מאת: ד"ר שני מור
אחת מתוצאות הלוואי של הקורונה היא, למרבה ההפתעה, התחזקות הפרלמנטים כזירות דיון והכרעה מרכזיות. שלושה גורמים עיקריים תרמו לשינוי היחס בין ממשלות לפרלמנטים, שאיבדו מכוחם בעשורים האחרונים
מאת: ד"ר חן פרידברג
הקדמת הבחירות הביאה להקפאת פעילותה של הכנסת למשך כחמישה חודשים - תקופה בה חקיקה לא מקודמת ופיקוח פרלמנטרי לא מתבצע. אם לא יתבצע שינוי מעמיק ויסודי באופן בו הכנסת מתפקדת, היא לא תוכל לבצע את עבודתה נאמנה ולהיות אפקטיבית, אפילו לא בעתות שגרה
מאת: פרופ' עופר קניג
מאז ראשית השנה האזרחית פעלה הכנסת שלושה חודשים בלבד, והנה היא כבר יוצאת לפגרה ארוכה של יותר מחודשיים. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות?
מאת: פרופ' עופר קניג
ביום שישי נערך באירלנד משאל עם על ההצעה לבטל את בית הנבחרים העליון. ההצעה, שקודמה בידי הממשלה, נדחתה ברוב קטן על ידי האזרחים ואירלנד תישאר גם בעתיד הקרוב דמוקרטיה בעלת מבנה ביקמרלי.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
על הטיעונים בדבר היתרונות בקיום משאל עם כתנאי לוויתור על שטחים מאפיל הר גבוה של טיעוני נגד. לא בכדי העדפנו עד היום את הדמוקרטיה הייצוגית על פני הדמוקרטיה הישירה. משאל עם הוא מכשיר כוחני שיחליש את יכולת התפקוד של בית המשפט מצד אחד ויפגע בסמכות הכנסת מצד שני.
מאת: מתן שרקנסקי
במלאות שנה לכהונת הכנסת השמונה עשרה ולנוכח טענות חוזרות של חברי כנסת ואישי ציבור על חוסר יציבותו של המשטר הישראלי ומשך חייהן הקצר של הכנסות, אנו בודקים אם במשך השנים חלו שינויים ביציבותה של הדמוקרטיה הישראלית, והאם ניתן לסמן מה הביא לשינויים אלה.
נייר רקע לכינוס השביעי של המועצה הציבורית.