בכתב התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל נטען בין השאר כי דבריו של ראש הממשלה נתניהו "זכור אשר עשה לך עמלק..." וסרטונים בהם נראים חיילי צה"ל שרים "למחות את זרע עמלק" מעידים על כוונת ישראל לבצע פשע של רצח עם בעזה. בחוו"ד זו אשר משמשת את נציגי ישראל בדיונים בהאג נראה כי הטענה שהאיזכור מעיד על הכוונה הוא טועה ומטעה: מצוות מחיית עמלק נמחקה בפועל כמצווה מעשית מספר החוקים היהודי.
מאת: יוחנן פלסנר
משהו רע עובר על המכינה בעלי בתקופה האחרונה, משהו שעלול להעיד על משבר ביחס בין כמה מקיצוני המנהיגים הרוחניים של הציונות הדתית ובין המדינה
מאת: יאיר שלג
מה הדרך שתאפשר לציבור הדתי להיות מחויב לחוקי וערכי המדינה מבלי לפגוע בתפיסתו הדתית וההלכתית?
מאת: פרופ' בני פורת
במשך שנים מתלבט המחוקק בישראל האם לעגן את הזכויות החברתיות בחוק יסוד. מה ניתן ללמוד על שאלה זו מעיון במקורות המשפט העברי?
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, שירי קרבס
היועץ המשפטי לממשלה החליט לפני ימים ספורים כי אין לפתוח בחקירה נגד הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת בגין הסתה לגזענות. לא רק שהנימוקים שהציג היועץ אינם משכנעים, הם מנוגדים לשכל הישר ואף מקוממים מהיותם מנוגדים לעקרונות שלטון החוק והשוויון בפני החוק.
מאת: אריאל פינקלשטיין
הספר תורת המלך מעלה לדיון סוגיות בדבר חופש הביטוי של אנשי דת לעומת הקריאה להסתה והפרת החוק הישראלי לחופש ביטוי. אך גינוי תקיף של פסיקה הלכתית מסוג זה צריך להיעשות לא רק במסגרת החוקית של קריאה להסתה, אלא גם על ידי הצבת חלופה הלכתית לפסיקות המוצגות בספר. קראו את המאמר בעניין זה.
מאת: נתנאל פישר
אתגרי השעה בנושא הגיור ובמאבק על דמותה של הרבנות הראשית מצריכים מנהיג בעל שיעור קומה הלכתי, שיכול לפנות אל כלל הציבור ושמבין את אתגרי השעה. מי יהיה האיש שיצליח לחבר את הציבור היהודי בארץ לפסקי הלכה מטעם הרבנות?
מאת: ד"ר אליעזר חדד
מכתב הרבנים אוסר למכור או להשכיר דירות לנכרים בישראל ומסתמך לשם כך על שני איסורים מהתורה. אליעזר חדד מבקר את יצירת הקשר בסוגיה זו בין האיסור לבין ההלכה וטוען שנדמה כי המגמתיות שבמכתב פוגעת בהלכה, שהיא – דווקא – קשובה למורכבות של המציאות. קראו את מאמרו.
עוד על נושא זה בכנס מכתב הרבנים – ערעור החברה והדמוקרטיה?, ב-18 בינואר 2011.
מאת: יצחק ברנד
דבריו של השר נאמן באשר למעמדו של המשפט העברי במסגרת משפט המדינה יצרו סופת הוריקן, והספינה חישבה להישבר. שוב איבדנו את הפרופורציות, חרגנו מגבולות הטעם הטוב, שמטנו הזדמנות לדון באופן רציני ומעמיק בשאלה חשובה על סדר היום הציבורי: שאלת זהותו של המשפט הישראלי.