגבל, ובשנים האחרונות מתרבים גם הוויכוחים סביב הפרדה מגדרית והשלכות של שינויים פוליטיים ומשפטיים על שוויון מגדרי.
בפרק זה של "סדר חדש", יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את עו"ד ענת טהון-אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ואת פרופ׳ יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומחברת הספר "הופרדנו כך". יחד הם בוחנים כיצד מודדים את מצבן של נשים בעולם ומה מלמדים המדדים על ישראל, מהן המגמות המרכזיות בייצוג נשים בפוליטיקה ובשוק העבודה, ומהי המשמעות של התרחבות ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי עבור חברה ליברלית ורב-תרבותית.
מאת: ד"ר אסף שפירא
לפחות שלוש מפלגות יבחרו את מועמדיהן לכנסת ה-21 בשיטת הפריימריז – הליכוד, העבודה ומרצ. המועמדים במפלגות אלו יתחרו על קולותיהם של למעלה מ-200 אלף בעלי זכות בחירה. כדי לקיים מסע בחירות אפקטיבי ולהגביר את סיכוייהם להיבחר, המועמדים יצטרכו להשקיע סכומי כסף לא-מבוטלים – בין השאר לצורך הפעלת שירותי משרד ומטה בחירות, העסקת מומחים בתחומים שונים, תעמולה, קיום כנסים וחוגי בית והפעלת פעילים
מגמת המעבר של משפחות ערביות לערים מעורבות בהן חיים יהודים וערבים התרחבה בשנים האחרונות, אך מה שהיה אמור להיטיב עם המשפחות הערביות בשל הזדמנויות תעסוקה רבות יותר, בעיקר לנשים, נתקל בקשיים כאשר לצד מגוון עבודות רחב, העובדים הערבים משתכרים פחות מאלה היהודים. אם פערי השכר הללו לא יצומצמו, מגמת המעבר עלולה להיבלם, ואיתה גם הפוטנציאל הגלום בערים מעורבות
מאת: שלומית קגיה, עולא נבואני, אביטל מנור, נביל חטאב
מאת: פרופ' מומי דהן
אין עוררין על כך שקיימת אפליה בשוק העבודה בין נשים לגברים. אך האם הדרך להיאבק באפליה זו הינה על ידי יצירת עיוות נוסף בתנאים הפנסיוניים ובגיל הפרישה? קראו את מאמרו של מומי דהן.
מאת: ד"ר טליה שטיינר
אפליה מתקנת היא אקט של יצירת אי שוויון מכוון ונקודתי כדי ליצור שוויון אזרחי רחב. העדפת יוצאי שירות צבאי בשירות המדינה מעוותת היגיון זה ומחזקת את החזקים ממילא בציבור הישראלי.
מאת: פרופ' עופר קניג
החוק להסדרת מימון ציבורי, שאושר במליאת הכנסת אתמול, מכוון אמנם לתכלית ראויה של הקטנת השחיתות הציבורית אך נוסח באופן עקום ומזיק. החוק יוצר שתי קטגוריות של מתמודדי פריימריז ומפלה ביניהן, והלכה למעשה מחזק את הסיכוי של חברי כנסת מכהנים להמשיך ולהיבחר, על חשבון מועמדים חדשים פוטנציאליים