שנת בחירות | קולות | מושבים (מנדטים) | אחוז הקולות | רשימת מועמדים | מצע |
---|---|---|---|---|---|
2022 | 150,793 | - | 3.2 | המועמדים | מצע |
2021 | 202,218 | 6 | 4.6 | המועמדים | |
אפריל 2019 | 156,473 | 4 | 3.6 | המועמדים | מצע |
2015 | 165,529 | 5 | 3.9 | המועמדים | מצע |
2013 | 172,403 | 6 | 4.6 | המועמדים | מצע |
2009 | 99,611 | 3 | 3.0 | המועמדים | מצע |
2006 | 118,302 | 5 | 3.8 | המועמדים | מצע |
2003 | 164,122 | 6 | 5.2 | המועמדים | מצע |
1999 | 253,525 | 10 | 7.7 | המועמדים | מצע |
1996 | 226,775 | 9 | 7.4 | המועמדים | מצע |
1992 | 250,667 | 12 | 9.6 | המועמדים | מצע |
שולמית אלוני, אמנון רובינשטיין, יאיר צבן, יוסי שריד, רן כהן, יוסי ביילין, חיים אורון, זהבה גלאון, תמר זנדברג, ניצן הורוביץ
מאז היווסדה הייתה מרצ חברה בארבע ממשלות. לאחר ניצחון גוש השמאל בבחירות של 1992 הצטרפה מרצ לקואליציה בראשות מפלגת העבודה, ושלושה שרים כיהנו מטעמה בממשלתו של יצחק רבין: אמנון רובינשטיין, שולמית אלוני ויאיר צבן. מאוחר יותר הצטרף גם יוסי שריד כחבר ממשלה.
לאחר רצח רבין המשיכו שרי מרצ לכהן בממשלתו של שמעון פרס עד בחירות 1996, שלאחריהן עברה המפלגה לספסלי האופוזיציה. לאחר ניצחונו של אהוד ברק בבחירות של 1999 הצטרפה מרצ לממשלתו, ונוסף על יוסי שריד, כיהנו כשרים מטעמה גם חיים אורון ורן כהן. השותפות בממשלה הייתה קצרת ימים, ומרצ פרשה מהקואליציה בעקבות חילוקי דעות עם ש"ס. מאז 2000 ועד ל-2021 לא הייתה מרצ חברה בממשלות השונות. היא חזרה להיות חברה בממשלה ביוני 2021, עם השבעת ממשלת בנט-לפיד, וייצגו אותה היו"ר ניצן הורוביץ ושני שרים נוספים - תמר זנדברג ועיסאווי פריג'.